האמת? אני מאד אוהבת לארח אבל שונאת מתנות לחג. השנה אנחנו מארחים, לראשונה, את כל משפחתו של בנזוגי (כולל לינה! שומרי שבת), והתנאי היחיד היה: רק אם זה בלי מתנות.

יש לי כמה סיבות די מוצדקות: קודם כל לא ברור מאיפה הגיע המנהג הזה, אבל הוא קצת חיקוי של הגויים. למה לסבך? מי קונה למי? מתי? כמה? למה?. שנית, יש משהו אנטי פמיניסטי בלקנות מתנה רק למארחת, כאילו היא היחידה שטורחת, וזה בדרך כלל מה שקורה. שלישית, לעומת מתנות יום הולדת שמקבלים מחברות קרובות, מתנות של משפחה יכולות בקלות להתפספס. רביעית, חבל על הכסף, בעיקר אם אתם אלו שמביאים את כל האוכל וטורחים. והרי זה מה שסיכמנו. אז עזבו.

ועכשיו, משהסברתי למה אני נגד, אני ממש אשמח להציג בפניכם כמה פריטים מרגשים במיוחד, תחת התירוץ של מתנה לחג. כולם עיצוב ישראלי מקומי ומקורי. מבחינתי אתם יכולים פשוט לקנות את זה לעצמכם. או לי.

אז עם צלחת סדר אני מסודרת, תודה, ואפילו סט של 24 כלי פסח יש לי (נבהלתי מהמספר וקניתי זולים יחסית. טעות שלא תחזור). צלחת הסדר של סהר בצרי עדינה, יפה, מגניבה וחכמה. יש בה שילוב של זכוכית מסורתית ועדינה עם סיליקון גמיש ומודרני. התאהבתי בה מהשניה הראשונה, וגם הוא מהמם, אז קניתי.

פריטים מרגשים אחרים שיוצאים לקראת הפסח הם פרי שיתוף הפעולה של רותו מודן, מהמאיירות האהובות עלי בעיקר בזכות לוח השנה שמעטר את קירות ביתנו שנים ארוכות, ובתיה קולטון, שאיוריהן מזכירים זו את זו, ושתיהן היו חברות ב"אקטוס".

יחד הן חברו ל Ruuf&Tuff

שתי המאיירות מוכרות עכשיו במהדורה מוגבלת שלל פריטים, שחלקם מתאימים בול לשולחן הסדר, כמו המפיות הרקומות המקסימות האלו, בהומור המוכר/מוזר של השתיים.

וגם להן יש צלחת סדר!

עוד תירוצים לקנות לחג הן תגיות מקום – פתקי הושבה – ארבעה איורים שונים, שנמכרים בחבילות של 8 פתקים על נייר איכותי.

ועוד המון פריטים  ( מפריטי שולחן כמו מלח-פלפל, קיסמים, תחתיות לכוסות דרך שעונים וקלמרים) שיימכרו בין יום רביעי 25.3 ליום שבת 28.3 במתחם מקסים ברוטשילד 69 בתל אביב.

ותודה, מפיות בד זה מהמם, אבל עם 24 אנשים בשולחן אני אסתפק הפעם בנייר.

על ההברקות של נעמה אורבך ("מגשימת מתנות") כתבתי לא פעם, ואני שמחה לעקוב אחר הכשרון שלה (ולהרוויח ממנו – היא כל הזמן שולחת לי לינקים לתגליות מעלפות!). בין אם מתחשק לכם להזמין חותמת אישית או לקנות כמתנת יום-נישואין את ה-א-ב של האהבה, אצלה לא רק תמצאו מתנות שאין לאיש, אלא גם תוכלו להמציא משלכם.

את נעמה הכרתי דרך הספר "איך עושה ילדה", שהיה פרויקט הגמר המהמם שלה בבצלאל. המתנה שלפניכם היא פרי עבודה מול לקוחה, שרצתה לקנות מתנה מיוחדת לבעלה חובב הספר.

היא פנתה לנעמה, וביחד הן המציאו את הערכה המושלמת לשמירה, סימון, מעקב, איסוף ומחשבות על ספרים.

