טיול קמפינג בארצות הברית – מתחילים

אז איפה מתחילים? יש כל כך הרבה לספר. עבר שבוע מאז חזרנו מטיול קמפינג בארצות הברית שנמשך 5 שבועות. הג'ט לג כמעט מאחורי ואני חייבת להתחיל לתעד. הפוסט הראשון מוקדש לחויית הקמפינג – לינה באוהל, בשטח, באתרי מחנאות נפלאים. אם גם אצלכם יש חלום כזה ב- Bucket list, אשמח לעזור לכם להתחיל להגשים אותו.

דלי ריק

המונח האמריקאי "bucket list" הפך רווח במיוחד לאחרונה. דברים שאני רוצה לעשות לפני ש.. אמות.
חיפוש קצר אחר מקורותיו הביא אותי אל הביטוי "kick the bucket" שמשמעו למות (כמה יופמיזמים יש לפועל הזה באנגלית?!): בועטים בדלי שעליו עומדים בהוצאה להורג או התאבדות בתליה. כן כן, מקסים.
בדלי שלי לא היו הרבה משימות. למעשה, היתה אחת גדולה: לטייל בכל הפארקים הלאומיים של מערב אמריקה, כמו שההורים שלי עשו כשהייתי בת 16 – בלעדי.
הדודים שלי גרו אז באמריקה והורי הצטרפו אליהם ולשני ילדיהם הקטנים לטיול בן 3 שבועות, ששבה אותי ביופיו. כשדוד שלי שלח לי עכשיו את הצילומים שלו, שקופיות יפהפיות, התברר שהמסלולים שלנו היו שונים, אבל נדהמתי לגלות שאני זוכרת חלק מהמקומות כאילו הייתי בהם, כולל את הסיפורים של אבא שלי, שנלוו לכל צילום.

טיול קמפינג לארצות הברית. בלוג רונית כפיר
ילוסטון, 1986. צילום: דוד שלי, משה כפיר

וכך, במשך שלושים שנה חלמתי על הטבע הפראי של מערב ארצות הברית, שנראה לי המקום היפה בעולם, כפי שחשבו הורי, כשחזרו משם. בשיחה עם אבא שלי גיליתי שאמא שלי, זכרונה לברכה, היתה בגילי בטיול הזה.
עת התקרבתי לגיל 47 המפחיד (הגיל שבו גילו לאמא שלי סרטן, קצת אחרי שחזרה) וכנראה לא במקרה, סימנתי לי את יולי אוגוסט 2017 כתפוסים, והרמתי טלפון לשכנתי נטע דגני. אם כבר לחלות (טפו טפו!) אז עם דלי ריק.

מסלולים באמריקה. קמפינג בארצות הברית, נטע דגני. הבלוג של רונית כפיר
אחד ממדריכי זום-אין, תמיד איתנו בתיק הגב.

נטע, מלבד היותה אמו של חבר טוב של בני, היא ה-מחברת של מדריכי טיולים לארצות הברית ותופרת טיולים בהתאמה אישית. אחרי שעה וחצי עם נטע יצאתי עם טבלה יומית מפורטת של לאן אנחנו נוסעים, איפה מטיילים, כמה זמן צריך וכמה זה יעלה. לכל שאלה שלי היתה לה תשובה, חישובים, הסברים ומסלולים. רכשתי את הספרים המתאימים וזהו. החלום עובר מרשימת הדלי לרשימת ה – TO DO!
תשובות לשאלות פרקטיות על הטיול הזה תוכלו למצוא באתר שלה  – בחירת מסלול, משך הטיול, עלותו, רשימות ציוד והמלצות לפעילויות עם ילדים בכל גיל וסוג. האתר, הספרים והשירות האישי שלה כה טובים ומשתלמים, שאין לי כוונה להחליף אותם בפוסטים האלו, אלא לספר דברים מהזווית שלי. באופן עקרוני – כשאני מחליטה שאני רוצה לעשות משהו כמו שצריך – אני נעזרת במומחית. ממליצה גם לכם.

טיול קמפינג למערב ארצות הברית. בלוג רונית כפיר
ההורים שלי בילוסטון. 1986. צילום: משה כפיר

דיסקליימר..

שלא תגידו שלא למדתי מהאמריקאים.. פרסומת בת עשר שניות לגלולות מלווה בקריינות של אזהרות של 20 שניות (בעוד השחקנית ממשיכה לצעוד ברחוב ולחייך לעוברים ושבים. נשבעת).
-"רק על עצמי לספר ידעתי" – איני מומחית לטיולים או לקמפינג, וכמו בפוסטים אחרים שלי על חופשות משפחתיות – אני שמחה לחלוק מנסיוני, אך לא כל דבר הוא ברמת "טיפ" לאחרים.
– אם לא רלוונטי לכם תוכלו לדלג קדימה לפרק הבא. אפשר לראות לפי הכותרות.
– זה אינו טיול הטבע הראשון שלנו עם הילדים, למרות שזהו טיול הקמפינג הארוך הראשון שלנו איתם. מבחינת הדינמיקה המשפחתית- כל אחד והמשפחה שלו והרגלי הטיול שלה. הדינמיקה שלנו מתאימה לי ומתאימה לטיול הזה. אם אתם רוצים משפחה וילדים שכיף לטייל איתם מעל חודש, נסו לייצר משפחה וילדים שכיף לחיות איתם באופן כללי – נראה לי שזה יעבוד גם בחו"ל.
– למרות היותי חשופה מאד, אני שומרת על הפרטיות של בני משפחתי, ולכן לא ששה לשתף במשברים או מריבות. כמובן שהיו, כי ככה זה בחיים, אבל היו באמת מעט.
– אני מתחילה את הפוסט הראשון אבל לא ממש יודעת היכן אסיים. בראש שלי תקוות לפוסט נוסף על טיולי טבע עם ילדים, וקצת על שמורות הטבע בארצות הברית – המוסד, המיתוג והשירות.
– לא אציין כאן מסלולים מפורטים. יש מי שעושים זאת טוב ממני וזו פרנסתם, וזה גם לא נראה לי מעניין או מתאים ברמת פירוט כזו. מוזמנים לשאול בפרטי!
– אשמח מאד לענות על כל שאלה בתגובות לפוסטים שלי! אז אם יש לך שאלה ולא קיבלת תשובה בבלוג – אני כאן לענות.

 

טיול קמפינג לארצות הברית. בלוג רונית כפיר
מויומנט ואלי, יוטה בואך אריזונה

כמה, איפה איך – תקציב ותכנון טיול קמפינג בארצות הברית

הכי קל היה לענות על השאלה: לאן?
לכל מקום.
רציתי להיות בכל המקומות שחלמתי עליהם במשך שנים, כולל שנתיים מעקב אחרי אינסטגרמר שאשכרה גר בשמורת יוסמיטי (ונשפט על עבירות שעשה בפארק הלאומי!!). ילוסטון, ברייס, זאיון, יוסמיטי, גרנד קניון. דיסקסנו עלויות ואורך טיול ואת היתר נטע תפרה. על הדרך נוספו כמה שמורות טבע ונקודות חובה.

טיול קמפינג בארצות הברית. בלוג רונית כפיר
עוד קצת מילוסטון. שמח בבית שמח בטיול

השאלה השניה היתה – קרוואן או אוהל. באתר של נטע ובספרים יש הסברים מפורטים על היתרונות והחסרונות של כולם, כולל דירוגים של חניוני מחנאות (כמה פעמים אפשר לכתוב 'קמפינג'?) ואני שמחה לשתף את ההחלטה שלנו.

קרוואן נראה לי טרחה ומועקה: לארגן אותו בכל עצירה, לשמור עליו מסודר כל הזמן, להשתרך לאט ובעיקר להיות תקועים אחד עם השני בחלל צפוף במשך שלושים יום או יותר. בעוד טיול באוהל משלב קמפינג עם בתי מלון, שמאפשרים מדי פעם רענון, רווחה, פרטיות ונוחות. ויותר מכך- ברכב פרטי ואוהל אפשר להגיע למקומות יפים יותר, להתנייד יותר בקלות, ולהיות ממש בתוך הטבע ומתחת כיפת השמיים.
שיקול לא פחות חשוב: אוהל זול יותר.
*לגבי התמונות: אם לוחצים מגיעים למקומות נפלאים!

קמפינג בארצות הברית. רונית כפיר בלוג
חלקת אלוהים שלנו בחניון "Dead Horse". לא היו סוסים מתים.

