לא לעשות פולו אפ, כלומר לסיים תהליך מכירה בלי תשובה סופית מעול"ל, זה כמו לרוץ מרתון ולסטות מהדרך 100 מטר לפני הסיום. אחרי שהשקעת כל כך הרבה בשיווק, וכבר הגיע מישהו שכנראה צריך את השירותים שלך – עכשיו לעזוב? אם השיווק לא מדויק ומגיע מישהו ממש לא נכון – סביר שהתשובה תהיה לא. אם הגיע מישהו מדויק – היא תהיה כן. ומה לגבי כל אלו של ה"אולי"? דווקא איתם, ככל שיכולות התקשורת שלך ישתפרו – כך האולי יהפוך לכן. ואם יהפוך ללא – פולו אפ יזכה אותך בהבנה מדוע זה קרה.
אחרי נקיטת העמדה של יוזמה ואחריות (כלומר אני אקטיבית ולא פסיבית בחיפוש אחר לקוחות ופרויקטים שאני רוצה) נשתול את ההבטחה לפולו אפ בהצעת המחיר עצמה. בילט-אין. נוודא שלעול"ל ברור שיש מועד בו אני מצפה לתשובה ("מתי נראה לך שתשאל את אשתך?") ונשאל פחות שאלות כן/לא. נהיה ישירות בפניה שלנו: "אני פונה כדי לדעת היכן עומד הפרויקט/ האם קיבלתם החלטה". זה בסדר לצפות מאנשים שלא ישאירו אותנו בהמתנה. סביר שגם להם יוקל אם נאפשר להם נתיב ישיר ופשוט להגיד לנו כן, לא או אולי.