הערכה נארזה בקופסת עץ ויש בה חותמת עץ מותאמת אישית, שתי מחברות, שני עפרונות, סימניות וכרטיס ברכה, והכל מעוצב עם שמו של מקבל המתנה, שהפך ללוגו משגע, שמי יודע אילו שימושים עוד ייעשו בו..

אם בא לכם כזה ממש כמו שלו, תוכלו רק להחליף לוגו, אבל הקטע המגניב הוא, שעם נעמה אפשר באמת להגשים כל רעיון למתנה (במיוחד כאלו עם ניחוח ישן), בבטחון מלא שהוא ייצא יפהפה.

אם אתם מוזמנים לחובבי עיצוב, תמיד תוכלו לקפוץ לסוהו ולפרגן לעיצוב ישראלי עם מגוון מכשירי מטבח וכלי בית מקסימים. כשאתם קונים גאדג'ט למטבח חשבו טוב אם באמת ייעשה בו שימוש, או שמדובר בקטע שיעלה חיוך על פני המאחרת ואז יידחף אחר כבוד למגירה של השמונצעס.

מזכירה לכם שעל כל אלו ועוד כמה כתבתי בפירוט בפוסט אחר.

ולסיום, גיליתי לאחרונה שיש לי חולשה לפמוטים. מכירות את הדברים האלו שאנחנו לא קונות בחופשות בחו"ל, ואז מצטערות על זה כל החיים? אז לי יש את זה עם פמוטים קלאסיים, מתברר, שלא קניתי (במחיר ממש טוב, מתברר) ברובע המעצבים של איסטנבול

את הפמוטים האלו עיצב בראשית המאה שעברה המעצב השבדי Ivar Ålenius Björk , עבור חברת "יסטד מטאל" שאינה קיימת עוד. עכשיו הם מיוצרים שוב על ידי סקולטונה. בקיצור, לא קניתי, ואני מחכה. (במילא זה לא עיצוב ישראלי אז לפוסט אחר…)

אבל מאז אני אוספת אחרים, כולל פמוטים ישנים מאיקאה, או פמוטים ישנים מבית הורי, ואולי יום אחד אצלם את כולם לפוסט אחר. בינתיים הגחמה הבאה שלי הם אלו:

אני מתה על זוגות שעושים עסקים יחד, ובעיקר עסקי עיצוב. רועי יהלומי, בוגר HIT, ובת זוגו טל הדר, בוגרת בצלאל, הם צוות העיצוב "יהלומיס". עבודת הגמר של יהלומי היתה כלי הקשה עשויים בזלת מותכת, ומאז הוא עובד עם החומר הזה, שהפך עכשיו לפמוטים המושלמים האלו.

הבסיס של הפמוטים הופך פמוטים קטנים בפני עצמם, בצבעים שמתאימים עכשיו לכל דבר (אני לא מאמינה שעוד לא בחרתי את הצבעים לעריכת השולחן!). בתחושת החומר יש משהו מחוספס וחזק, שונה מאד ממתכת, והגזרה שלהם פשוט מושלמת. אפשר למצוא אותם בטולמנ'ס וגם בחנות ה Etsy של Yahalomis.

השנה החג יוצא בערב שבת, כך שגם נרות אפשר להדליק. תירוץ טוב, הא? ואחרי שהדלקנו נרות, לסיום: ההגדה של אסופה: אוסף מאיירים ומעצבים ישראלים, כל אחד מופקד על כפולת עמודים.

אם אינכם מכירים את החנות "אסופה" עדיין, בהחלט כדאי לכם לבקר. מלבד קידום ומכירה של מעצבים ישראלים, הם מארגנים פרויקטים מגניבים סביב כל חג, שכוללים בדרך כלל אירועי תרבות ומינגלינג. שווה לעקוב.

ועכשיו, ברשותכם, אני חוזרת למטה להמשיך לנקות לקראת החג. בבית חלו כמה שינויים דרמטיים ביותר בימים האחרונים, מקווה להספיק לדווח על כולם בשבוע הבא!

חג שמח, משפחתי ומעוצב לכולם!