סופשבוע בלונדון. לא מחכה לאף אחד

מזל שעל פוסטים של נסיעות לחו”ל יש התיישנות- עבר חודש מאז שחזרתי מסופשבוע בלונדון, ואם לא אכתוב עכשיו- מי יודע אילו עוד שינויים דרמטיים יחולו בעיר, שלא מחכה לי, ובעצם לא מחכה לאף אחד. אז הנה אני מסכמת ביקור של ארבעה לילות וארבעה ימים שלמים בפוסט, גם כמדריך נסיעות קצר וחובבני וגם מתוך רצון לתעד כמה חוויות ותובנות קטנות וגדולות מהביקור הזה.

gallery_dan
הגלריה הלאומית, לונדון. לא רק יצירות מופת, אלא גם השראה לעיצוב פנים.

קודם כל – הכירו את האפליקציה החדשה שתלווה אתכם בטיולים: Citymapper. חובה. היא זמינה להורדה בחינם ומכסה כבר כ-32 ערים גדולות בעולם. היא נוחה לתפעול, מארגנת לכם הגעה לכל מקום בכל אמצעי תחבורה, ואפשר לשמור בה מסלולים גם אופליין. יש בה מפות ומידע על כל רשתות התחבורה, כולל רכבת תחתית, אוטובוסים, מוניות, אופניים, רגל וUber. היא נוחה וחכמה: כשנסענו בטיוב, למשל, היא אשכרה נתנה לי התראת רטט לפני התחנה בה הייתי צריכה לרדת.  תוכלו לדעת כמה זמן תיקח כל נסיעה, כמה תעלה ואפילו כמה קלוריות תשרפו, אם זה מעניין אתכם.

איך להגיע מהמלון למסעדה מומלצת, כל הדרכים. citymapper
איך להגיע מהמלון למסעדה מומלצת, כל הדרכים. citymapper

תכנון טיול קצר

בשנים האחרונות אני משתפרת בתכנון טיולים קצרים לערים גדולות באופן שמתאים לי: יעדים מוגדרים מראש בשילוב של שיטוט מקרי והרפתקני, עם מינימום נפילות קולינריות. שיטוט ברחובות והכרת שכונות חדשות תמיד תהיה מרתקת, אבל לא מתחשק לי ליפול על מסעדות תיירים גרועות כשאני בחו”ל, אז בזה אני משקיעה במיוחד. אני אוספת המלצות מחברים ומהרשת, מסמנת לי מראש במפות גוגל (בעיקר מסעדות), וקצת לפני שאני נהיית ממוטטת מרעב אני בודקת מה נמצא בקרבת מקום. את רוב המקומות שרציתי לבקר בהם שמרתי ב-Citymapper וזה מאד הקל על ההתמצאות שלי.

בשלוש השנים האחרונות יצא לי להיות פעמיים בלונדון, אחרי היעדרות של 16 שנה. הטעימה הראשונה היתה מתסכלת בעיקר – חורף, ביקור קצר מדי ועיר עצומה מדי (ועדיין, הספקתי לראות המון חנויות מעוצבות). חזרתי בתחושת רעב עצומה. בנסיעה השניה היה קיץ והספקתי לא מעט אחרי העבודה עם טמבור, עם תחושת התמצאות ברורה קצת יותר. חזרתי בתחושת שובע קלה, כזו של מנה ראשונה, שיכולה כבר להמתין למנה העיקרית. הפעם ממש ידעתי לאן אני נוסעת ומה אני רוצה לעשות, מפני שבעיקר תפרתי ביקור לבעלי, שלא היה בלונדון עשרים שנה, עם מטרות ברורות מאד: כמה שיותר מוזיאונים, מחזמר אחד, מסעדה אחת שווה ועוד כמה נחמדות. הספקנו 5 תצוגות בארבעה ימים, ונהננו מאד משעות האור, שאיפשרו לנו לשוטט עד שמונה תשע לפחות (ואז לחזור למלון, להתאושש ולצאת). חזרנו שבעים, ומחכים לעוד.

