עץ נפל ביער

אתמול בערב, חברתי דניה, שגרירת התרבות המקומית שלי, הזמינה אותנו להצטרף אליה להופעה של עינב ג'קסון כהן  בלבונטין 7. לאלבום הבכורה שלה קוראים "עץ נופל ביער". דווקא עצים נופלים ביער יצא לי לשמוע, אבל עד אתמול האלבום הזה היה נפילה שחמקה מאוזני.

 

עינב ג'קסון כהן
עינב כהן ג'קסון

 

קצת מתביישת להודות, אבל לא הכרתי אותה קודם. שמעתי את השם, ושיר אחד או שניים היו מוכרים לי לשמיעה, אבל יותר מזה כלום. בעיקר הלכתי כי דניה המליצה, וכי היא אירחה את דניאלה ספקטור, שאני מאד אוהבת.

ההופעה נקראה "על הרצפה", וחששותי שנשב על רצפת הלבונטין התבדו. במקום זה, פסנתר כנף, שתהינו איך הוכנס למרתף של הלבונטין, ישב באמצע הרצפה, וסביבו ועל הבמה אנחנו – הקהל.

cohen_spector

 

היא נכנסה לאולם, לובשת את רעמת השיער שלה כזנב של טווס, בלי פחד, תופסת את כל הנפח שהיא יכולה בעולם. ואיך שהיא פתחה את הפה התחלתי לבכות:

גם הבוקר לא התעוררתי
משוררת גדולה
אני כועסת על עצמי
אבל לא מולה
מחר בטיפול נגלה
שגם זה בגללה

גם הבוקר לא התעוררתי
אישה יפה
אני כועסת על עצמי
ועל כל מילה
מחר בטיפול נגלה
שגם זה בגללה

גם הבוקר לא התעוררתי
בת טובה
אני כועסת על עצמי
זה לא מגיע לה
מחר בטיפול נגלה
שגם זה בגללה

איך אני יכולה לכעוס עליך?
הרי, אימא שלי, אני בצעדייך
לא משוררת גדולה
לא אישה יפה
לא בת טובה

מחר בטיפול נגלה
אני אוהבת אותך
בדיוק על זה

השיר הזה נקרא "בגללה", ולמרות שמרבית השירים של עינב (אני מרשה לי לקרוא לה עינב, כמו בתי), מדברים על תקופה רחוקה בחיים שלי – חיבוטים ומציאות של בני כמעט שלושים (היא בת 33) – לשמוע מפיה את השיר הזה, בנקודת הזמן בו אני נמצאת – חושבת את זה אחורה על אמי, קדימה על בתי, פשוט ריגש אותי בצורה בלתי רגילה.
מאותו הרגע לבי היה פתוח ורך, וההופעה היתה פשוט מופלאה. הצטרפה אליה עידית מינצר על קרן יער וחצוצרה, הוציאה מפיה צלילים צלולים ורכים, הוסיפה עומק מיוחד לעיבודים, ודניאל שהם על גיטרה, מנדולינה, סינטי ויוקללי. ואז הצטרפה אליהם גם דניאלה ספקטור.

הביצוע של שתיהן ל"נשקי אותי" של סיוון שביט היה מושלם. משהו בגיטרות הזכיר לי את קריס אייזק, ואת הסרט לב פראי. את הלחן לשיר הזה כתב אמיר צורף, שלגיטרות שלו יש לי חולשה, ועשו להן הרבה כבוד בביצוע הזה.

דווקא כשהן שרו יחד, אוניסונו, לא ממש אהבתי את החיבור של הקולות שלהן – של עינב צלול ומעט גבוה מהמנגינה, של דניאלה צרוד ויותר נמוך. אבל הדיוק והעדינות של שתיהן, ההנאה והאהבה בהופעה ניכרה היטב והשתלבה נהדר.

Beet - it של אבושדיד. צילום: מרק אורן
Beet – it של אבושדיד.
צילום: מרק אורן

אל תנסו, כמוני, להאזין לה פעם ראשונה תוך כדי עבודה או במכונית עם מישהו. צריך לשמוע אותה כשיש זמן, לבד, בשקט, בסאונד טוב. עדיף לטעמי – בהופעה. גם אם זו לא מוסיקה לטעמכם אני מבטיחה לכם שתהנו.

את "עץ נופל ביער" אפשר לשמוע דרך Rdio  או באתר שלה. יש לה גם ערוץ יוטיוב.

אחרי ההופעה קינחנו בקוקטייל הסלק באבו-שדיד השכנים (אוכל מעולה, שירות גרוע), שהיה קצת כמוה – עדין, צלול, עם טעם של אדמה.

 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. Avatar
    עטרה

    איזה כיפיות ההמלצות שלך כפירוניתי ♥

כתיבת תגובה

רוצה לרכוש את ההרצאות שלי?

הירשמו לעדכונים
על פוסטים חדשים בבלוג

פוסטים לוהטים

מה שיותר עמוק

אני מרשה לעצמי לנסות לקרוא את מחשבותיך: האם בפנזטיות האחרונות שלך היה במקרה… מטבח כחול? או רהיט חדר רחצה כחול? או אולי קיר בכחול עמוק

לפוסט המלא »
בית פרטי ברחובות עיצוב פנים רונית כפיר

בית פרטי ברחובות

בית לזוג אקדמאים ושני ילדים מתבגרים ברחובות. שתי קומות, כ-200 מ"ר. החלל הראשי של הבית נפתח לחלל זורם ונעים, מרווח ומזמין. הדגש בעיצוב הושם על

לפוסט המלא »

פוסטים אחרונים

הנושאים הכי חמים לפי

בינתיים, באינסטגרם שלי:

אני רוצה עדכון
על פוסטים חדשים בבלוג

פוסטים לוהטים

פוסט פסנתר

יצא, שבמקום להיות פוסט התלהבות זה פוסט פרידה. בסוף תבינו. אז אורית גידלי, מציאת רשת שהתלהבתי ממנה בשניה שעלתה בחכתי, שהיא בלי לדעת בכלל היתה

לפוסט המלא »

פוסטים אחרונים

הנושאים הכי חמים

בינתיים, באינסטגרם שלי: