בדרך כלל כשאנחנו מתעצבנות על לקוחות ("חצופים!"), זה בגלל שמישהו חצה גבול שלנו, מבלי לדעת בכלל שיש שם גבול. אם לקוח מתקשר בשעות לא נוחות, מאחר בתשלום, שוכח פגישה או מבקש עוד סקיצה ויוצא לנו עשן מהאוזניים מרוב כעס – זה הזמן לעצור, להבין מה הלקוח עשה שהוא בניגוד לציפיות שלי ולשאול האם הוא בכלל ידע מהן הציפיות האלה.

אם הגבול היה ברור לך – היית מעבירה אותו הלאה ללקוחות והם לא היו חוצים אותו, אבל הרבה פעמים זה גבול, או בעצם כלל, שלא ממש ברור לך איך לנסח אותו לעצמך. אם זה גבול שמאוד חשוב לך, אפשר להגיד אותו ללקוח הבא שמגיע: "שיחות שקשורות לעבודה אני מקבלת עד השעה שש בערב", "אני נפגשת עם לקוחות רק בימי רביעי", "אני עושה שלוש סקיצות". לנסח הכי קצר, ברור וחיובי שאפשר, ולהתחיל לתרגל להגיד את זה.