הזמנתי מראש כרטיסים למחזמר Book of Mormon וכל כך נהננו, שמעכשיו לא תהיה נסיעה ללונדון בלי מחזמר או הצגה. אגב, עד אוגוסט רצה הפקה של רומיאו ויוליה בכיכובם של לילי טיילור (ליידי רוז מאחוזת דאונטון, נטאשה במלחמה ושלום) וריצ’ארד מאדן (רוב סטארק ממשחקי הכס) בתיאטרון של קנת’ בראנה. תאמינו לי, שקלתי לטוס במיוחד.

מקום מפחיד ביציע, The Book of Mormon מחזמר
מקום מפחיד ביציע תלול, The Book of Mormon מחזמר

מוזיאונים בלונדון

בביקור הזה שילבנו את הקלאסיקות – הגלריה הלאומית, המוזיאון הבריטי וגלריית הפורטרטים הלאומית עם קלאסיקה מודרנית – הטייט מודרן בגדה הדרומית וביקור בגלריה סאצ’י, שכמעט תמיד מוצגים בה דברים מעניינים. בלונדון תוכלו למצוא הכל לכולם. מאוהבי מנגה לאוהבי ספרים, מחובבי סטנד אפ לחובבי בלט קלאסי. אל תנסו לנגוס בהכל: אין לכם סיכוי. אם אתם מבקרים בה בפעם הראשונה, צאו מנקודת הנחה שזו טעימה ראשונה, שחייבות יהיו להגיע עוד ממנה, ונסו לחשוב במה באמת הייתם רוצים להתמקד. אל תתפזרו יותר מדי. ממליצה מאד לקנות לפחות כרטיס אחד שווה לערב אחד של משהו שאתם אוהבים, כדי לטעום קצת מהשפע התרבותי הפסיכי של העיר.

גם במוזיאונים אי אפשר להספיק את הכל: הרגל חכם שאימצתי מבעלי הוא לשכור מדריכי שמע במוזיאונים הגדולים. כך תפרנו את המוזיאון הבריטי העצום מחלל לחלל, מספיקים להציץ באבן הרוזטה, מומיות מצריות מלפני אלפי שנים,פסלים הודים, תחריטים אשוריים, כדים סיניים ומה לא, לומדים ושומעים עליהם, ופוזלים ימינה ושמאלה לתצוגות הענק מסביב.

גם במוזיאון הבינו שלסדר לפי צבע על רקע שחור זה הכי שווה.
גם במוזיאון הבינו שלסדר לפי צבע על רקע שחור זה הכי שווה. חרסינות סיניות עתיקות בשלל צבעים.

מתוך שתי הארוחות המוזמנות מראש, הצלחנו למצוא מועד לארוחת בוקר בוּוזלי, The Wolseley, שאת הספר שלה קיבלתי במתנה מלקוחה אנגליה שהשביעה אותי לבקר שם. מסעדה ותיקה עם עיצוב בסגנון גרנד-הוטל, שירות חלומי ואוכל מוקפד תמצאו שם, וגם תוכלו אחרי זה להציץ בחלונות הראווה של המיוחסים והעשירים על רחוב פיקדילי. משם אפשר להמשיך ל National Gallery (על פי Citymapper – 15 דקות ברגל, 59 קלוריות…). לא לפספס את חלונות הראווה של הכלבו פורטנם ומייסון (טיפים לפיקניק בתנאי שמיים אפורים כאן).

The Wolseley- פאר הממלכה
The Wolseley- פאר הממלכה, מבט מבחוץ. צילום: Nick Ingram.
גרנד קפה עם גרנד מחיר. טוב שהפאונד חלש. The Wolseley מבט מבפנים.

אגב, “האחות הגדולה” של אותם הבעלים היא מסעדת The Delaunay, בסגנון גרנד הוטל הונגרי. כדאי.

