מסודרות: פוסט מצולם על סידור חדר ארונות

אתחיל בוידוי: אני בלגניסטית. יש לי בלגאן בראש ולרוב גם בלגאן בבית, בארון ובתיקים. גם כשמסודר אצלי, זה אף פעם לא נראה כמו מוזיאון (או כמו סטיילינג לבלוג עיצוב). החלטתי שאין לי יותר מה להסתיר. הנה, ראו בדיוק עד כמה.

[youtube height="400" width="700"]PLACE_LINK_HERE[/youtube]

כן, יש על מה לעבוד.

לעומת זאת, סדר עוזר לי מאד. סדר עושה לי סדר בראש, עוזר לי להתרכז, לארגן ולכוון את המחשבות שלי. התיקיות שלי במחשב, כמו הודעות הדואר שלי והיומן שלי (עליו אני מקווה לכתוב פוסט משלו יום אחד) מסודרים מאד. אבל גם אני, כמו רבות מחברותי, נמצאת במאבק מתמיד בבלגאן, מקווה ליום בו הכל יהיה מסודר. ולא, לא קראתי את "סוד הקסם היפני".

למעשה, הפופולריות של הספר ממחישה עד כמה כולנו חולות באותה המחלה, ותמיד ניתן להניח שכולן רוצות "להיפטר מהבלגאן". אפילו אני כתבתי על זה לפני ארבע שנים, כשנעמה סידרה איתי לראשונה (עם כמה טיפים לא רעים).

סידור חדר ארונות
ככה זה נראה בסוף

אני אומרת את זה שנים: רוב האנשים שמתחננים ל"עוד מקומות אחסון" פשוט צריכים להיפטר מ-80% מהג'אנק שלהם. אולי גם לכם אמרתי את זה פעם.

לפני שאצלול לתוך יומן סידור חדר הארונות הפרטי שלי, אשמח לעשות סדר בשני מונחים: סדר ובלגאן.

אז למה סדר זה טוב?

אולי זו שאלה מוזרה, אבל טוב מדי פעם להסביר לעצמי מדוע סדר הוא דבר טוב, שיש לשאוף אליו. אלו ההגדרות והמחשבות שלי (כמו רוב הכתוב בבלוג הזה…)

-סדר הוא כמו שקט – הוא מאפשר לראות דברים בבירור.

-סדר מאפשר לי תנועה נוחה בחלל וחוסך זמן. כן, עד כדי כך. כשאני יודעת היכן השרשרת שלי (קראו בהמשך על מפגש מרגש) אני לא אתרוצץ בכל הבית לחפש אותה.

-סדר מאפשר לי לתכנן, להעריך ולנצל יותר מהמשאבים שלי: אם יהיו לי 5 קערות בארון, שאוכל לראות ולהוציא בקלות, אשתמש בכולן. אם יהיו לי 30 בערימות או זו מאחורי זו – לעולם לא אגיע אל הרחוקות והתחתונות. כשהארון מסודר אני מבינה שיש לי עשרות שמלות אבל אף לא חולצת פסים אחת (סתם, יש לי 3).

-סדר הוא חסכוני וידידותי לסביבה

-סדר מאפשר נקיון: הרבה יותר קל לנקות רצפה שאין עליה דברים או מדף שאין עליו המוני חפצים קטנים. אם במקרה זה חשוב לך.

-והנה הציטוט של "מיס מינימליסט" שממצה את הכל כה יפה:

miss_minimalist

את הבלוג הזה הכרתי דרך רות פלמון, בכתה ברוח דומה. וכן, גם מיס מינימליסט כתבה ספר. לתקופה מסוימת הציטוט הזה היה תלוי מאחורי במשרד, אבל בשלב מסוים הרגשתי שזה עומד בסתירה גדולה מדי עם הבלגאן. נראה שכבר הרבה זמן הנושא פופולרי: כולנו בשגעת צרכנות: מצד אחד הקניות יביאו לנו אושר,מצד שני העומס יביא לנו את הג'ננה.

יאללה בלגאן – מפסיקות להתנצל!

הפסיקו להתנצל על הבלגאן. בבקשה. התנצלות, כך כבר למדנו, זה לעלובות. או לעצלניות. את לא רוצה להיות אף אחת מהן.

אם הבלגאן כל כךמפריע לך – די להתלונן ודי להתנצל – סדרי אותו וזהו. תקבעי, כמוני, עם חברה, או עם מומחית בתשלום, ותתלבשי על זה.

אם את לא מסדרת – אל תהיי עלובה – אל תתנצלי! השלימי עם זה שכך הם הדברים. הדיבור הבטל הזה לא ישנה כלום. להיות או לחדול: לפעול או לשתוק.

לאחרונה אני מתאמנת בלהחליף את "סליחה על הבלגאן", רוטינה אוטומטית שנשמעת מפי אשה שאי פעם פגשתי בביתה, במשפט: "זה הבית. הוא מבולגן". מצב נתון. אם ארצה מספיק – הוא יהיה מסודר. בנתיים: זה מה יש.

6
מורידה את בגדי הקיץ מהארון למעלה. כן, גם שם היה מבולגן..

כשאצלי הגיעו מים עד נפש, בעיקר בעונת המעבר, בה החורף והקיץ נערמים יחד על מדף קטן מדי, קבעתי עם נעמה. הרעיון לתעד את היום הזה בוידאו עלה בערך שניה לפני שהיא הגיעה, אבל לא ממש הייתי סגורה על זה, וכך יצא שאתן מקבלות סרטים בלי סטיילינג, בלי איפור או הכנה מראש (קצת עריכה אחרי) לטוב ולרע.. בפעם הבאה נשתדל יותר.

סדרו עם חברה

אני מאד מקווה שגם לך יש חברה כמו נעמה, למרות שאני בספק אם יש עוד כמותה: היא אנרגטית יותר ממני, תקתקנית, חדה, בעלת ראיה אסתטית מחד ותפיסה סופר-פרקטית מאידך. היא עזרה לי לסדר את הארון בשנת 2012, ואז למדתי כל מה שלא ידעתי על תחזוקת בגדים. כמו מה זה גולגולים..

1
הכל זרוק על המיטה. לפחות המיטה מסודרת!

למה עם חברה? כי רק כך תקבעו מועד ביומן ותפנו חצי יום (לא פחות, גם אנחנו חשבנו שייקח לנו שעתיים. פחחחח) אז זה קורה. זו צריכה להיות חברה שיודעת מה מחמיא לך, מכירה את הסגנון שלך, מתמצאת בסגנון העדכני (לי זה חשוב, נעמה גם צעירה ממני) ובעיקר – אחת שהשטיקים שלך לא עובדים עליה. חסרת רחמים. אני בדרך כלל בעד אנשי מקצוע בתשלום, אבל במקרה של ארון בגדים זה אינטימי יותר, וכשצריך למדוד כל בגד שני בשביל גזר-דין, ואת מסתובבת כבר חצי יום בבגדים תחתונים, עדיף חברה. לא, זה לא מתועד. לסיום – סידור ארון שלם זה המוווון עבודה. הרבה יותר קל ומהיר בשתיים.

נכנסות לארון!

עכשיו, קחו נשימה עמוקה והכירו את חדר הארונות שלי. יודעות מה? אני אקח.

[youtube height="400" width="700"]PLACE_LINK_HERE[/youtube]

**

זוכרות את המוט שהראיתי לכן בסרט? זו מסילה של וילון הזזה, שקניתי לפני שנה וחצי באיקאה בשביל להכין סוג של חזית למדפים הפתוחים, שיהיו מכוסים (גם בגלל ה"רעש בעיניים" בדרכנו לחדר הרחצה, וגם נגד אבק). אוקצור, המסילה הזו עומדת שם שנה וחצי, מפריעה לי, נופלת מדי פעם, ולא עלה על דעתי פשוט לקחת אותה משם למחסן. כי זה "ממש כל רגע" אני מתקינה אותה. עלק. בשניה שנעמה הציעה את זה הרגשתי כל כך מטופשת שלא חשבתי על זה בעצמי. זה פשוט היה תקוע שם כל כך הרבה זמן עד שלא שמתי לב יותר. בדיוק בשביל זה צריך זוג עיניים חדשות לסידור. וכמובן להקשיב לעצות שלה.

הכי שווה לעשות סדר בין העונות. העפתי את כל מה שלא לבשתי בחורף הזה, ונזכרתי במה שיש לי לקראת הקיץ. את הכל הוצאתי ועברנו אחד אחד, לראות מה נשאר. לא משנה כמה את "משחררת", תמיד מגיע הרגע הזה בו את מנסה לסנגר על סוודר מלפני 12 שנה שאת אוהבת, למרות שעמוק בלב את יודעת שעבר זמנו:

[youtube height="400" width="700"]PLACE_LINK_HERE[/youtube]

**

וישנים הבגדים שפשוט יצאו מהאופנה. חולצה שתלויה בארון שלי כי פעם אהבתי אותה, ואחרי ששנים לא לבשתי אותה, אני מעיפה בקלות, כי באמת למה?

[youtube height="400" width="700"]PLACE_LINK_HERE[/youtube]

"ראית את הסווטשירט הכחול הדהוי שלי?? נו, זה שקניתי בזארה ואהבת?" כמה פעמים במהלך החורף תהיתי לאן נעלם. עוד סיבה טובה לעשות סדר היא מפגשים מרגשים עם חברים ותיקים:

[youtube height="400" width="700"]PLACE_LINK_HERE[/youtube]

**

אל תיאחזו. תרגלו הרפיה.. בתור מי שלא מטיילת המון, לא האמנתי שאשכרה יצא לי המשפט הזה מהפה כדי לשכנע את נעמה להרשות לי לשמור חולצה שמאז שקניתי אותה, בטח לפני 15 שנה, לבשתי אולי שלוש פעמים, כשאני יודעת שיש לי אחרות שאני אוהבת יותר. בסופו של דבר, האינטרס שלי הוא שיהיו לי פחות בגדים בארון. שהבגדים שאני אוהבת יהיו זמינים ושמישים. כשיש פחות דברים – יותר קל לשמור על סדר! אבל התירוצים, הו התירוצים. מזל שלנעמה יש תשובה טובה לכל תירוץ:

[youtube height="400" width="700"]PLACE_LINK_HERE[/youtube]

**

אחרי שסיימנו לעבור על המקופלים עברנו לתליה. כבר כמה שנים שנעמה מלמדת אותי איך תולים בגדים על קולבים. כן, זו תורה שלמה. בארון שלי (בגלל שלא אני עיצבתי אותו) אין מספיק תליה ואין בכלל תליה גבוהה. השמלות הארוכות (וכאשה ארוכה יש לי לא מעט!) מתקמטות בקצה:

[youtube height="400" width="700"]PLACE_LINK_HERE[/youtube]

**

באותה נשימה אציין כמה "דא!" כאלה למקרה שגם אתן, כמוני, לא ידעתן את זה:

– בגדי טריקו, סריגים או בדים כבדים עדיף לא לתלות אלא לקפל: המשקל של הבד יעוות את הצורה של הבגד, או שהכתפיים יקבלו את הבליטות של הקולב.

– בקולבי פלסטיק תמיד בדקו, במקום בו נעמה תלתה את השמלה, שאין צ'ופצ'יקים קטנים וחדים בפלסטיק – הם מושכים חוטים והורסים בגדים.

-אל תתעצלו לכפתר חולצות מכופתרות, לפחות למעלה ולמטה.

– הטיפ הכי שווה: כל הקולבים באותו הצבע!! אין לך מושג כמה זה משנה את המראה של הארון.

– אם יש לך עודף קולבים- הוציאי קולבים ריקים ושימי במקום אחר. הם מצופפים את התליה, מפריעים ונראים רע. אצלי הם מונחים למטה, או בחוץ על חבל הכביסה (הדבר הקרוב ביותר לגיהוץ שיראו רוב הבגדים שלי).

– כל הקולבים תלויים בכיוון אחד – עם הקרס של הקולב כלפי פנים, כך שאפשר יהיה להוציא אותו בקלות. כן, זה נשמע פסיכי להקפיד על זה, עד שאת מתרגלת. שליפה מהירה, הכי שווה.

– כל הבגדים תלויים בכיוון אחד (כמו ספרים על מדף ספרים) כך שיהיה לך נוח "לדפדף" בהם.

final2
ממוין לפי צבעים, קולבים בגוון ובכיוון אחיד.

ואחרי כמה שעות ארוכות ומהנות מאד, הנה תוצאות סיום הסדר בחדר הארונות ומסר חשוב מנעמה:

[youtube height="400" width="700"]PLACE_LINK_HERE[/youtube]

 

[youtube height="400" width="700"]PLACE_LINK_HERE[/youtube]

**

כמו שנעמה אומרת, אחרי שהזזנו עוד כמה שקיות ש"רק" חיכו שאני אפרוק אותן או אקח אותן ליעדן הסופי, מצאתי באחת מהן קרדיגן דק שחיפשתי באביב, ושרשרת אהובה שחששתי שאיבדתי:

השרשרת של אושן, אהובתי.
השרשרת של אושן, אהובתי.

סידור צריך להסתיים בסדר.. לא בשינוע הבלגאן לחדר אחר. וזה לא פשוט.

וכן, אשכרה ספרתי כמה נשאר לי מכל דבר. למה?

כי הכמות צריכה להיות הגיונית. כל אחת וההגיון שלה: יחסית לכמות הימים בשנה, לכמות המקומות אליהם אני מתלבשת באופן שונה, לכמות הכביסות שלי בשבוע. עכשיו, כשאני יודעת שיש לי 45 שמלות, אני יכולה לבדוק אם אני באמת לובשת את כולן, כי מצד אחד זה המון, אבל מצד שני אני לא לובשת ג'ינס בקיץ. אלו שלא יילבשו השנה – יזכו לבית חם ואוהב במקום אחר בשנה הבאה. כשאני ממפה את מה שיש לי, אני גם יכולה לדעת מה חסר לי, או מה יילך טוב יותר עם פריטים חדשים, שאולי אקנה.

וזה בלי שנגענו בנעליים, בתחתונים, חזיות, גרביים, גרביונים (שומרת גם את אלו עם הרכבות…למה?), צעיפים, בגדי-ים, תכשיטים ועוד. אולי ניפגש ליום צילום נוסף. שם ודאי יהיו שאריות מעניינות.

כמה טיפים כלליים לסיום:

– ארונות פתוחים (כמו אצלי) זה באסה. הכתפיים של הבגדים והקולבים תמיד תופסים אבק. אין מה לעשות, אנחנו מדינה עם אבק. תמיד עדיף ארון סגור, זו לרוב שאלה של תקציב.

– מיון הבגדים יכול להיות לפי קטגוריות או לפי צבעים – בדקי אילו שיקולים את עושה כשאת בוחרת מה ללבוש. אני לרוב בוחרת לפי צבע או לפי דוגמא/חלק. אפשר לתלות יחד את כל החצאיות, שמלות, חולצות וכך הלאה. היצמדי לסדר שקבעת (אלא אם הוא מתברר כלא מתאים. אם כך- עדכני אותו).

– כלל סדר בסיסי – אל תתלי שני פריטים על קולב אחד, אל תניחי ערימה מאחורי ערימה. את חייבת לראות את כל מה שיש לך, אחרת פחות תשתמשי בזה.

-דרך טובה להיפרד היא להחליט מראש כמה פריטים מספיקים לך מכל קטגוריה: X שמלות, Y מכנסיים, Z חולצות. סביר שתגלי שיש לך פי שלושה מהכמות שהקצית לעצמך. יאללה ביי.

מה עושות אם אין מקום? מעיפות דברים. כן, יש לך יותר מדי בגדים.

אם תרצו לדעת איך מעצבות ארון או חדר ארונות – כתבתי על זה בפוסט "נכנסת לארון". וכן, יש קשר עצום בין תכנון ועיצוב חדר הארונות לנוחות ולשימושיות שלו. יש מצב שבקרוב אעצב את החדר מחדש, כשהדגש יהיה על החלפת הצדדים בין הקיפול (יותר מדי) לתליה (פחות מדי) וארגון המדפים ואולי מגירות. כשזה יקרה – זה יתועד!

הפוסט כתוב בלשון נקבה אבל מתייחס גם לזכרים. אנחנו התרגלנו? עכשיו תורכם.

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. יעל

    פוסט מעולה! מדהים איך את כותבת כל מה שכולנו יודעות על עצמנו ולא מעיזות להגיד לאף אחד… מקווה שזה בסדר לשאול שאלה התייעצותית קטנה שקשורה לעיצוב חדר ארונות…. אנחנו משפצים חדר ארונות של 165 על 172… כן, קטנצ'יק… ומתלבטים איך לעצב אותו… פינתי או צלע מול צלע? חשבתי על 35 לקיפולים (כמו שהמלצת בהגיון רב) ומולו 55 לתליה ארוכה ונמוכה אבל אז יישאר בין הצלעות רק 75 ס"מ לעמוד באמצע… זה מספיק או שייתן תחושה שעוד שניה החדרון מתמוטט עלי? תודה!

    1. רונית כפיר

      תודה יעל,
      בדרך כלל אני לא מייעצת על סמך נתונים כאלו, אבל מעבר של 75 נשמע לי ממש צר.. אם אין ברירה וזה נותן לך יותר אחסון, אולי. ממליצה להתייעץ עם חברת ארונות. בהצלחה!

  2. מירי

    פוסט מעולה, אכן גרמת לי לבצע שינויים,, איך חברתי אומרת? בגד שלא לבשת במהלך שנה שלמה, מקומו בחוץ…………….

    1. רונית כפיר

      מירי, שנה זה לאמיצות ממש.. אצלי אחרי שנה אני נותנת להם "להתיישן" עוד לפחות שנתיים ככה, אלא אם זה בגד שאני ממש יודעת שהוא מפוספס או לא הצליח. חייבת לציין שעם השנים אני קונה רק דברים מעולים, שמתאימים לי ונשארים להרבה זמן. פעם הייתי קונה בפזיזות דברים שלא תמיד נלבשו.. שמחה מאד שעזרתי למאמץ המלחמתי!
      נשיקות!!

  3. Limor

    תודה ! יש לך המלצה למסדרת חדרי משחקים ? שם באמת הבאלאגן הגדול

    1. רונית כפיר

      בבקשה!
      לגבי המלצה – ראי את התגובה של חברתי דניה מור-גורן בתגובות. יש לינק לעמוד שלה 🙂

  4. נעמה אורבך

    פוסט ממש נהדר. צחקתי בקול כמה וכמה פעמים. ממש הופתעתי שאת בלאגניסטית! לא רואים עליך! והארון שלך מעורר קינאה (קינאה טובה!) וגורם לי לרצות לצאת לשופינג אחרי שאעיף את כל מה שבארון שלי.

    1. רונית כפיר

      אני יודעת שלא רואים עלי, והגיע הזמן שיראו את האמת.
      אני סוג של בלגניסטית ממודרת: יש מקום לכל דבר, אבל תמיד בכל מקום כזה יש עוד מליון דברים. אין לי משטח אחד בבית שאין עליו ערימות של דברים לא קשורים.. בקיצור, בגלאן. פשוט הגיע הזמן שתגיעי ותראי.
      וכן, חייבת להודות שיש לי ארון מעורר קנאה. מתה על הבגדים שלי, ומתכוונת לחזק את מחלקת COS בקרוב מאד מאד. ותעיפי!!

  5. גלית

    טוב אין ברירה אני חייבת ללכת על זה. בימים אלה של אריזה, אני מצד אחד מתייסרת ומתקשה להפרד מכל כך הרבה חפצים, ומצד שני מרגישה הקלה עם כל חפץ שהולך. חייבת לנצל את המומנטום.

    1. רונית כפיר

      זה בדיוק הזמן לנצל את המומנטום! תוציאי עם יד על הלב, כל מה שישן, לא עדכני, לא נראה ממש מעולה. בטוחה שגם תחזרי משם עם דברים שווים (לפחות של חורף..). בהצלחה!!

  6. פוסט מעולה ורוצה להוסיף בקטנה:
    עקרון הקולבים הזהה נכון, אבל, בשביל בגדים מבדים "נוזליים", שלרוב מחליקים מהקולב כדאי להצטייד בכמה קולבים עם ציפוי לבד.
    למכנסיים מחוייטים – כדאי להשתמש בקולבים יעודיים (עבים יותר) כך שלא יהיה את הקפל של התליה.
    ובאופן עקרוני שווה להשקיע בקולבים טובים, שלא פוגעים בצורת הבגד (לרוב בכתפיים) ובבד עצמו – כך, שחוטים לא נתפסים בקולב. בענין הזה, אני דוקא מעדיפה קולבי עץ – מעבר לאיכותם, הם גם יותר יפים בעיני.

    1. רונית כפיר

      מסכימה לגמרי, וקולבים מלבד זה מעולה. במקרה שלי התנאי החשוב ביותר שיהיו דקים, כי ממש חסר לי מקום. עד שיימצא כזה אין לי ברירה אלא הפלסטיק הדקים. יום אחד, מי יודע..

כתיבת תגובה

רוצה לרכוש את ההרצאות שלי?

הירשמו לעדכונים
על פוסטים חדשים בבלוג

פוסטים לוהטים

פוסטים אחרונים

הנושאים הכי חמים לפי

בינתיים, באינסטגרם שלי:

אני רוצה עדכון
על פוסטים חדשים בבלוג

פוסטים לוהטים

דירה במרכז תל אביב רונית כפיר

דירה במרכז תל אביב

לקוח חוזר, התחתן ועבר לדירה גדולה יותר במרכז תל אביב, שהצריכה שיפוץ כללי. מבנה הדירה המוארך אילץ פתרונות חלוקה חכמים של החלל, בדגש על חלוקה

לפוסט המלא »
שני שעונים דיגיטליים, אחד עם הכיתוב ON והשני עם OFF בצבע סגול מראים את השעה 07:00

יפה שעה אחת קודם

כמה מכם משתמשים בשעון מעורר? בצילומי סטיילינג של בתים מעוצבים תמיד יש איזה שעון מעוצב ליד המיטה, אבל תכלס, רוב מי שאני מכירה משתמש בשעון

לפוסט המלא »

פוסטים אחרונים

הנושאים הכי חמים

בינתיים, באינסטגרם שלי: