ויליאם מוריס, "ילד הפרחים"
של העידן הויקטוריאני
בין טרנד הבוהו שיק להתרפקות על פרטים בעבודת יד הדוגמאות המסולסלות של ויליאם מוריס מוצאות מקום בטפטים ובטקסטיל. פוסט קצר על הפריחה המחודשת של ילד הפרחים של העידן הויקטוריאני
אילו נאלצתי לבחור בין שתי מגמות שולטות בעיצוב עכשיו – מינימליסטי או עמוס – הייתי כנראה בוחרת בשניה. לא ברור מתי והיכן התקבע הטעם שלי, אבל מאז שאני זוכרת את עצמי אני מתה על הדפסים ודוגמאות. עברו שלוש דקות מהרגע שראיתי את החולצה עם הדפס הצמחייה והפרחים של ויליאם מוריס בחנות H&M ועד שהיתה אצלי בשקית. זו היתה אהבה עוד עוד מלפני המבט הראשון. אהבה בת מאה וחמישים שנה. עכשיו כתבתי על זה פוסט בבלוג שלי ב XNET ואני שמחה להוסיף לכם טיפה פרטים כאן, מזוית מעט יותר אישית.
באחת ההרצאות האחרונות שלי, בפני קבוצת צלמות בתל אביב, לבשתי את החולצה החדשה שלי! קיבלתי גם תמונה מקסימה מתמי בר-שי. הכי כיף לי ללבוש טפט! את החזון של מוריס לאמנות ועיצוב ברי-השגה, מקיים שיתוף הפעולה של החברה שלו עם H&M. אם תרוצו עדיין תספיקו למצוא שם את החולצה המהממת הזאת, לדעתי עכשיו היא שם ב-40 שקל…
על ויליאם מוריס תוכלו לקרוא בבלוג השני שלי, או בביקורת הזו של נועה מנהיים על הספר שלו, שתורגם לעברית בשנת 2015.
בטפטים של חברת Morris & Co. עשיתי שימוש בפרויקט שעיצבתי בכפר סבא. לשמחתי, גם הלקוחות שלי (שני אדריכלי נוף!) לא יכלו לעמוד בפני היופי של דוגמאות העלים המורכבות של מוריס. למרות ששאר הבית עוצב בקווים מודרניים ונקיים, הרשינו לעצמנו להתפרע עם חדר שירותים קטן ודרמטי. טפטים דורשים השקעה כספית מסויימת (ויש הטוענים – אומץ), והטפטים של מוריס אנד קו אפילו מעט יותר, אבל בעיני פשוט אין שאלה. אני קונה אותם אצל יקירי בדקו-רום, שגם עזרו לי למצוא את כל החומרים המעלפים האלו.
כשביקרתי בלונדון באוקטובר האחרון נזכרתי שוב במוריס: לכבוד יום ההולדת השמונים של אבא שלי, נסענו האחים שלי, אבא שלי ואני לשלושה לילות קצרים אך עמוסים בלונדון.
התחנה הראשונה שלנו היתה מוזיאון ויקטוריה ואלברט בדרום קנזינגטון (מה קורה עם הסדרה? אני מחכה לעונה השניה!!). זה אחד ממוזיאוני העיצוב היפים בעולם ואחת הפנינים המרכזיות בו, תרתי משמע, היא הקפיטריה. הנה צילום שלי משם, את היתר תראו ב-XNET..
אני מקווה שפתחתי לכם את התיאבון לדוגמאות עשירות ומורכבות, ריבוי צבעים וטקסטורות. נסיים בתמונה מינימליסטית יחסית, שתסלול את הדרך לפוסט הבא, שיעסוק לא בדוגמא אלא דווקא בצבע.. נחשו איזה?
