כתיבה טובה בעצם בנויה על עריכה טובה. הבנתי את זה תוך כדי שיחות על כתיבה. ההחלטה איך לפתח את הסיפור, מתי לפרט ומה להוריד היא שהופכת את הטקסט למוצלח, לא פחות מאשר הסיפור או הכתיבה עצמם. הידיעה הזו גם משחררת מהלחץ שבכתיבה ובעיקר מ: "אני לא יודעת איך להתחיל". במרבית המקרים, הטקסט הסופי לא נפתח בשורות הראשונות שכתבתי אלא במשהו שעלה תוך כדי שטף הכתיבה. בקריאה ראשונה, שהיא קריאה בעיניים של עורכת, אני תמיד מבינה שפסקה מסוימת (לרוב סיפור קטן וקונקרטי ולא רעיון גדול ומופשט) טובה יותר מהפתיחה המקורית.

נוסף על כך, אני חושבת שאני עורכת יותר טובה ממה שאני כותבת. ולכן אני לא נלחצת כשרונית, הכותבת הבינונית, מתחילה את עבודתה, כי אני יודעת שאני מגובה על ידי רונית ,העורכת הגאונית! אני שופכת את הטיוטה הראשונה שלי בלי לחשוב יותר מדי ובלי לעצור, ומיד אחר כך – משמיטה, מוסיפה ומסדרת. ממש כמו במגזין הזה, שלא היתה לו צורה או אפילו נושא עד שהתחלתי. עוד טיפים מעולים להרגלי כתיבה טובים אפשר לקרוא בפוסט "הרגלי כתיבה, לא שגרת כתיבה", שאני מאד אוהבת בבלוג שלי. את כל הרוניטיפים אפשר לקרוא כאן.