להקשיב לה. לפעמים מספיקות חמש מילים בשביל שתהיה לנו תחושת בטן מאוד ברורה לגבי הלקוח שעומד לפנינו: האם זה לקוח שמתאים לי או לא? בדרך כלל האינטואיציה שלנו לא טועה. וכשאני אומרת בדרך כלל אני מתכוונת תמיד. הטעות של רובנו היא לא להסתמך על הרושם הראשוני, אלא על החפירות העצמיות שלנו שמתחילות אחר כך ומעוררות לנו את הפחדים: "אבל מה יקרה אם לא יבוא לקוח אחר?", "אבל אני אצליח לשנות אותו", "אבל אני אשמור על הגבולות שלי". במקום ה"אבל", כל מה שצריך זה הקשבה מאוד מודעת לעצמך ולרושם הראשוני. שום מחיר לא שווה את הסבל של לעבוד עם לקוח שפשוט לא מתחבר אליך בשום צורה.
איך "מציירים" הצעת מחיר?
הסוד להצעת מחיר, מורכבת ככל שתהיה, הוא לצייר לעצמך את המבנה שלה כמו מגדל קוביות. יש קוביות שאם נוציא אותן המגדל ייפול (דברים מהותיים לעבודה