החתיך שלי בווזלי. הוא חושב "אני לא מאמין ששילמנו כל כך הרבה, זה אפילו לא היה לי טעים". אבל אני נהניתי.
החתיך שלי at the Wolseley. אפשר להסתכל גם על העיצוב.

אחרי ארוחת הבוקר המשכנו אל ה-National Gallery עוצרת הנשימה בכיכר טרפלגר, בה מוצגות מאות יצירות אמנות קלאסיות (רפאל, קרוואג’יו, טיציאן, רמברנדט דרך טרנר מונה, ואן גוך ועוד) בחללים יפהפיים צבועים בצבעים כהים, מרוצפים באבנים מלאכת מחשבת תחת חלונות עליונים עצומים ויפהפיים. ראבאק, מצאתי את עצמי בוהה בגרילים ברצפה. גם שם שכרנו מדריך אודיו ועברנו כמעט על כל המוצגים. המשכנו משם לגלריה סאצ’י, לראות את התערוכה המהממת Exhebitionism של ה Rolling Stones, שם אפשר לראות, לשמוע, לגעת, ובסוף גם לרקוד.

national_gallery
ארוחת ערב באמאוס, 1601, קרוואג’יו. בגלריה הלאומית בלונדון
rolling
קיר הסלפי לפני היציאה מהתערוכה. תתכוננו לשופינג

הביקור השני (ראשון מבחינה כרונולוגית) במסעדה היה ב-Yauatcha.  מבט חטוף בבלוג/מגזין של המסעדה יסביר לכם למה כדאי להגיע אליה. במקרה שלי, מלבד האוכל המהמם, מה שהשאיר עלי רושם הם שלושה דברים: עיצוב התפריט, עיצוב כלי האוכל והמים בשירותים.

התפריט היה דוגמא מושלמת של עיצוב מינימליסטי ומצוין. אמנם מסעדות רבות עושות זאת, אבל כאן, ברגע שהעין נחתה על סימון ה- V הקטן של המנות הצמחוניות, קריאת התפריט פשוט זרמה. הפרופורציות והמיקום של הסימן הזה היו מושלמים:

כמה קטן ככה יעיל. סימון צמחוני בתפריט.
כמה קטן ככה יעיל. סימון צמחוני בתפריט.

כן, אני לא מגלה את אמריקה, אבל משהו בדיוק של המיקום והגודל אמרו לי שמדובר במקצוענים. זה התברר כמדויק כשנכנסתי לשירותים. הברז נראה כמו ברז קרים שיש בשירותי אורחים: אפשר לפתוח אותו רק לכיוון אחד. אבל המים שיצאו ממנו היו הפתעה: מים חמימים, בטמפרטורה מדוייקת ונעימה. זו בעיני דוגמא לחשיבה עיצובית מוצלחת: מדוע להוציא מים קרים מברז, כשברור לכולם שאנשים אוהבים יותר מגע של מים חמימים. רעיון פשוט שהוא פיצוח עיצובי מבריק. נדמה לי שנתקלתי בזה בעוד מקום אחר כך.

מלבד האוכל הנפלא, הכלים במסעדה שבו את הלב. זהו פרי עבודתו של המעצב התעשייתי הגרמני בודו שפרליין (Bodo Sperlein), שאל החנות שלו אסור בפעם הבאה שלי בלונדון (עוד 3 חודשים בדיוק, כן כן) ואתפלל שהפאונד יישאר חלש.. כמו שיתופי פעולה רבים שלו עם שפים (הוא אוהב את היצירתיות שלהם), גם הקולקציה הזות Blossom, נוצרה במיוחד עבור המסעדה, וכולה גוונים עדינים של ורוד, תכלת וכחול באפקט של גרדיינט (עליו אכתוב בקרוב ל-XNET) שיחד עם התאורה הממוקדת והעמומה במסעדה יוצר אפקט מהפנט ועדין.

עוד מקולקציית Blossom של המעצב בודו שפרליין.
עוד מקולקציית Blossom של המעצב בודו שפרליין. photo by Graeme Duddridge
Bodo Sperlein- Blossom Collection for Yauatcha
Bodo Sperlein- Blossom Collection for Yauatcha/ photo by Graeme Duddridge
וככה זה נראה במציאות, לפני האוכל. מהפנט.
וככה זה נראה במציאות, לפני האוכל. מהפנט.

אבל את הרושם הכביר ביותר מלונדון הותירה בנו התערוכה של מונה חאטום שראינו ב Tate Modern. חאטום היא אמנית לבנונית ממוצא פלסטיני, שעזבה ללונדון אחרי מלחמת האזרחים שם. התערוכה שלה מצליחה להיות אישית ופוליטית, מכמירת לב ומפחידה ממש בעת ובעונה אחת ובעיקר תקשורתית מאד. פעוט שצעד בתערוכה לפני עם אביו הגיב אל היצירות באותו האופן שלנו- בין אם זה היה פחד, סקרנות או חמלה. קשה לי לחשוב על מישהו שיישאר אדיש לתערוכה הזו. רקמה עדינה של שערות ראש על כרית, מול מיטת ברזל מנוכרת, מרחבים פרטיים מול מסעות עולמיים, עדינות מול קשיחות, יצירה מול הרס. תצוגה שגרמה לי לעמוד ולדמוע באמצע היום, באמצע החיים, עם המחשבות הקיומיות העמוקות והפשוטות ביותר שיש.

Objekt-2-Hatoum
כמה פשוט ככה גאוני. מפגש מטלטל עם אמנות עצומה. מונה חאטום בטייט מודרן

אילו הייתי צריכה למחוק את כל הנסיעה הזו ולהשאיר חוויה אחת שהפכה אותה לבעלת משמעות – הייתי בוחרת בשעה וחצי האלו בתערוכה הזו. התערוכה נמשכת עד 21.8.  ממליצה בחום לראות את הסרט בלינק של הטייט. והנה עוד עבודה פשוטה ועוצמתית. מראה קטנה על הקיר, עליה חרוטות המילים:

YOU ARE STILL HERE

חייבת כזה בבית. You are still here
חייבת כזה בבית. You are still here

כשבועיים אחרי שחזרנו, נפתח האגף החדש במוזיאון היפהפה הזה, שנבנה בתוך תחנת כח ישנה בלונדון. האגף עוצב על ידי הרצוג ודה מרון, ומאפשר קיום של תערוכות גדולות ושונות מאלו של החלל הראשי. זה לבטח מצריך עכשיו לא חצי יום, אלא יום שלם של ביקור לאוהבי אמנות ואדריכלות. אפשר לעשות הפסקת צהרים בשוק האוכל הגדול (והקצת מסחרי, מה לעשות) Borough Market, שהן 12 דקות הליכה ברגל ו-46 קלוריות, על פי CityMapper.

ואני עדיין כאן. ולכן, גם אם מונה חאטום כבר לא תהיה, בעוד שלושה חודשים אני חוזרת ללונדון, לשבוע העיצוב. זה מה שעושה לי הכי טוב, ולכן עכשיו הוא הזמן לחזור לשם שוב. רציתי לקנות כרטיסים לעוד מחזמר, אבל חברתי לנסיעה פחות בעניין. אז אולי הצגה, או בלט, או קונצרט. או הופעת רוק. נמצא משהו.
והנה המפה שלי, עם המון סימונים לא ממש מאורגנים עדיין, לרווחת ציבור הקוראים!


אשמח לשמוע מכן תגובות והמלצות לקראת הביקור הבא, ואם טרם נרשמתן לעדכונים בבלוג, אפשר למלא פרטים במשבצת כאן למעלה בפינה ולהיות יותר בקשר!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter

לפוסט הזה יש 18 תגובות

  1. Avatar

    הי, נוסעת סופש הבא לנסיעה קצרה ללונדון, 3 ימים. הזמנו כרטיסים להצגה החדשה של קנת׳ בבראנה (The Entaintainer) ומתלבטים האם להזמין לערב השני את ספר המורמונים. בדרך כלל לא מתה על מחזות זמר. האם זה אכן כל כך שווה לדעתך?

    1. Avatar

      קודם כל, איזה כיף לך.
      לגבי בוק אוף מורמונז אני ממש לא יודעת לענות. אנחנו לא מכירות וזה כלכך אישי.. אני מאד נהניתי.
      אבל נראה לי שאם אני הייתי נוסעת רק לשלושה לילות, הצגה אחת היתה מספיקה לי..

  2. Avatar

    הי רונית,
    מכיוון שזה לא יהיה הביקור הראשון שלך בלונדון.. ממליצה בחום על בריקסון ויליג׳ אזור קטן מאוד חמוד יש שם המבוגר מעולה, בית קפה נחמד שיש שם עוגות ללא גלוטן-> ממליצה על עוגת תפוזים ופולנטה, חנויות קטנות ושוות. כלי אמייל במחירים טובים.. קרוב לשם יש אזור מכולות בסגנון שהיה בשורדיץ׳.. יש תחנת טיוב..
    את האזור הכרתי כשאחות שלי עברה אליו..

    1. Avatar

      תודה רבה נטע! הביקור הבא יהיה מרוכז רובו ככולו במוקדים של שבוע העיצוב, אבל אני בטוחה שזה לא יהיה האחרון! רושמת לפני.

  3. Avatar

    רונית יקרה,
    נהנית כבר זמן רב מחדות העין והחיוך בכתיבתך.תודה!
    ופוסט על ברלין, היה פעם?

    1. Avatar

      תודה ענת!
      אמנם הייתי בברלין פעם אחת, לכבוד יום הולדת 40, אבל לא כתבתי על זה פוסט.. אשמח ללקט עוד חוויות ולכתוב גם על העיר הזו, בנתיים יש יעדים אחרים מתוכננים (ובנזוג סרבן גרמניה, לצערי..)

      1. Avatar

        טסה לשם בעוד שבוע ומעבר לפשיטה על cos, מחפשת גם חנויות עיצוב. מבטיחה לחזור ולדווח 🙂

        1. Avatar

          טיפים שלי על חנויות עיצוב יש בלינק הזה לבלוג שלי ב XNET
          ואם כבר COS ממליצה על החנות ב Kings road ליד התחנה של הטיוב ב Slaone Square

  4. Avatar

    המלצות מעולות, ממש עשית לי חשק לטוס לשם, ואפילו ללכת למוזיאונים, שאליהם יש לי הרבה פחות סבלנות בשנים האחרונות. תודה יקירתי, על עוד פוסט מצוין.

    1. Avatar

      שמחה כתמיד שהגעת!
      מאד מאד כדאי לבקר במוזיאונים! ויש גם את גלרייה הסרפנטיין, שקצת מרוחקת יותר, אבל שווה מאד. והחלל של המוזיאון הבריטי שווה בפני עצמו. משהו יוצא דופן, אפילו לשבת שם לקפה נחמד לאללה בקומות למעלה (כי חייבים לשבת אחרי שעתיים על הרגליים או יותר!).

  5. Avatar

    היי, אין ביקור שלי בלונדון שאני לא הולכת לסאצ’י גלרי. כי אין שם תערוכת קבע אז בכל ביקור זה משהו אחר וגם בגלל הסביבה המקסימה שבה היא נמצאת – צ’לסי (סניף זארה הכי שווה לדעתי נמצא ליד) וגם ילדים אנגליים מבית ספר שכן מקיימים במגרש שליד את שיעורי הספורט שלהם וזאת חוייה לראות אותם עם המדים שלהם. מרגיש כמו סצינה חיה מהארי פוטר.
    נתראה בשבוע העיצוב 🙂 יש לך אולי מלון להמליץ? (רעיון לפוסט: מלונות בלונדון. בחיפושיי עליתי על כמה שווים ביותר)

    1. Avatar

      תודה מיכל.. כן, קינגס רואד שליד הגלריה הוא רחוב השופינג המצויין ביותר. הכל מרוכז בקו ישר אחד.
      מבחינת מלונות מצאתי מלון משעמם, גדול וזול, הולידיי אין קנזינגטון, שממוקם שישים שניות מתחנת גלוסטר המעולה (יש שם 3 קווים מעולים, לא צריך החלפות), ואני דבקה בו.. מעדיפה בלונדון לשלם כמה שפחות על לינה ולבזבז כמה שיותר על דברים אחרים.. בחיפושים שלי מצאתי כמה מלונות מבטיחים, אבל נשארת עם המשעמם והמוכר. ישנה, קמה, מתקלחת ויוצאת.

  6. Avatar

    כיף לקרוא!

    גם אנחנו מאד נהננו מ book of mormon

    ממליצה בחום על המסעדה Dinner של הסטון בלומנטל. ממוקמת במלון מנדרין (למיטב זכרוני…), צמוד לתחנת טיוב וקרוב להרודס.

    אנחנו לקחנו את ארוחת הטעימות בשולחן השף (בצהריים), שהיא חוויה מדהימה, אבל גם ממש יקרה. יש להם כל מיני אופציות בכמה רמות תקציב, ואם גדול עלייך ארוחה שם, עדיין שווה לעצור לקפה וקינוח – תזמיני tipsy cake!
    אני ביקשתי תפריט ללא חלב (רגישה…), אבל אחרי שראיתי ושמעתי את התגובות של חברי לשולחן, אם אגיע לשם שוב אני לגמרי מזמינה אותה.

    1. Avatar

      חחח, בהחלט. תמיד לוקחת איתי כדורי לקטוז לערים אירופאיות… חבל לוותר על קינוחים. נרשם! תודה!

  7. Avatar

    היי רונית, ממליצה מאוד על סיור גרפיטי מודרך בשכונת שורדיץ’ עם חברת Art ernative
    איזה כיף לחזור שוב ושוב ללונדון 🙂

    1. Avatar

      תודה! את השניה שממליצה לי על זה.
      נראה אם יישאר לנו זמן לזה עם שבוע העיצוב, שמלא באירועים, גם בשורדיץ’. תכלס, מרגישה שמיציתי את שורדיץ’ די מהר..

כתיבת תגובה

רוצה לרכוש את ההרצאות שלי?

הירשמו לעדכונים
על פוסטים חדשים בבלוג

פוסטים לוהטים

דירה במרכז תל אביב רונית כפיר

דירה במרכז תל אביב

לקוח חוזר, התחתן ועבר לדירה גדולה יותר במרכז תל אביב, שהצריכה שיפוץ כללי. מבנה הדירה המוארך אילץ פתרונות חלוקה חכמים של החלל, בדגש על חלוקה

לפוסט המלא »

פוסטים אחרונים

הנושאים הכי חמים לפי

בינתיים, באינסטגרם שלי:

אני רוצה עדכון
על פוסטים חדשים בבלוג

פוסטים לוהטים

עץ נפל ביער

אתמול בערב, חברתי דניה, שגרירת התרבות המקומית שלי, הזמינה אותנו להצטרף אליה להופעה של עינב ג’קסון כהן  בלבונטין 7. לאלבום הבכורה שלה קוראים “עץ נופל

לפוסט המלא »
עיצוב בית פרטי ברעננה

בית פרטי ברעננה

עיצוב בית פרטי ברעננה: בית רחב ידיים עבר שיפוץ ושינוי סגנון כביר, עבור משפחה בת חמש נפשות. מיקום דלת הכניסה הוחזר לחזית הבית, המבואה הישנה

לפוסט המלא »

פוסטים אחרונים

הנושאים הכי חמים

בינתיים, באינסטגרם שלי:

סגירת תפריט
post-5671
×
×

עגלת קניות

מבצע
קורונה

10% הנחה
על כל ההרצאות הדיגיטליות
עד שנחזור לנורמליות

*למעט חבילת הרצאות במחיר מוזל