הוי אמסטרדם

גדלו הילדים. את המהפך של החופש הגדול מעול לחופש הרגשנו כבר לפני שנים. אז החלטנו להנות מכך שאפשר לקפוץ לחוצלארץ לסופשבוע, כמעט בלי לתכנן מראש, ושזה יעלה קצת יותר משני לילות במלון יוקרה מקומי.

לכבוד עשור לנישואינו קפצנו יחד, לבד, לרומא. 4 שנים אחר כך החלטנו לשלב נסיעת עיצוב עם נסיעת תענוג.

תעלה. אופניים. אסתטיקה
תעלה. אופניים. אסתטיקה

הפעם האחרונה בה הייתי בעיר היתה בערך כשנוער שוליים הוציאו את השיר שלהם. קצת אחרי. אני לא בטוחה שהעיר השתנתה המון בעשרים ומשהו שנה, אבל אני בהחלט במקום אחר מאז. את הטיול הכנתי כמו שאני מכינה טיולים קצרים בערים גדולות עם בנזוגי, שטעמו שונה משלי כמרחק אמסטרדם מתל אביב  בערך: מינון קטן מאד של מתוכנן מראש (מסעדה אחת לערב אחד מתוך שלושה, כרטיסים למוזיאון אחד מתוך אינסוף), והמון המון כוכבים על המפה של גוגל, עם המלצות אותן הצלבתי היטב מול שלל אתרים, של מקומות שלא חייבים להגיע אליהם במיוחד, אבל אם אני בסביבה יהיה שווה לעצור. ולפני כל אלו- המלצות של אמנית מקומית מהממת אחת, אותה לא הספקתי לפגוש, אבל אל עולמה התקרבתי קצת בשלושה הימים האלו.

גודלה הקומפקטי של אמסטרדם, מרכז העיר לפחות, מאפשר שיטוט ברגל, התמצאות קלה מאד, וכך בשלושה ימים גשומים מאד עד מאד מאד, הצלחנו לחרוש כל תעלה ורחוב כמעט.

שימי נר על החלון. ולידו עוד אחד, מתאים.
שימי נר על החלון. ולידו עוד אחד, מתאים.

כל עוד זה טרי רציתי להביא לכם קצת מהטעמים הויזואליים של העיר, למרות שבעיני היא לא ממש עיר, ומוזר להזכיר אותה באותה נשימה עם אופציות נסיעה נחשקות אחרות: רומא, לונדון, ניו יורק, ברצלונה ואפילו תל אביב. אמסטרדם היא אינטימית, קאמרית, שקטה להפתיע בזכות היעדר המכוניות שבה – מצומצמת ומדויקת מאד. המשעשע הוא, שכאשר שוחחתי עם חברים, שביקרו בעיר באוגוסט, האמסטרדם שלהם היתה שונה לגמרי: מפוצצת אנשים, שחותכים אותך בטיסה, שוקקת, רועשת, הומה. אחרי כמה דקות הבנתי שהם היו שם באוגוסט, עם אוטו. שני דברים, שכנראה לא מומלץ לעשות. אז בלי מחקר מקיף אצא מהנחה שאני ממליצה על אמסטרדם בלי אוטו, בלי ילדים ובלי תיירים.

פעם אחת לפחות בכל טיול חייבים לנצל איזה תייר מזדמן לצילום זוגי. ליד מוזיאון רייקס.
פעם אחת לפחות בכל טיול חייבים לנצל איזה תייר מזדמן לצילום זוגי. ליד מוזיאון רייקס.

מה ששבה את ליבי הוא המינימליזם. לא זה של קירות לבנים וריקים, אלא זה של הדיוק והצמצום. כמו בערים אחרות באירופה, העירוניים פה רגילים לחיות בצמצום. הבתים קטנים, כלי התחבורה הוא אופניים, מזג האוויר לא צפוי – משמע – מסתפקים במועט. מעט אבל טוב, מעט אבל יפה לעין ואיכותי. ואני יודעת שיצא להם שם של קמצנים. אבל להרגשתי זה בכלל לא זה. הם היו אדיבים ופתוחים ונעימים, למשל בכל פעם ששאלתי אם מותר לצלם. בעוד בפריז גירשו אותי ואמרו "רק את החלון!" כאן כמעט לא הבינו מדוע אני שואלת.

בראנץ' ליד המלון. Koffiehuis De Hoek
בראנץ' ליד המלון. Koffiehuis De Hoek

כמו שהם מצמצמים את הארוחות שלהם לשתיים ביום ועוד קצת מסביב, כמו שהם נושאים עליהם תיק קטן בלבד ומעיל גשם, כמו שממלאים מקרר קטן שיש בדירה – כך האסתטיקה שלהם עדינה, עצורה כמעט. לא הכל חייב להיות גדול, גדוש ומרשים. קל יותר לשים לב ליופי כשאין לו מתחרים. הרושם הוא בכך שבכל מקום יש כלי אחד או שניים עם פרח. ליד כל דלת ברחוב יש גינה, שמורכבת מחמישה עציצים, שבכל אחד מהם פורח לפעמים פרח אחד בלבד.

IMG_0263

בזכות היעדרן הכמעט מוחלט של מכוניות העיר פשוט שקטה. אפשר לשמוע את השחפים מעל לתעלות ואת עלי העצים מרשרשים ברוח. לכן קשה לי לקרוא לזה עיר.

טיפ פשוט, שלא ברור לי מדוע לא כולם מיישמים: קנו כרטיסים באינטרנט. התורים העצומים בכניסה למוזיאון ואן גוך היו ידועים ולכן ויתרנו מראש על ביקור בו. למוזיאון הרייקס הקלסאי קנינו כרטיסים מראש, וכך חסכנו שעות של עמידה בתור, למרות שכדי להפקיד את המעילים עדיין עמדנו 40 דקות. לא ברור אם תודעת השירות של ההולנדים מזעזעת, או שמא הם פשוט אוהבים לעמוד בתורים. בואו רק נגיד שהיו לי 40 דקות לתהות מדוע עובדות במלתחה רק שתי נשים ביום גשם, ולא, למשל, שש.

Vermeer, the milkmaid
Vermeer, the milkmaid

הרייקס כל כך גדול, שבביקור של שלושה ימים לא חשבנו לחרוש את כולו. לקחנו סיור אודיו וידאו חביב, שהוביל אותנו בין יצירות המופת במוזיאון. כשמצאתי עצמי דומעת מול ורמיר (כמו שדמעתי מול ואן גוך בלונדון), גם עכשיו לא ידעתי אם אני בוכה כי הציור פשוט כל כך מושלם, ממש אור שבוקע מתוכו, או שמא אני בוכה על הנערות והנערים שיושבים למרגלותיו, ולומדים ישירות מהמקור את האמנות הגדולה הזו, בעוד אני הסתפקתי בשקופית דהויה משך שנות התיכון שלי.

לפני כמה חודשים קנה המוזיאון יצירה של סטודיו דריפט, עליהם כתבתי במפגש הראשון שלי איתם במילאנו. את גוף התאורה המהמם שלהם, Flylight התקין עכשיו פיצו קדם בביתו של לקוח בר מזל. והנה העמדת התאורה הזו נקראת ShyLight, ומרקדים בה חמישה גופי תאורה כמו יצורי ים קטנים, או כמו חצאיות של בלרינות. לצערי, כשאנחנו חזינו בו, אחד היה מקולקל…

Shy light by Studio Drift
Shylight by Studio Drift

עוד תצוגה מפתיעה בקומה התחתונה של המוזיאון היתה של דיק ברונה, אביה הרוחני של מיפי, שהיא הלו קיטי של פעם, בעיקר למי שגדל בארצות אחרות.

ביקרנו גם במוזיאון לאמנות מודרנית סטדלייק. כל כך התרגלנו להצטרף לתור העצום בכניסה, שרק אחרי הקפה שלמה של הבניין הבנו היכן הכניסה, שהיתה ריקה.

חנות עיצוב שסומנה על המפה והיתה קרובה ביותר למלון שלנו, היא The  Frozen Fountain , שכבר בשם שלה משלבת שני אלמנטים נחשקים שאין לנו בארץ.. בחנות נמכרים ומוצגים מוצרי עיצוב של אמנים רבים, על פני שתי קומות מופלאות. אתם תרצו לעבור לגור שם, או למות, או לקנות הכל. תיזהרו, זה כואב.

 

The Frozen Fountain
The Frozen Fountain
כריות של קרולה ואן דייק. יש קשר משפחתי? לינק בלחיצה
IMG_0136
שמיכות מטורפות של וואלס וסוול, שתי מעצבות אנגליות. לינק בלחיצה.

IMG_0124

כלי הפורצלן העדינים של scholten & baijings, צמד מעצבים הולנדים שאת שמם איני מעזה להגות בעברית, עבור החברה היפנית Arita מוצג שם בכניסה.

IMG_0142

 

ועל אותם מדפים, כלי זכוכית גאוניים של סטודיו Kalff של המעצבת ההולנדית רוס קאלף, שמחברת כלי זכוכית ישנים לכדי יצירות חדשות ומקסימות. כל מבקר שעבר בחנות היה חייב לגעת בכוסות ובצלחות המוצגות, כדי לוודא שהן דבוקות יחד.

IMG_0126
יצירות זכוכית נפלאות של Studio Kalff
Studio Kalff
כלי זכוכית של Studio Kalff. יש גם פמוטים וכוסות

אני מתהלכת בחלל המקסים של החנות ומדמיינת מעצבות מקומיות יושבות כאן לבחור טקסטיל לבית עם הלקוחות שלהן, בוחרות ממגוון השטיחים המשגעים. ואז שוב נושמת.

גופי התאורה של רוברט האוסמן תלויים בחלל הכפול, ולמעלה השטיחים.

לא רחוק משם,

360volt
360volt

בהמשך תעלת Prinsengracht, במספר 397 נתקלתי בחנות 360Volt, שאמנם מוכרת גופי תאורה תעשייתיים, אותם אנחנו רואים בכל טרנד ובכל מקום, אבל אלו שנמכרים פה הם מקוריים. לא מבחינת ייחודיים – ממש אורגינל. לראות את המנורות האלו לא במראה כאילו-ישן ולא כאילו-כבד אלא אשכרה חלוד וכבד ביותר היה שינוי מרענן ומרגש. ואת הירוק הזה, שקראתי לו "ירוק וויסקי" עד ששמעתי את "ירוק ביליארד" המדויק יותר, מצאתי בכל חנות בגדים (קניתי סוודר אחד! ושמלה! ולא קניתי מעיל!) וכשתגיע הספה הירוקה ללקוחה שלי, אכתוב עליו פוסט שלם. באמסטרדם חזיתות של בתים רבים צבועות בירוק הכהה הזה.

עוד חנות שהגעתי אליה במקרה היא חנות מוצרי הנייר Vlieger, שאם אני מבינה נכון זה בהולנדית "עפיפון". עפתי עליהם. בקרוב בהפקת הפמוטים שלי תראו כמה ניירות משם. בנתיים, שוטטו באתר של 1973 המקסימים, שניירותיהם נמכרים שם, בתעלת אמסטל.

יותר דברים אפילו מיולטה!
יותר דברים אפילו מיולטה!
שלחי את הבעל לקופישופ הסמוך. כל אחד מגלגל את הניירות שהוא אוהב.
שלחי את הבעל לקופישופ הסמוך. כל אחד מגלגל את הניירות שהוא אוהב.

 

Vlieger papier. לאוהבי הז'אנר
Vlieger papier. לאוהבי הז'אנר

והיו עוד המון מציאות מקסימות, אבל יש מספיק לכולם ואין מספיק מקום וזמן..

ביום השלישי הגעתי לעת כניסה אל החנות והמלון של דרוך דיזיין Droog Design , אבל על זה כתבתי פוסט נפרד, כדי לא להעמיס עליכם וכדי לתת להם את הכבוד המגיע להם.

לסיום – אם אתם מתכננים נסיעה הנה כמה טיפים ממני, שלצערי ממש איני שועלת טיסות (אבל עובדת על זה):

המלון בו היינו לא היה זול אך נהדר, עם אחלה מיקום ויופי של חדרים. אמנם זו רשת,  אבל שווה. ואחלה מוצרי אמבט.

-אם בא לכם משהו יותר יוקרתי ומיוחד, מצאתי בדרך מלון בוטיק יפהפה, קטיפתי ועשיר

מלון אסתריאה. האתר שלהם מזעזע, הלובי משגע.

– אני מתה על בוקינג.קום. האפליקציה מעולה, והכי כיף שהפעם שמתי לב, שבסיום ההזמנה הם מציעים לי מדריך לעיר בחינם. היה לו עמוד כותרת מקסים שנתפר "במיוחד" עבורי, ודרך ההמלצות שלהם למסעדות (מהקרובות ביותר למלון ועד רחוקות יותר) מצאתי כמה מקומות נהדרים. נותנים לכם? קחו.

המדריך המקסים והמועיל של בוקינג.קום. במיוחד עבורי!
המדריך המקסים והמועיל של בוקינג.קום. במיוחד עבורי!

אמסטרדם – טיפים תכלס

– הזמינו כרטיסים מראש למוזיאונים, אם אתם יודעים שתלכו. המחיר אינו יקר והם תקפים ל 12 חודשים. אפשר גם להזמין בבוקר עצמו, ולבקש מהמלון שידפיסו לכם.

– לא  בכל המקומות יש WiFi אבל אם אתם מסמנים כוכבים על מפה, וטוענים אותה בבוקר כשיש רשת, אפשר לשחק איתה כל היום על פי ה GPS. קצת לפני שאתם רעבים חפשו מקום נחמד בקרבת מקום וסורו אליו. ניסיתי להפוך את המפה שלי לציבורית, אולי תצליחו להכנס אליה בלינק הזה.

– יופי של מדריך לחנויות עיצוב באמסטרדם של אביטל ברוידא ב XNET, לצערי לא הספקתי לבקר בכולן. כתבה על אדריכלות בעיר, ולינק לעוד מקומות סטייליסטיים כאן. ותודה לרונית שטרן המקסימה (שפגשתי בטיסה!) ששלחה לי אותו..

– לקחנו שיט תעלות בלי לבדוק. הוא היה מזעזע. בעיקר מפוספס ומשעמם טילים. ממליצה לחפש אחד מומלץ ולהשקיע שעה וחצי בשיט מוצלח, כי זה מקסים.

– השירות באמסטרדם איטי. אם אתם קוראים ביקורות על מסעדות או בתי קפה, שימו לב שבעיקר האמריקאים מתעצבנים על השירות האיטי. מבחינתי זה לא פרמטר, אם מגיעים מוכנים לזה מראש (כלומר נינוחים ולא רעבים מדי).

– אם אתם נוסעים בחורף קחו מעיל גשם עם כובע. רק התיירים מסתובבים עם מטריות, וזה מפריע בצמתים.

– ובעיקר – סעו! אם יש ילדים תמצאו מישהו שיטפל בהם וחלס עם התירוצים.

הנה המפה שלי, עם לינקים לכל המקומות וגם כמה שלא הספקנו להיות בהם. אשמח לטיפים שלכם והצעות לכל מקום מעניין ומקסים וכייפי בתגובות!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. Avatar
    סיון קונוולינה

    וואו וואו וואו! הראית אמסטרדם מאוד שונה ממה שציפיתי, ותוך כדי קריאה הבנתי במה: אני רגילה לפוסטים שרובם ככולם מתמקדים בחזות העיר עצמה, והנה משהו שמרגיש מאוד פנימי, כאילו מבט מבפנים. מקסים! וגם שאלה – 3 ימים מספקים לצורך כל הטוב הזה?

    1. Avatar
      רונית כפיר

      חחחחח, שלא לומר ggggg. לדעתי זה פשוט בגלל הגשם, שאילץ אותנו להיות רוב הזמן בפנים.
      שלושה ימים למי שלא מכיר את העיר בכלל זה לא המון, אבל זה בהחלט מספיק להתחיל להכיר, כי העיר קטנה.

  2. Avatar
    Itzik Hillel

    כל כך כיף לקרוא את הטקסטים שלך.
    הייתי פעמיים באמסטרדם ועשית לי חשק לשוב במהרה.

    תודה רונית.

  3. Avatar
    זוהר

    רונית מקסימה
    כרגיל נהיר
    מרתק וכיפי.
    אגב – מסתבר שהיינו באותם מקומות באמסטרדם:)
    אלופה את.

    1. Avatar
      רונית כפיר

      תודה מותק שלי! ובקרוב נהיה באותם מקומות בבולגריה!!

  4. Avatar
    אלה רגב

    הי רונית
    תודה על ההמלצות על אמסטרדאם. מאד שימושי.
    ושאלה מאד פרוזאית: מה בקשר לשירותים ציבוריים?

    1. Avatar
      רונית כפיר

      תודה! שמחה לחלוק תובנות קטנות.
      לגבי שירותים ציבוריים: ראשית, אנחנו עצרנו בכל כך הרבה מקומות שלדעתי השתמשנו בשירותים של כל מקום..
      שמעתי מאח שלי שיש שם מצוקה אמיתית, ושהם ממש לא ששים לאפשר לאנשים שאינם לקוחות (למשל בבית קפה/מסעדה) להשתמש בשירותים שלהם.
      מצד שלישי, כשישבנו בבית קפה מקסים (סינגל 404 לדעתי) הם בהחלט איפשרו לאנשים לעשות זאת.
      מזמינה מתאפקים מנוסים ממני לשפוך עוד …. אור על שאלתך.

  5. Avatar
    טליה

    פוסט שעושה חשק לכל מה שמתחיל מנתב"ג… וגם לגשם. תודה על ההמלצות הכיפיות שעשו טעם של עוד. מחכה לפוסט על DROOG

  6. Avatar
    גלי עדן

    רונית, הכתיבה הזורמת והמדהימה שלך הביאה אותי לשוטטת יחד איתך באמסטרדם. וואו חוויה מדהימה. תודה יקירה, שנה טובה ומבורכת בניחוחות של סיפורים מעין אלה.

  7. Avatar
    נעמי

    היינו ביולי שבועיים בעיר עם הילדים והיה נפלא!

    הלכנו הרבה ברגל, פה ושם עצרנו בגני שעשועים נחמדים, המון פיקניקים עם אוכל של סופרמרקט (יש להם בסופרמרקטים המון סלטים באריזות קטנות, מכונה לסחיטת מיץ תפוזים טרי, ובגטים טריים), קצת מוזיאונים, הרבה חנויות עיצוב, בקיצור עיר מאד מאד כייפית!

    ממליצה להביא מעיל קל גם בקיץ. בחלק מהימים ירד גשם חורפי לגמרי, ונאלצנו לקנות מעילים.

    ופרוזן פאונטיין… אפילו קניתי שם גרביים צבעוניים שיום אחד כשיגיע החורף אוכל לחנוך (-:

    1. Avatar
      רונית כפיר

      מכירה הרבה אנשים שמאד נהנו עם אנשים (כולל החברים שלי, כן?) וגם אותם תקף חורף באמצע הקיץ.. הבנתי מהר מאד שמגזג האויר באמסטרדם ניתן לחיזוי לפעמים שעתיים מראש, ובדרך כלל שתי דקות מראש גג..

  8. Avatar
    מירי

    איזה תענוג לקרוא אותך, וגם..איזה מזל שלא נסעתי באוגוסוט,זה היה מתוכנן…..מקום נפלא,זאת אנו יודעים, והוספת המון רשמים מעניינים, מאמצת אותם.

  9. Avatar
    דורית

    יו, איזה יופי! טוב, זה ממש עושה חשק לבקר שם. ואפילו אף פעם לא הייתי באמסטרדם. כך שזה בגדר השלמת השכלה. ובדיוק כשעברתי על התמונה של פליגר פייפר עברה מאחורי לילי והתפעלה ופתאום נזכרתי שאת חיבתי לפייפרצ'ייס אני חייבת לך (את שלחת אותי לשם לפני מליון שנה).

    1. Avatar
      רונית כפיר

      איזה כבוד! לא זכרתי שאני שלחתי מישהו לפייפרצ'ייס. איזה מקום.
      זו עיר שכל כך פשוט להכיר – תעיפי מבט במפה שלה – ניווטתי שם בקלי קלות, והכל תמיד יותר קרוב ממה שזה נראה. מרכז העיר קטן ונפלא, וכשיש זמן שווה להרחיק לכל הכיוונים.

  10. Avatar
    נעמה אורבך

    אוי, עשית לי חשק, ואמסטרדם בכלל לא היתה ברשימת היעדים שלי! החנות נייר הזו – רציתי לקפוץ לתוך התמונה (והכיתוב תמונה הצחיק אותי מאוד, גם ביולטה אני מוכנה לעבור לגור).

    1. Avatar
      רונית כפיר

      יעד יחסית קרוב ולא יקר במיוחד. שמחה מאד שעשיתי חשק! יש לי עוד המון תמונות מחנות הנייר – אצלם את הניירות אינשאללה בקרוב בהפקת הפמוטים שלי! (אשכרה נכנסתי ללינק של כל יצרן נייר שקניתי והתעלפתי).

כתיבת תגובה

רוצה לרכוש את ההרצאות שלי?

הירשמו לעדכונים
על פוסטים חדשים בבלוג

פוסטים לוהטים

פוסטים אחרונים

הנושאים הכי חמים לפי

בינתיים, באינסטגרם שלי:

אני רוצה עדכון
על פוסטים חדשים בבלוג

פוסטים לוהטים

פוסטים אחרונים

הנושאים הכי חמים

בינתיים, באינסטגרם שלי: