מצד אחד אלו "רק מילים", אבל יש הבדל גדול בין לדרוש, לבקש ולהציע. מילים לא רק משקפות את התפיסה שלנו, יש להן גם השפעה על התפיסה של הצד השני בשיחה
בעלות עסקים רבות מספרות לי ש"לא נעים לי לבקש" או אפילו "לדרוש כסף". אלא שכשאני מתמחרת שירות או מוצר שלי, אני לא לוקחת ואני לא דורשת: אני מבקשת, אני מציעה.
ההבדל הוא קטן אך משמעותי: כל עוד נזכור שהלקוחות שלנו הם בעלי רצון חופשי והם יכולים להחליט עם מי לעבוד ומה לרכוש, אנחנו נזכור שהתפקיד שלנו ביחסים האלו הוא להציע, בצורה כמה שיותר ברורה.
אני לא "לוקחת כסף" ולא "דורשת תשלום": אני מציעה שירות שאני מאמינה יכול לשפר את מצבם של העול"לים שלי (אחרי שיהפכו ללקוחות כמובן) ובתמורה אני מבקשת תשלום. הם מצידם יכולים להחליט לקבל את השירות בתנאים שלי או לדון בתנאים בהם הם מוכנים לשלם. אם לא יכבדו את התנאים,אגב, אגיע למצב בו אני דורשת – ולכן כדאי לשים לב לכבוד הזה כבר בשיחה הראשונה. להרבה נשים קשה עם "לבקש" אבל במיוחד עם "לבקש כסף". הן מצטיירות בעיני עצמן כחלשות, או רודפות בצע, או "אינטרסנטיות". אבל מהצד השני של הבקשה נמצאת הצעה. את מציעה מהיכולות שלך, ומזמינה את מי שמסכים לתנאים שלך (מחיר הוא רק חלק מהם) ליהנות מהן. אם רוב הזמן את או אתה משתמשים בביטוי "אני לוקח" – שווה לבדוק האם משהו ישתנה אם תגידו במקום "אני מבקש".
