אינעל העולם!
סיכום חופשה בפורטוגל
מחשבה על טעימת רילוקיישן הסתיימה בטיול בן 5 שבועות בפורטוגל, בשלושה הרכבים שונים, שמשלב עבודה. המלצות לטיול נינוח ומגוון בארץ חסרת פוזה ומלאת יופי ונינוחות. טיפים ומחשבות על טיול בפורטוגל באמצע החיים והקורונה
בסוף כל משפט שני בטיול שלנו אמרנו "אינעל העולם". זו היתה ההרגשה בעצם הנסיעה לחופשה בלב מגיפה עולמית בכלל ובפורטוגל בפרט.
נסענו באמצע יולי לחמישה שבועות בפורטוגל בהרכבים משתנים ועם מטרות לא ממש ברורות. אני כותבת את הפוסט הזה בענווה רבה: איני מומחית בפורטוגל וספציפית לטיול הזה עשיתי אפס הכנה. איני גאה בזה אבל גם לא מתביישת: כך יצא שנסענו, וחזרנו עם כמה תובנות וכמה המלצות. אני משתפת אותן כאן, כולל המפה של אותם מקומות, ומזמינה אתכם להוסיף משלכם ולהחכים את הבאות והבאים אחריכם.
חופשה בפורטוגל - איך זה התחיל?
דני רצה לחוות מגורים של כמה חודשים במקום אחר. למרות שלא היינו בפורטוגל עדיין, ואולי בגלל הפוטנציאל לאזרחות, הוא רצה לגור שם. נקצר את הסיפור – יצא שמחודשיים שלושה, בגלל ילדים ובגרויות ושנת שירות והכל – הבנו שיש לנו כמה שבועות פנויים בקיץ. הרעיון היה לנסוע ולנדוד שם, תוך שאנחנו בודקים איך זה לעבוד ממקום אחר, לא מהבית.
בפועל מה שקרה הוא שיצאנו לנסיעה לא מתוכננת. בניגוד לטיולים קודמים (עליהם גם כתבתי בבלוג) לא הזמנתי מקומות כמעט בכלל, עשיתי אפס שיעורי בית ודיברתי עם שניים ורבע אנשים. לכן גם ההסתייגות לפוסט הזה: אני לא מתיימרת להיות מומחית ושמחה לשתף כדי לעודד אותך לתכנן את הטיול שמתאים לך.
אגב, מצאתי בלמטייל אחלה המלצות לטיול של בני 50 פלוס, שזה אנחנו. אבל לא ממש הבנתי למה גם לא לבני פחות.
משך ומבנה טיול בפורטוגל
בעצם מדובר בשלושה טיולים, שכולם התחילו והסתיימו בליסבון:
- חלק 1 – 3 שבועות דני ואני – נגד כיוון השעון, מזרחה ואז צפונה ושוב דרומה
- חלק 2- שבוע עם הילדים, בני 18 ו 16 מליסבון דרומה וחזרה דרך סינטרה.
- חלק 3 – שבוע עם הבת וחברה שלה, מאבורה צפונה לדואורו, פורטו וחזרה לסינטרה וליסבון.
- לא היינו צפונה מהדוארו או מפורטו, אני בטוחה שמהמם שם.
בכנות, ומי שעקב ידע, גם בלי קשר לחדשות הנוראיות שקיבלנו בשבת האחרונה שלנו, שהטיול היה לנו לגמרי ארוך מדי. בסוף לא רק שחזרנו למקומות שהיינו בהם, אלא באמת רצינו הביתה. נראה לי שמעכשיו אשתדל להיצמד לחופשות שהן גג שלושה שבועות.
כך שבניגוד לתכנית המקורית של למצוא מקום או לשכור בית אחד ולגור בו ולעבוד ממנו תוך שאנחנו מכירים את הסביבה (האנושית והטבעית), נסענו המון, החלפנו מקומות כל 4 ימים בממוצע, חיפשנו כל הזמן מסעדות ולא אכלנו מספיק בבית.
אני בטוחה שאפשר לדחוס את מה שעשינו גם לשבועיים, וממליצה לכם לתפור לכם את הטיול איך שיתאים לכם. ממליצה מאד להיעזר לשם כך במדריך טיולים בספר. היה מדריך לונלי פלנט בדירה בליסבון והצטערתי שלא קניתי כזה לפני הנסיעה.
נופים שונים בפורטוגל
המקומות בהם היינו נחלקו בגדול כך: ערים גדולות (ליסבון ופורטו), כפרים קטנים והמון מצודות ימי ביניים, טבע וחופים. חלק לקחתי מהמלצות של חברים, חלק מהלונלי פלנט וחלק, אלא מה, מגוגל.
כל המידע המפורט על המקומות ועוד כמה סיפורים נמצאים בהערות שבכל נקודה במפה למטה. השתדלתי למיין אותם לפי סימנים של מלונות, אטרקציות, שבילים ומסעדות, אבל גם לי נגמר הכוח.
המקומות שמסומנים בתגית כחולה הם מקומות שלא היינו בהם אבל בהחלט שווים עצירה. אני ממליצה להצליב כל אחד מהם עם מפות גוגל ולקרוא עוד, ואני בטוחה שלכם יהיה המון מה להוסיף.
חופים, נהרות ואגמים בפוטרוגל
חופים יש בכל מקום אבל האוקיינוס קפוא וסוער. אם רוצים להתרחץ עדיף בפראייה פלוביאל (praia Fluvial) – חוף של נהר. חפשו את השמשיה הירוקה בגוגל. יש המון נהרות שעשו בהם סכר ויש שם חוף רחצה. חפשו barragem או סימון של מטייל ירוק.
דרומית לליסבון, באזור האלנטג'ו (Alentejo) יש עיירות גולשים קטנות וצוקים מרשימים. דרומית משם, באזור האלגרבה (Algarve) החופים המוניים יותר בין הערים הגדולות (אילת ונתניה, מגדלים על החוף ומלונות רבים), אבל מהממים.
בחופים הגדולים של הדרום יש כסאות ושמשיות מסודרים יפה במחיר סבבה (כמה אירו בודדים) ומסעדות. בחופים הקטנים יותר כדאי שתביאו צל ואוכל מהבית.
מנזרים ומבצרים
יש בשפע. המראות היפים ביותר שראינו בפורטוגל מבחינתי היו מנזרים עתיקים, מבצרים וטירות. בין אם בעיירות מימי הביניים, בסגון בארוק או שופוני של המאה ה-19 בסגנון רומנטי – ביקרנו בהמון כנסיות וטירות וטיפסנו אלפי מדרגות.
בדרום יש פחות מבצרים, במרכז ובצפון יותר. רוב הערים מימי הביניים נמצאות במרכז פורטוגל. סימנתי כמה מנזרים עוצרי נשימה, אבל לא הייתי בכולם. כמו בכל מקום בעולם, העיירות הקטנות המיוחדות הפכו לגלויה תיירותית שאין בה דבר מלבד מלונות, מסעדות וחנויות מזכרות. אין לי שום בעיה עם זה, הרי אנחנו תיירים. היינו באבורה כמה ימים ונהננו מכל רגע.
טירות שאפשר לטפס עליהן ולהצטלם עם הנוף יש בשפע במרכז. בעיקר כדי לבלום את הספרדים ממזרח (שמצידם בלמו אותם בחזרה, ואילצו את הפורטוגלים להשתמש בעיקר בדרכי הים, מה שהשתלם להם בסוף).
בדרכים יש שלטים חומים מקסימים עם ציורים של מנזרים או כנסיות מעניינות. פשוט רדו מהכביש כשאתם רואים כאלו ובא לכם. נראה שעל כל גבעה איזה שליט הקים מבצר.
וכנסיות. הו כמה כנסיות. גם בפורטוגל אפשר למצוא את שביל העליה לרגל "קמינו פורטוגז", שגם הוא מסתיים בסנטייגו דה קומפוסטלה שבספרד. יש משהו מרשים ועמוק במסע שתכליתו התכוונות לשינוי כלשהו, מסע שלאורכו נושאים את ההבטחה הזו לעצמנו ולעולם. התרגשנו לראות את העולים לרגל בפאטימה, עושים את מאות המטרים האחרונים על ברכיהם עד לקברה של "גיברתנו מפאטימה", מי שנתגלתה לשלושה ילדים בשנת 1917 ויש המאמינים (יש = מאות אלפים) שהיא מריה אמו של ישו.
עובדות כלליות (מאוד) על פורטוגל
עובדות על פורטוגל אפשר למצוא בגוגל, כפי שעשיתי כל הטיול. גוגל היה חברי הטוב, ואני בהחלט חושבת ששליטה בחיפוש בו ובמפות שלו יכולה להפיל או להרים טיול. אני מקווה לכתוב פוסט המשך, על איך למצוא מקומות שווים בבוקינג ובגוגל בכלל.
בשני דברים פורטוגל דומה לישראל: חיים בה כ 10 מיליון תושבים, והצורה שלה כמלבן צר. אלא שבעוד האירופאים אומרים שהיא מדינה קטנטנה, שטחה הוא כמעט פי חמישה מישראל. כך שהצפיפות ביחס לישראל היא בערך רבע (לא כולל עזה).
ומרגישים את זה. בויקיפדיה תמצאו עוד כי "פורטוגל היא אחת המדינות הפחות עשירות במערב אירופה" וזה כי נראה לי שלא היה להם נעים לכתוב שהיא מדינה עניה יחסית למערב אירופה. במונחים של ישראלים זה נקרא: זולה.
השפה, וואי וואי. נשמעת כמו רוסית חלק מהזמן, ובניגוד לאיטלקית וספרדית – לא הצלחתי להבין את חוקי ההגיה במשך חודש פלוס. הצרפתית שלי קצת עזרה, אבל זו חתיכת אתגר. נהניתי מאוד לתרגם את צלילי השפה לעברית מקומית:
ספסל = שפסאו
חשבון = חשבום
פורטוגל = פוחטוגאו. היה מושלאו.
מחירים בפורטוגל
המחירים נכונים ליולי אוגוסט 2021 כמובן, אבל זה המצב על פי זכרון והתרשמות כללית.
- מלונות ודירות שלקחנו לזוג (מקומות מהממים) עלו כ -70€ ללילה. אם רוצים לחסוך אפשר למצוא גם ב-40.
- מלונות ודירות לארבעה עלו בין 100-200€ (בשיא העונה באוגוסט, כשהכל תפוס. אין לי ספק שאם מזמינים מראש אפשר למצוא מקומות הורסים בפחות)
- הארוחה הזולה ביותר שאכלנו עלתה €11.90 (עוף בגריל לשני אנשים פלוס בירות מים ויין, אמרנטה, יעד לא תיירותי לחוצניקים) והיקרה ביותר קצת פחות מ -100€(סושי ואטריות בכמות מרשימה לארבעה אנשים, סינטרה, היעד הכי תיירותי)
- קפה יעלה בין 0.70-1€
- יין בסופר מתחיל באירו אחד ובמסעדות אפשר למצוא בקבוק גם בחמישה. והוא יהיה טוב
- הדלק בפורטוגל יקר יותר מאשר בישראל ועולה קצת פחות מ-2 € לליטר
- נעליים ובגדים יהיו שם זולים יותר, למעט הרשתות. יש המון נעליים. אין כלום במידה 40 ומעלה. קניתי רק ברשתות שאינן מקומיות, וגם זה היה קשה מאד למצוא.
- בדיקות קורונה שעשינו בצלב האדום עלו לנו 65 € לאדם.
- כניסה לאטרקציות, מוזיאונים ופארקים יכולה לעלות בין €4-5 בכנסיות ל- 20€ בארמונות ומוזיאונים לאדם.
- בערים הגדולות בטח יש כרטיסים משולבים שיחסכו לכם. ספרו לי עליהם.
אוכל בפורטוגל
לא יצאנו לטיול קולינרי, וגם לא רצינו להוציא הרבה על אוכל בגלל אורך הנסיעה, אבל הנה כמה עובדות כלליות על האוכל בפורטוגל:
- אוכל פשוט וטעים, כמו אוכל צרפתי מינוס העידון
- לוקח להם זמן עם השירות. אולי גם בגלל כוח אדם, אבל כי הכל שם לאט
- רוב התפריטים גם באנגלית. לא מעט תפריטים בסריקה מהנייד, גם באנגלית
- קראנו שלא נהוג להשאיר טיפים, אנחנו הרבינו לעגל למעלה, בעיקר כשהיינו מרוצים
- הרבהה דגים ומאכלי ים, גריל ומטוגן, פחות אפוי
- הרבה בשר, גריל ומטוגן, הרבה קדירות
- המון גבינות ונקניקים
- המוןןןן פחמימות ומאפים מתוקים
- המוןןןןןןןן ייייין זולללללל. שתו הרבה יין. כמה פעמים מלצר ערמומי הגיש לנו יין שבחר שעלה 20€ , פי 4 מהממוצע, אבל זה עדיין פחות מ-80 שקל אז מכפתלנו.
- ממש מעט מים. לא מגישים קנקנים לשולחנות אפילו שחם ויבש, מוכרים בבקובקים קטנים מפלסטיק או זכוכית במסעדות. ומאוד יבש, אז שימו לב לשתות הרבה
- האוכל מאד לא כשר (סליחה לשומרי הכשרות מבין קוראי, תמונות קשות לפניכן)
- בכפרים של הגולשים יש יותר מסעדות צמחוניות וטבעוניות. בערים וכפרים קטנים: בהצלחה
- במסעדות רגילות צמחונים ימצאו צ'יפס וקצת סלטים, פיצות וקצת פסטה
- אכלנו פעמיים אחלה אוכל הודי
- בערים הגדולות יש רשתות אמריקאיות (לא אכלנו בהן), ופיצריות
- בסופר יש אחלה ירקות ופירות. בסופרים גדולים יש הרבה לקטים של סלטים ירוקים
- בשווקים וברחוב יש פירות מעולים, זולים יותר מהארץ כמובן
- הקפה די גרוע. האספרסו סבבה
- ברוב בתי הקפה בערים הגדולות תמצאו חלב סויה או שיבולת שועל, לא בערים הקטנות או בכפרים.
- עלינו כל אחד חמישה קילו
נהיגה בפורטוגל
שכרנו מכונית בארץ. איסוף המכונית בליסבון היה מחרפן ואיטי. אני תוהה אם הפורטוגלים יודעים להיות תקתקנים כשצריך. חיכינו כשעה בלי מזגן ובלי כוס מים קרים, ובסוף לא הפעילו לנו את המכשיר של כבישי האגרה (אני עדיין מחכה לחיוב ונעדכן כשיגיע). אז הנה כמה נקודות:
- עדיף לשכור מכונית בארץ
- כמעט כל המכוניות ידניות. אפשר לחיות עם זה כי בקושי יש פקקים, ובעליות של הדואורו בכל מקרה נוסעים על שני. אוטומטי מייקר מאוד ולטעמי לא שווה את ההפרש
- כשאתם שוכרים רכב תבקשו שיפעילו לכם את המכשיר של כבישי האגרה
- יש הרבה כבישי אגרה טובים עם מצלמות, אין צורך לעצור ולשלם בהם, אבל צריך שיהיה מכשיר באוטו. עוברים בנתיב המסומן לבעלי מנוי
- הכבישים ממש אחלה, אינעל העולם
- ליתר בטחון תביאו מפצל USB לאוטו למרות שברוב המכוניות יש חיבור
- כמעט אין פקקים
- העצירות בתחנות דלק מעולות, נקיות ונוחות ויש שילוט טוב בכבישים שמתריע כמה עשרות ק"מ לפני
- התרשמנו שכולם נוהגים באדיבות ורוגע
- ממה שהבנו עדיף לנווט עם וייז מאשר עם גוגל. אם גוגל לוקח אתכם בדרכי עפר למקומות שעל המפה שלי: אל תעלו עליהם. לכל מקום אליו הגענו מוביל כביש.
- דלק יקר יותר מאשר בישראל (אולי בזכות זה הכבישים ריקים)
- בערים החניונים יעלו בין 15-30€ ליום והתחבורה הציבורית נהדרת
- בפורטו וליסבון יש רכבת תחתית, אוטובוסים, מוניות, טוקטוקים וטראמים. אפשר לעשות במטרו כרטיס יומי או כרטיס נטען על פי סכום ולהיכנס איתו להכל (למעט מוניות וטוקטוקים..)
- נסיעות באוטוסטרדות תמיד פחות יפות מאשר בכבישים קטנים. בדרום הכל די משעמם, בצפון ובמרכז יפה יותר. לעמק הדואורו אני ממליצה להגיע ממזרח (נדמה לי N222, מספר הכביש זכור לי מטוסקנה) ולא מהכביש הראשי (A24): זו חוויה שונה לגמרי
לינה בפורטוגל
היינו גם בדירות וגם במלונות, את כולם מצאתי או באיירבנב או בבוקינג. אני מקווה לכתוב פוסט על איך למצוא מקומות שווים בבוקינג, כי אני טובה בזה.
- בדירות רבות אין מיזוג, אם זה חשוב לכם – סננו בחיפוש
- במלונות בדרך כלל יש
- יש מעט מאוד דירות בפורטו וליסבון עם חניה צמודה. אפשר להסתדר גם בלי (למרות שזה סופר נוח אם יש)
- אם יש דרך לגלות – עדיף דירה בבעלות פרטית ולא חברת ניהול
- הוייפיי היה מעולה כמעט בכל המקומות
- באוגוסט בדרום צריך להזמין מקום מראש כדי לתפוס את הטובים, בטח בכפרי הגולשים הקטנים. הרבה מראש.
- יש יופי של חוות אקולוגיות בפורטוגל אם בא לכם לחפש
מפת גוגל של הטיול שלנו בפורטוגל
אפשר להגדיל את המפה, לשמור אותה ולשתף אותה.
- בכל נקודה כתוב פירוט והקשר
- סימנתי מסעדות, מלונות, טיולים, נופים ומקומות היסטוריים בסימנים וצבעים שונים
- נקודות כחולות רגילות הן מקומות שלא היינו בהם אבל שמענו עליהם
- תרגישו חופשי לתקן או להוסיף לי בתגובות!
כמה דברים שכדאי להביא לפורטוגל
- מתאם לשקעים אירופאים (שניים שמנמנים עגולים)
- ז'אקט לרוחות גם בקיץ
- מזוודות קטנות עדיף כי יש ים מדרגות
- נעליים נוחות כי יש ים מדרגות
- בגד ים, כי יש ים, אבל קר. אז נהר
- כובעים יש שם המון, אז תקנו שם
טפסים שצריך כדי לטוס לפורטוגל בקורונה
נכון לאוגוסט 2021 צריך שלושה אישורים
- אישור בדיקת קורונה (משדה התעופה כאן)
- אישור נוסע נכנס לפורטוגל כאן (ממני ביקשו מושב במטוס, שווה לבדוק)
- הצהרת נוסע יוצא מישראל כאן
מרבית המסעדות יבקשו אישור חיסון, אבל הקוד של הבדיקות בישראל לא עובר באיחוד האירופי. חלק מהמקומות לא מקבלים אותו, מלון אחד עשה לנו בדיקות קורונה מקומיות בתוספת של כ-3 €.
כולם לובשים מסיכה בכל מקום. במקור הזמנו לילדים טיסות בחברת התעופה הפורטוגלית, למרות האזהרות שהם מרבים לבטל. הם ביטלו. טרם קיבלנו החזר וקנינו באלעל.
לסיכום - מחשבות על הנסיעה לפורטוגל
היה לנו טיול נהדר, אבל לא הייתי חוזרת עליו בצורה הזו.
- ברור לי עכשיו שחמישה שבועות הם זמן ארוך מדי מחוץ לשגרה שלי, זמן ארוך מדי לטיול. למגורים והשתקעות במקום אחד – אולי.
- מצד שני, שהיה כל כך ארוכה בארץ זרה מאפשרת לקצב המקומי לחלחל, ולמציאות האחרת להיראות אפשרית כדרך חיים. הנחיתה לצפיפות של גוש דן והלחץ של ישראל לא היתה קלה. אנחנו מודים בכל יום על המגורים בכרמי יוסף.
- בגלל התזוזה – השילוב של נסיעה ועבודה לא היה מיטבי גם הוא: מצד אחד לא הפסקתי לעבוד, לא ממש עברתי למוד של חופשה בו הראש לגמרי נקי, מצד שני לא הספקתי לעבוד כמו שצריך, ברצף מסודר.
- נראה לי שאיבדתי לא מעט לידים שפנו אלי בתקופה הזו, בגלל העמימות של הזמינות שלי. (אני זמינה עכשיו! אפשר לפנות אלי).
- ביולי נהננו גם מהמרחבים שהקורונה יצרה בהיעדר מאסות של תיירים במקומות הפופולריים. היה כיף להיות תיירים בעיר יחסית רגועה
- חזרה לארץ לבידוד של שבוע זה סטארט אפ. למי שאין ילדים קטנים – זו ממש "השאוות לחצים" נדרשת אחרי כל חופשה. בהחלט נאמץ גם לתקופה ההיא, של אחרי המגיפה. כשתבוא.
אפשר לראות עוד מזה בהיילייטס של האינסטגרם שלי. אני מקווה שעזרתי עם המידע שחלקתי ואשמח לשמוע את ההמלצות שלך בתגובות!
כתבתי פוסטים גם על חופשות אחרות שלי – לרשותך כאן:
בום דיאה!
פוסטים נוספים על טיולים
סופשבוע בלונדון. לא מחכה לאף אחד
זגוריה אימפריה
חופשה משפחתית בצפון איטליה
סקי בת מצווה – לגלוש מעבר לפחד
סופשבוע בברצלונה – חופשת ביס
טיול קמפינג בארצות הברית – מתחילים
Cotton House- קפיצה היסטורית אל מועדון הכותנה
באנו חושך לגרש – דברים שלמדתי מהשבדים על תאורה
הוי אמסטרדם
קמפינג בארצות הברית 2 – טיולי הליכה עם ילדים – המלצות הורות V
חגיגת בר מצווה ירוקה