חששתי מהטיול הזה נורא. כמו רוב הפחדים – הם לא ממש היו רציונליים. כמו רוב הפחדים, בטח תזהו כמה מהם:
– איך אצליח לעזוב את העבודה לפרק זמן כזה ארוך?
– מה נעשה עם גריזלי?
– איך נממן את זה?
– איך נצליח להיות כולנו יחד במשך 35 ימים?
– איך אצליח להירדם באוהל?!
– איך אצליח לארוז פחות משישה זוגות נעליים לחמישה שבועות??
רוב הפחדים לא היו מבוססים. ידעתי שאנחנו בתקופה של דינמיקה משפחתית מעולה, ושיהיה לנו מעולה. מצאנו סידור לגריזלי, שנשאר בבית עם השגחה, מצאתי מחליפה לפרויקטים שלי בעיצוב פנים.
לגבי האריזה והלינה באוהל, שכמעט הכי חששתי מפניה – למדתי כמה דברים ולכן אתחיל בהם.

קמפינג באמריקה? – אמריקה!

מהר מאד זו היתה מילת התואר החביבה עלינו. "אמריקה!".
זה באמת מתאים. הכל כל כך נוח, מסודר ומוסבר, שאין לתאר. ובכל זאת, אנסה.
אילו ידעתי שהלינה באתרי קמפינג תהיה כה חלומית, הייתי ממירה כמה וכמה לילות במלון בלילות באוהל.
ראשית, ספוטניות היא לישראלים. קמפינג בתוך שמורות לאומיות ובאתרים שווים צריך להזמין הרבה חודשים מראש. חלק אפשר גם 8 חודשים מראש וחלק נפתח להזמנות "רק" 5 חודשים מראש. נטע הכינה לי רשימה עם מועדים מדויקים של מה להזמין מתי, ואיפה. אתרי האינטרנט של אתרי הקמפינג מזעזעים למדי, אבל כשלומדים איך למלא אותם זה פשוט. זה עולה בין 30-50 דולר ללילה.
בכל אתר קמפינג מחכים לכם. או שהשם שלי היה רשום במקום עצמו, או התאריך בו עוזבים. באתרים גדולים יותר הריינג'רז יסבירו לכם את כל הכללים, יציידו אתכם במפה של המחנה, ויהיו מקסימים באופן כללי. עוד על הפקחים המהממים בפוסט הבא.

טיול קמפינג בארצות הברית. רונית כפיר בלוג
שני לילות בגן עדן. המתחם שלנו בחניון הלילה קודכרום. יוטה.

בכל אתר בו הקמנו אוהל היו הדברים הבאים:
– מקום מובנה לאוהל עצמו (אם האדמה קשה עשוי להיות ריבוע של חול משוטח. אם זה יער יהיה שטח פנוי).
– שולחן וספסלים, לעיתים על גבי משטח בטון.
– אזור למדורה, לעיתים על משטח בטון (כמו בתמונה) עם רשת לגריל מעליו (שאפשר להתקין בגבהים שונים מעל לאש!)
– לעיתים עוד עמדה לגריל בנפרד.
– במקומות עם דובים – ארון ברזל לסגור בו את כל האוכל והכלים בסגירה שהיא מבחן אינטליגנציה מסוג "האם אתה חכם יותר מדוב?".
– במקומות חמים במיוחד גם קירוי בנוי לצל (עלינו הוא הגן ממבול פעם אחת או יותר).
– פעם אחת גם היה לנו עמוד עם חיבורי חשמל, ארון קטן ותאורה בגג של המבנה מעל לשולחן.

טיול קמפינג בארצות הברית. ZION. רונית כפיר בלוג
בזכות הצילום הזה, הטלפון הנייד ששכחתי בשירותים (שוב!) הוחזר אלי. מחכים לנו בפארק זאיון.
קמפינג בארצות הברית. גובלין. רונית כפיר בלוג
מסתכלים מלמעלה על האוהל שלנו, תחת מבנה מוצל וצל הרים. גובלין.

בכל מחנה יש שירותים קרובים (לרוב נקיים מאד ומאובזרים) ובחלקם יש מקלחות. יש ברז מים ולרוב עמדה/כיור לשטיפת כלים (או חדר ממש). הם מוארים כל הלילה. כל השאר חשוך, וטוב שכך.
בכניסה לשמורות הגדולות אפשר לקנות עצים למדורה (אם מותר להבעיר מדורות, תלוי בסכנת השריפות), ובקטנות אפשר לקחת ולהשאיר כסף, או לגשת למנהל האתר (campsite host – תפקיד שיש לשאוף אליו, תאמינו לי). בשמורות הגדולות (שטח ילוסטון כשליש ממדינת ישראל!) יש ממש "כפרים" במרכז, ובהם מסעדות, סופרמרקטים שווים ביותר וחנויות מזכרות (שוות ביותר!) ומקומות לעשות כביסה בכמה דולרים. אם לא בא לכם לבשל – אתם מסודרים. אורזים כמות קטנה של בגדים בסיסיים ועושים כביסה כל כמה ימים. המטורפים האלו משתמשים במייבש גם במדבריות הלוהטים של יוטה, שם כביסה תתייבש תוך 10 דקות בחוץ. בהתחלה מגנים את הבזבוז, אחרי שבועיים מתמכרים לנוחות. אמריקה.

ככה נראה האוהל מהכיוון השני בקודכרום, יוטה:

טיול קמפינג בארצות הברית. רונית כפיר בלוג
תמצאו את האוהל שלנו מתחת לבולבול הגדול. תודו שזו לא רק אני.

חלק מהחניונים בהם ישנו היו בפרקים שאינם לאומיים, אך מהממים לא פחות.
בכולם היה לנו שטח גדול לעצמנו, פרטיות ושקט, והכי שווה: זכינו לישון תחת כיפת השמיים, לראות את השקיעה, הירח והכוכבים, הזריחה. לשמוע את הרוח, הציפורים, התנים. מהארץ הבאנו 3 שקי שינה וזהו. את האוהל קנינו שם כמו גם את שאר הציוד, ולמרות שהיה בסיסי, הגג שלו היה חשוף לשמיים וזה היה נפלא, רוב הזמן.
נכון, פחדתי פחד מוות מפגיעת ברק בליל סערה מטורפת בילוסטון, שוכבת וסופרת שניות בין ברק לרעם (זה הגיע לשתיים!!) ומתפללת שהאוהל לא יוצף במבול, וגם מתתי מחום לילה אחד בזאיון, אבל זה חלק מהחוויה ולא הייתי מוותרת עליה.
המזרן המתנפח הזוגי שלנו התפנצ'ר אחרי שני לילות (רק אני שונאת מזרנים מתנפחים?) ואת יתר הלילות חלקנו על מזרן יחיד מתנפח ושני מזרני שטח דקים ונוחים. מבחינתי בפעם הבאה – 4 שטוחים וזהו.

קמפינג בארצות הברית. אגם ג'ון, בלוג רונית כפיר
בין העצים גם רואים אגם. ואיילים מחכים ליד האוהל.
טיול קמפינג בארצות הברית. ילוסטון. רונית כפיר בלוג
המחנה שלנו בילוסטון. לפני לילה של סופת ברקים מטורפת.

קצת על ציוד לקמפינג

מהר מאד למדנו להקים מחנה ולקפל אותו בדקות ספורות.
אפילו בלגניסטים כמונו למדו לשמור על סדר מסויים כדי למצוא דברים בקלות באוטו הענק, ולא לאבד כלום (כמעט):
-ארגז לאוכל יבש (פסטה, רוטב לפסטה, תבלינים, שמן זית, נוטלה)
-ארגז לכלי אוכל ובישול (אנחנו נגד חד פעמי וקל לשטוף: צלחות, כוסות סכו"ם, סיר, מחבת, כפות, סכינים קרש חיתוך, קופסאות פלסטיק לאחסון וכאלה)
-ארגז לכלי ניקוי (טישו, סבון כלים וספוג, סבון לידיים, גפרורים, מגבונים, המון שקיות זיפ-לוק!)
– שקית לפנסים ותאורה
וכמה שיותר מקומות קבועים בתא המטען לגזיה, למזרנים ולמשאבה שלהם וכולי..תתי חלוקות. בין המקצוענים שהקיפו אותנו היו אנשים עם בגאז' מחולק לתאים ומגירות. יום אחד אולי גם לנו יהיה.
את הרוב קנינו בסופרים (מי יתנני וולמארט וטארגט) בהם יש מחלקות ענקיות לציוד קמפינג. מי שרוצה ציוד מקצועי ושיצאו לו העיניים יכול לקפוץ לסניף של REI – "למטייל" המקומי. חילקנו בין 3 ארזגים מסודרים וצידנית (ארגזים לאוכל יבש/ כלי בישול ואוכל/ כלים וחומרי ניקיון). בסוף הטיול השארנו את הציוד אצל משפחה וחברים יקרים בעמק הסיליקון, למעט האוהל, מזרני השטח ושק שינה מעולה שחזרו איתנו.
בזכות תאורה (שרשרת נורות שתלויה כאן למעלה בין העצים) ומפת שולחן יצא לנו לשחק לא מעט "קאטאן" ביחד, וגם ללכת לישון כמעט אחרי כולם.

קמפינג בארצות הברית. הבלוג של רונית כפיר
עוד יום מתחיל להסתיים ביוסמיטי.

ביקרתי בניו יורק פעם אחת, לפני 20 שנה, וכבר אז ידעתי שניו-יורק זה לא אמריקה. מי שמכיר את אמריקה יודע שקשה למצוא מדינה שונה יותר מישראל. כך גם באתרי הקמפינג: מאורגן, מסודר, נקי, שקט ומרווח. חשוב להבין שטיול עם אוהל אינו טיול באוהל. באוהל רק ישנים, ואת יתר הזמן במחנה מבלים בשטח רחב ידיים, מלא נקודות עניין ויופי, ממנו אפשר לצאת לתור את הסביבה הקרובה בסביבה בטוחה וידידותית מאד. מתוך המשפחות שחנו לידינו כמחצית היו אמריקאים ומחצית זרים, וכולם עשו רושם אנשים טובים ונעימים. לי לא היתה שום בעיה לשלוח את הילדים לבד לשירותים (טוב, הם גדולים, אבל גם אילו היו קטנים יותר, כך נראה לי) וכאשר שכחתי את הטלפון הנייד בשירותים הוא חזר אלינו תוך דקות ספורות (מי הגאונה שצילמה את המספר של ה camp site בהתלהבות, מי?).

טיול קמפינג בארצות הברית. יוסמיטי. רונית כפיר בלוג
נהר המרסד, עשרה מטרים מהאוהל שלנו במחנה WAWONA ביוסמיטי, קליפורניה.

שעות בדרכים – על הנהיגה

נשאלתי מה היינו עושים אחרת בטיול. ובכן, כפי שכתבתי הייתי לנה יותר באוהל ופחות בבתי מלון, רק במעט (כדי לחסוך כסף), והלוואי שהיתה לי דרך ללון בחניוני לילה מסוימים יותר מלילה אחד. בטיול כה ארוך רוצים להספיק הרבה, בעיקר כשהעלות המרכזית היא כרטיסי הטיסה. על פי בקשתי נטע ארגנה לנו טיול עם נסיעות קצרות.

טיול קמפינג בארצות הברית. הבלוג של רונית כפיר. נסיעות
נסיעות עוצרות נשימה. וכמה שמיים.

בעוד משפחות אחרות העידו על נסיעות של 8 עד 14 שעות במכה, אני ידעתי שאיני רוצה להיות באוטו יותר מ3-4 שעות במכה, מכסימום 5 אם חייבים. מנסיוני זה מעייף, זה הופך את כולם עצבניים, במיוחד את אלו שסובלים מנסיעות, וזה לא שווה את זה. אין טעם לצאת לטיול כזה אם הוא מרגיש כמו עונש, אם צריך לצעוק על הילדים לקום או לשבת או לבוא או ללכת. עשינו את הכל בקצב שלנו ובכיף.
כל נסיעה של 3 שעות כללה אצלנו לפחות 2 עצירות (פיפי, שתיה, חילוץ עצמות, התפעלות ממבחר המשקאות המחרידים המקומי) ולכן היה הכרח לעצור ללון במקומות ללילה אחד ולהמשיך. בדיעבד, ואני לא סגורה על זה, אולי עדיף לבלות 2 לילות בחלק מהמקומות ולנסוע יותר. כך אפשר לקום בבוקר ולצאת לטיול מוקדם יותר, בלי לקפל את האוהל. אפשר כך לחוות חניון לילה ליותר זמן. התפלצתי מקנאה למראה המקומיים, שמגיעים מדוגמים עם כל הציוד וכל הבית לבלות שבוע במקומות בהם בילינו לילה אחד בלבד.

טיול קמפינג בארצות הברית. פיפר ביג סר. בלוג רונית כפיר
המיקום הלא ייאמן שלנו בפייפר, ביג סר. בין עצי רדווד ענקיים.
טיול קמפינג בארצות הברית. פייפר ביג סר. הבלוג של רונית כפיר
וכך נראו הצמרות מתוך האוהל שלנו. פייפר ביג סר.

מתוך 5 השבועות של הטיול היינו שבוע בערים – לילה אחד בניו יורק וחמישה בסן פרנסיסקו. הייתי מוותרת על הסיום ומקצרת את הטיול ל-4 שבועות, אבל לא רציתי ולא יכולתי: רציתי להספיק לבקר משפחה וחברים יקרים שגרים שם ולכן הארכתי את הסיום. הגענו לעיר עייפים ורוצים הביתה. לא רבנו יותר או נהננו פחות, אבל באמת שכבר לא היה לנו כוח. הסיום העירוני גם מקפיץ את עלויות הטיול. עיר לחוד וטבע לחוד – וזה טיול טבע. אם יש לכם תקציב לקפוץ בלי קשר לניו יורק או לחוף המערבי – בעיני עדיף לא לערבב שמחה בשמחה.

טיול בארצות הברית מערב. הבלוג של רונית כפיר
רואים שזה אייטיז? עוד צילום של דוד שלי, סן פרנסיסקו
טיול קמפינג בארצות הברית. הבלוג של רונית כפיר. סן פרנסיסקו
אמא (מימין) אבא, דודה ובני דודים ברציף 39, סן פרנסיסקו. 1986.

כפי שציפיתי, רוב שמורות הטבע בהן ביקרנו ניחנו ביופי שאי אפשר להכיל. הלב כואב ממש. אתם תראו בפוסט הבא..
מצד שני, דווקא הפארקים בהם ישנו היו יפים בצורה כמעט הגיונית. עדיין צבטנו את עצמנו בכל פעם שהגענו לעוד אתר, יפה מקודמו, גילינו את היער, או הנהר, או האגם הסמוכים. את הציפורים או האיילים או הסנאים שמחכים לנו.
אבל במבט לאחור, המקומות שהכי נשארו איתנו הם אלו בהם נטינו אוהל, בהם שהינו ממש. המקומות בהם ישנו, קמנו, אכלנו, שיחקנו והיה לנו יותר זמן להבין שאנחנו ממש שם, על אמת, חיים את החלום.

טיול קמפינג בארצות הברית. איידהו. הבלוג של רונית כפיר
עוד חווה ועוד אגם באיידהו.

בפוסט הבא נראה לי שאכתוב קצת על הביחד, החיבור והניתוק, ואולי גם על טיולים רגליים בטבע עם ילדים. נתראה! (והנה לינק לכל ארבעת הפוסטים שכתבתי על הטיול הזה).

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. Avatar
    מיכל

    כזה!
    גוזרת ושומרת.

  2. Avatar

    פוסט מרתק. אני צריכה "לגזור ולשמור". מתכננים להספיק פארקים (רק כמה, בגיל של הבנות שלנו לא נצליח לטייל בכל כך הרבה בבת אחת) ואת עניין האוהל אפילו לא שקלתי, ובזכותך דווקא כן. בסופשבוע הקרוב אנחנו נוסעים לקמפינג לא רחוק עם חברים, נראה, אחר כך נהיה חכמים יותר. אבל לגבי אופי הטיול שלכם – נשמע פשוט מושלם עבורכם. איזה כיף שהחוויות כל כך חיוביות.

    1. Avatar
      רונית כפיר

      תודה גליתה. אם התרגלם כבר לקראוון והיה לכם טוב, אולי עדיף להמשיך במה שמכירים לטיול הזה, למרות שאוהל נראה לי באמת חוויה אחרת.

  3. Avatar
    נורית

    וואו איזה פוסט כיפי. ממש היה אפשר להרגיש את החוויה שלכם. לפני 5 שנים עשינו טיול בקראוון במזרח קנדה עם 2 ילדים והחזרת אותי לשם, למרות שחלק לא היה קל. קראוון פעם נראה לי מסובך, אבל אוהל…וואו. למשל איפה מבשלים? מחכה לפוסט הבא

    1. Avatar
      רונית כפיר

      הי נורית. שמחתי לעשות כיף!
      למה לא היה קל? בני כמה היו הילדים?
      באוהל מבשלים בשטח. יש בכל אתר שולחן גדול ונוח.
      קנינו גזיה מעולה וזולה עם שתי להבות, ובישלנו בשטח. אין שום הבדל מלבשל בבית, חוץ מגובה משטח העבודה..אפשר לחתוך סלט בישיבה.
      קונים קרח בשני דולר בכל תחנת דלק או חנות או סופר, ממלאים את הצידנית, קונים קצת אוכל לארוחת ערב ובוקר (סלט, ביצים לחמניות) ופירות וחטיפים לארוחת עשר בטיול – וזהו.
      חוץ מזה- זה אמריקה. בכל מקום יש חנויות או מסעדות. צריך טיפה לדעת לתכנן מראש ולהצטייד. לא קרה שחסר לנו אוכל או שהיינו רעבים – זה לא שונה מטריילר.

  4. Avatar
    ירדנה

    וואו וואו וואו…
    תיארת כל כך ברור ומזמין את ארה"ב שאני חולמת לטייל בה….ועוד בקמפינג שזה גם משהו שאני תמיד מהרהרת בו בערגה שאולי פעם נעשה באחד הטיולים באירופה .
    אתמול חזרנו מיוון וזה הפך לבדיחה אצל הילדים שכל פעם שאני רואה אתר קמפינג על המים (ואין הרבה ) אני פוצחת בקריאות התלהבות (:
    בדיוק דיברנו לפני כמה ימים , בעלי ואני, שאין סיכוי לילדים שלנו שניקח אותם לטיול לארה"ב לדיסני ואפקוט וניאגרה וכל אלה. כי נראה לנו שנסבול נורא.
    אז פתחת לי חלון לאזור אומץ לטיול שנראה פשוט חלומי (ועדיין יש סוגיות לא פתורות כמו משך הטיול (בעלי עסק עצמאי), הטיסה הארוכה (שונאת) .מזדהה מאד עם הגישה שלך ואוהבת את הכתיבה המשובחת . מחכה לפוסטים הבאים

    1. Avatar
      רונית כפיר

      תודה ירדנה.
      הטיסות היו קלות באופן בלתי מוסבר, אגב. כל עוד את לא לוקחת טיסה זולה יותר דרך מקום רחוק יותר, זה לגמרי בגדר הסביר. אנחנו טסנו דרך איסטנבול. שדה התעופה דוחה וצפוף אבל טורקיש חברה מעולה (איבדו לנו מזוודה ומצאו אותה אחרי חודש, אבל זה קורה לכולם, נראה לי).
      גם לי יש עסק עצמאי. היתרון של עצמאים שהם יכולים לעזוב לחופשה ארוכה! לא משנה מה בעלך עושה, יסתדרו בלעדיו.
      מבחינת דיסני – השם לא עלה אפילו בשיחות, הילדים לא ביקשו ורק הבת שלי חובבת פרקים ואקסטרים, ולכן דברים מהסוג הזה לא היו ממש על הפרק. זה היה טיול די של פדלעות, בסופו של דבר. נגדי פדלעות אקטיביים יחסית.

  5. Avatar
    יעל

    עושה חשק לקרוא עוד וכמובן שלנסוע גם 😉
    מזדהה מאד עם ההרגשה לגבי הקמפינג. היינו קצת בקמפינג ברוקיז הקנדיים ואחכ כולנו אמרנו שאם היינו יודעים איך זה היינו מתכננים יותר מזה.

    1. Avatar
      רונית כפיר

      תודה! אין חכמות כבעלות נסיון. עכשיו את יכולה לתכנן את אמריקה ואני את הרוקיז, באוהל כמובן 🙂

  6. Avatar
    רונית כפיר

    תודה יקירתי. שמחה להחזיר זכרונות. כן, היו לנו כמה עצירות בערים קטנות ועיירות ביניים, מקסימות לגמרי. כמו גרדינר במונטנה (הנקודה הכי צפונית שלנו) בה חיפשנו בית מרקחת ואמרו לנו "שם, איפה שהגלידרייה השכונתית", וכך מצאנו עצמנו אוכלים גלידה בבית המרקחת של העיירה. אבל אלו לא היו שיטוטים עירוניים, אלא עיירות מערב פרוע כאלו, חלקן תיירותיות מאד (Jackson hole למשל) וחלקן הזויות יותר או פחות.
    ובהחלט. הנקיון והתחזוקה מדהימים. בכל פארק או מסלול, לא משנה כמה נידח, גם בכאלו שאין בהם אתרי קמפינג, יש שירותים, לרוב כימיים, ורובם נקיים, לא מסריחים ואפילו עם חומר חיטוי כזה לידיים. אמריקה!

  7. Avatar
    נעמה אורבך

    חיכיתי לפוסט הזה (ומחכה לבאים אחריו). הוא עורר בי כל כך הרבה תחושות, זכרונות, חלומות, תהיות. לטוס לארצות הברית עם הילדים זה חלום שלי. אני לגמרי הולכת לחכות שיגדלו כי בינתיים גם טיסה של שעתיים וחצי גוזלת ממני הרבה אנרגיה. כילדה ביסודי טסתי עם ההורים לשלושה שבועות לחוף המזרחי, וזו היתה חוויה מדהימה, אם כי יותר עירונית ממה שאת מתארת (כולל דיסניוורלד שהיה אגדתי). וכבוגרת לפני הולדת הילדים היינו גם כמה שבועות סתוויים מלאי שלכת בצבעים מרהיבים. היינו גם ביוסמיטי וזו היתה באמת חוויה של טבע מפעים וגלוייתי שאת פשוט לא מאמינה שהוא קיים באמת מול העיניים שלך. מסקרן אותי אם עצרתם גם בעיירות לשיטוטים עירוניים? מניחה שכשנעשה טיול כזה נעצור גם במקומות כאלה, קשה לי לראות אותנו חודש שלם רק בטבע, אבל מי יודע. אה, ואני זוכרת שמאוד מאוד התפעלתי מנקיונם ומצבם של השירותים במקומות הכי נידחים שיש.

    1. Avatar
      רונית כפיר

      חשבתי על זה עוד ולגבי הערים – על הערים הגדולות הייתי מוותרת. אני לא יודעת אם זה אפשרי גיאוגרפית, אבל הייתי קופצת מעל וגאס ואולי מקצרת יום במונטריי. העיירות ההזויות הרבה יותר עשו לנו את זה מאשר הערים. וגאס היתה תופעה, וגם עשינו שם המון שופינג באאוטלט, אבל בגדול היא דוחה ביותר, וזה חלק של אמריקה שאני יודעת שקיים, אבל לא מעניין אותי.
      כשתכננתי את הטיול חשבתי שיותר מדי אוהל וטיולים בטבע יהיה קשה ולכן הוספנו גם עצירות פה ושם בערים. במבט לאחור, עבורי לפחות, זה ממש לא היה נדרש.

  8. Avatar
    מורן

    וואו נשמע חלומי ממש! מעניין מאיזה גיל של הילדים מתאים טיול כזה…

    1. Avatar
      רונית כפיר

      נראה לי שכל גיל מתאים, השאלה איך מתאימים את הטיול לגיל של הילדים. לכל גיל היתרונות שלו. כמובן שטיול כמו שלנו, שכלל מסלולי הליכה רבים, מתאים יותר לילדים גדולים.

כתיבת תגובה

רוצה לרכוש את ההרצאות שלי?

הירשמו לעדכונים
על פוסטים חדשים בבלוג

פוסטים לוהטים

פוסטים אחרונים

הנושאים הכי חמים לפי

בינתיים, באינסטגרם שלי:

אני רוצה עדכון
על פוסטים חדשים בבלוג

פוסטים לוהטים

אדווה קטנה במפל גדול

בחג סוכות יצאנו לקמפינג עם חברים, שלושה ימים בצפון. ביום השני טיילנו אל מפל היהודייה. בשביל שעולה חזרה, פנתה אלי אשה צעירה, שעצרה בצל עם המשפחה. "סליחה,

לפוסט המלא »

פוסטים אחרונים

הנושאים הכי חמים

בינתיים, באינסטגרם שלי: