כתיבה טובה בעצם בנויה על עריכה טובה. הבנתי את זה תוך כדי שיחות על כתיבה. ההחלטה איך לפתח את הסיפור, מתי לפרט ומה להוריד היא שהופכת את הטקסט למוצלח, לא פחות מאשר הסיפור או הכתיבה עצמם. הידיעה הזו גם משחררת מהלחץ שבכתיבה ובעיקר מ: "אני לא יודעת איך להתחיל". במרבית המקרים, הטקסט הסופי לא נפתח בשורות הראשונות שכתבתי אלא במשהו שעלה תוך כדי שטף הכתיבה. בקריאה ראשונה, שהיא קריאה בעיניים של עורכת, אני תמיד מבינה

בטוח יש לך תוכן או מוצרים שאפשר להפיק מהם עוד תוכן. שימי לב מה אני עושה עם פרייסלס כבר הרבה זמן (רציתי לכתוב על זה פוסט בבלוג, יצא בינתיים רוניטיפ! אולי גם פוסט בעתיד).פרייסלס, כידוע, הוא זום חינמי בן שעה של שאלות ותשובות בנושאים מתחלפים.השידור עצמו הוא הזדמנות לפגוש אותי בלייב בחינם. כדי להירשם אליו הקהל עונה לי על שאלות וכך אני מקבלת דאטה על הקהל שלי ולומדת ממנו. את המידע שאספתי אני מפרסמת כתוכן

השאלה הזו חוזרת בקהילה שלי בשלל הקשרים: "העבודה חרגה מהמסגרת שלה ויש שעות נוספות" "התמחור הראשוני שלי היה נמוך מדי ואני נאלצת להפסיק את העבודה" או לגבות עוד, ועד "החלטתי שאני לא מעוניינת לעבוד ביחד". אז – איך להודיע בלי שהצד השני ייפגע? פשוט מאוד: אי אפשר. המעבר מהתנהלות פאסיבית, מרצה, שמונעת מפחד ומ"לא נעים לי: להתנהלות עסקית של #נעיםמאוד תמיד יהיה כרוך בשיחות או החלטות קשות. מסרים שהצד השני לא ישמח לשמוע, דחיה שלא

בואו נקרא לילדה בשמה. כשאת אומרת שאת "נחמדה מדי", ודאי בהקשר עסקי, את תמיד אומרת משהו אחר. אולי את אומרת שאת נותנת יותר ממה שאמרת שתתני: מהזמן שלך, הידע שלך, העצות שלך, התובנות שלך. אולי את אומרת שאת לא עומדת על שלך מול הרצון של מישהו אחר, את מוותרת על משהו שחשוב לך בגלל משהו שחשוב למישהו שאינו את; את לא רוצה לאכזב מישהו אחר, למרות שלציפיות שלו אין קשר למציאות, או למה שהוסכם בינכם,

הגיע הזמן, אחרי שעבדת כל השנה – גדלת! יש לך מספיק לידים ולקוחות אבל לא מספיק זמן לדברים אחרים, ואת רוצה לעשות אאוטסורסינג: לשלם לשרטטת שתעבוד על תכניות, למצוא מנהלת משרד, שתענה על טלפונים ותשלח חשבוניות או אולי מי שידאג לתוכן השיווקי שאת מזניחה.מה שחשוב לקחת בחשבון שגם אם העברת למישהי אחרת 40% מנפח העבודה שלך, זה עדיין לא משחרר לך את אותם 40%. כי עדיין צריך ללמד אותה ולנהל אותה (בהתחלה קצת יותר ואחר

מי שנרשם לקורס ויפסנה לוקחת על עצמה התחייבויות רציניות. כולם יודעים שויפסנה זה שתיקה, אבל זה קורס מדיטציה בן 10 ימים שחלק מכלליו הוא שתיקה נאצלת. אבל יש עוד הרבה כללים שחיוניים לאפקטיביות של הלימוד והתהליך.ההתבוננות בתקשורת במקום בו כביכול אין תקשורת היתה מרתקת. המודטים לא מתקשרים בינם לבין עצמם – לא במילים וגם לא במחוות אחרות – מבטים או מגע, אבל המקום כל הזמן מתקשר איתך, ובצורה הברורה ביותר האפשרית.עד כדי כך שאין לך

נתחיל בזה: יש חברים שהם לקוחות ויש לקוחות שהם חברים. זה לא אותו הדבר.מאמלקת: יחסים טובים עם לקוחות הם הבסיס האיתן של העסק. זה לא בונוס, זו דרישת בסיס – שבינך ובין הלקוחות שלך תהיה חיבה. אפילו אהבה.וכן, כשעובדים צמוד עם מישהו, בטח במקצוע שיש בו היכרות אינטימית וליווי צמוד, מתקרבים. אבל זה שהם חברים לא אומר שהם לא לקוחות.הנוסחה הזו לפיה כסף בצד אחד של המתרס וכיף בצד אחר? די. בואו ניפטר ממנה. כאילו תחת

כתבתי את זה בפוסט "מיי פרשס" (שודאי קראת!) ואכתוב זאת שוב: הצעת מחיר טובה יכולה לסגור עסקה או לחבל בה. וממש לא בגלל המחיר! הצעה כתובה היטב (אפילו כמה שורות בווצאפ) תנסוך בעול"ל שלנו בטחון לגבי תהליך העבודה, תחלק אחריות בין הצדדים בצורה ברורה ותשדר את האמון והמקצועיות שיכולים לגרום להם להפוך מעול"ל ללקוח. הצעת מחיר טובה היא הכי "ווק דה טוק" – מדגימה אספקטים שונים של המקצועיות שלך. חשוב שתיראה טוב, תהיה קריאה וברורה,

כשלקוחות מבקשים הנחה, החזר או תנאים של מבצע אחרי שהוא כבר הסתיים, הם לא מנסים לסחוט אותנו כספית או רגשית. לפעמים, כשהם מגלים את המחיר "האמיתי" והנמוך יותר שהמוצר יכול להגיע אליו – הם מתבאסים לשלם את המחיר המלא, ואפשר להבין אותם. גם אנחנו מרגישות כך כשאנחנו נמצאות בנעליים של הלקוחות. מה לעשות במקרה כזה? אפשר לומר "המבצע הסתיים לפני שבועיים והמבצע הבא יהיה לקראת החגים. כדאי לעקוב", ובאותה נשימה לתת הטבה אחרת בשביל ההרגשה