איך להכין שרשרת דגלונים?
כקישוט ארעי או קבוע - שרשרת דגלונים מקפיצה כל חלל ואירוע ומשמחת כל לב. אפשר להכין שרשרת דגלונים מבד או מנייר - חוץ מהמון גיהוץ זה ממש כיף, ואם מכינים אותה כמו שצריך היא תישאר אצלך שנים. איך להכין שרשרת דגלוני בד (או נייר!) מושלמת לחדר - מדריך מלא.
אחד מפריטי הסטיילינג הנחשקים, במיוחד למי שסובל מבעיית קירות עירומים ובעיקר עבור עיצוב חדרי ילדים הוא שרשרת דגלונים.
באנגלית זה נקרא Bunting. זה מקסים בחדרים ומשמח מאד באירועים וחגיגות. יש לי חיבה לדברים שתלויים בין הקירות באירועים, ומתברר שעם השנים הכנתי שני סוגים של שרשראות דגלונים: המוקפד והתפור ליחידות סגולה, והחוראני המהיר לאירועים חגיגיים. שני הסוגים הוסיפו שמחה וצבע ומחזיקים שנים רבות.
היום אפשר למצוא לא מעט שרשראות דגלים מחומרים שונים ברחבי הרשת, אבל הכי שווה זה להכין לבד.
אחרי שתראו כמה עבודה זה, גם לא תתפלאו על המחירים היקרים יחסית..
יש כמה קיצורי דרך (אם את טיפוס של קיצורי דרך – לחצי על הקישור ודלגי לסוף הפוסט..) אבל לשרשרת תפורה מבד יש כמה יתרונות:
אפשר לבחור את הבדים ולהרכיב סקלה של צבעים שמתאימה בדיוק לסגנון של החדר, אפשר להתאים כמובן את הגוון של השרוך הקושר, זה עמיד יותר מנייר ואפשר גם לכבס אותה אחרי שנים של אבק ישראלי (הופה הופה, פה זה לא. לא יעזור כלום).
כשנתתי לשלומית במתנה את השרשרת בתמונה למעלה, היא קראה בהתפעלות "וואו! איך מצאת שרשרת שבדיוק מתאימה לצבעים של החדר!". אז זהו, כשמכינות לבד אפשר להתאים בול לצבעי חדר או לצבעי מותג.
שרשרת דגלונים: באנו לעבוד
מי שהתנסתה בזה בעבר יודעת: זה המון עבודה.
למעשה, ספרתי וגיליתי שב-12 השנים האחרונות תפרתי בדיוק 8 שרשראות דגלים ליחידות סגולה: בעיקר כאלו, שידעו להעריך את ההשקעה ואת התוצאה. אפשר לראות את כל התהליך בסטורי שלי באינסטגרם!
כשהבאתי את שרשרת הדגלונים שבתמונה לשלומית, הלקוחה שלי, היא פתחה את האריזה ופרצה בקריאות התלהבות:
– "וואו! וגם מצאת דגלים שבדיוק מתאימים לגוונים של החדר!"
לקח לה כמה דקות להבין ולהאמין לי שהכנתי אותה לבד, ולכן זה "כל כך מתאים".
בדגל הראשון, כמעט תמיד, אני מצרפת מדליון מבד בצורת לב או עיגול עם הקדשה לילד או לאמא. אפשר לראות אותו בתמונה.
אז מה צריך? חומרים לשרשרת דגלונים
- בדי כותנה יפים (ארחיב בהמשך על מקומות וכמויות) - מספיק גם רבע מטר רוחב, כלומר 25 ס"מ מכל אחד
- פליזלין דו-צדדי. אפשר למצוא בחנויות סדקית. לי עלה 24 שקלים למטר, קניתי 2 מטר (ברוחב 50 ס"מ)
- מגהץ. החלק השנוא עלי בתהליך הזה. גם קרש גיהוץ, מה לעשות
- סרט אלכסון מכותנה ברוחב 2 ס"מ, באורך 6 מטר או לפי מידות החדר המיועד. בגוון מתאים
- חוט מתאים בגוון של סרט האלכסון
- מספרי בד טובים (למי שעובדת עם בדים כדאי מאד לקנות ולשמור לשימוש הזה בלבד)
- מספרי זיגזג - ממש כדאי (בעיקר לחובבות קיצורי הדרך!)
- גיר סימון, או עפרון לבן רגיל. או עפרון רגיל, אני לא אגלה
- משולש שווה-שוקיים חתוך מקרטון עבה. אני ממליצה על בסיס של 15ס"מ וצלעות של 20 ס"מ.
- [איך נהניתי לכתוב עכשיו "משולש שווה-שוקיים"! ותודה לשרון שטיינברג שהזכירה לי שזה שוקיים ולא צלעות!]
- סרגל מתכת. תמיד עוזר
- סיכות תפירה
- מכונת תפריה (או מישהי שיכולה לתפור בשבילכם במכונת תפירה!)
שרשרת דגלונים: בחירת הבדים - דוגמאות וגוונים.
החלק הכי כייפי והכי חשוב הוא בחירת הבדים לשרשרת. אם יש לכם סקאלה ברורה לחדר אותו אתם מקשטים – לכו עליה. אפשר לכתוב פוסט שלם על חיבורי צבעים..האחרונה, אותה צילמתי כאן, נועדה לחדר של אלה, שקירותיו צבועים בגוון ירוק מקסים. כמעט לא מצאתי בדים ירוקים, ושילבתי עם הירוקים גם וורודים ומעט כחולים-ירקרקים. אני מקווה שזה יעבוד טוב עם החדר. הקטע הנחמד הוא, שאחרי כל העבודה תמיד נשארים כמה משולשים מיותרים לשרשרת הבאה, וכך אפשר להרכיב שילובי צבעים שונים בעתיד מכל השאריות.
חובבות תפירה מכירות טוב ממני חנויות שוות ברחבי העולם, ויש גם המון חנויות מקוונות בהן אפשר לקנות בדי כותנה מקסימים. אשמח להצעות בתגובות ללינקים טובים לקניות. את הבסיס שלי קניתי בכל פעם בחנות בנחלת בנימין (בד כותנה רגיל ויפה עולה בין 28-30 שקלים למטר אורך. מספיק גם רבע מטר לשרשרת אחת פלוס שארית). בשרשרת הזו יש בדים שקניתי במילאנו, לונדון וסן פרנסיסקו, בד של חולצה ישנה שקניתי בהודו וגזרתי, ואפילו בד איקאה אחד, שנקנה לפני עשרים שנה עבור חברה (!) נתפר לוילון, הפך לכרית, חזר אלי, נגזר והפך לדגלון בשרשרת. בגדים ישנים עשויים כותנה עם בדים יפים אני שומרת וגוזרת.
המצב המגדרי שלנו כרגע הוא כזה, שאם לא נכניס וורוד – זה יתאים לחדרים של בנות ובנים ויישאר נייטרלי מבחינת מגדר. שרשראות עדינות יותר ינועו על סקאלה של גוון אחד או שניים ויתקדמו בהדרגה מבהיר לכהה, כמו כאן:
שרשרת דגלונים מבד - איך מכינים
קודם כל: לנשום עמוק ולהוציא את קרש הגיהוץ. תופרות רציניות לא זזות בלי מגהץ – אי אפשר לשרטט ולגזור בדים מקומטים.
אני לא רצינית ושונאת לגהץ. אבל זו הדרך הפשוטה ביותר להדביק בד לעצמו.. אפשר פשוט לוותר על החלק הזה ולגזור משולשים מבד אחד, אבל המשקל של הבד הכפול והפליזלין גורם לו גם ליפול יפה.
פליזלין הוא חומר שנדבק לבד בגיהוץ ומקשה אותו, כמו נייר, מה שמונע מהקצוות מלהיפרם. מגהצים אותו על צווארונים וכיסים וכאלו.
הפליזלין הדו-צדדי הוא המצאת המאה. הוא מגיע עם נייר בצד אחד: מקלפים את הנייר, שמים את הפליזלין בין שתי פיסות בד ומגהצים.
לבדי כותנה מודפסים יש את הצד עם הדוגמא ואת הצד ההפוך. נקרא לצד הנכון "צד ימין" ולצד ההפוך "צד שמאל".
- מגהצים את הבדים מראש, על צד שמאל, לוודא שהם לא מקומטים
- גוזרים רצועות בד ברוחב של כ-25 ס"מ
- גוזרים רצועות פליזלין דו-צדדי ברוחב 20 ס"מ
- מניחים את הפליזלין הדו-צדדי בין שתי שכבות הבד (לשים לב שמצמידים צד שמאל לצד שמאל!) ומגהצים אותו, להצמדת שני צידי הבד אחד לשני. שימו לב שהמגהץ לא ייגע בפליזלין! זה נדבק וזה זוועה.
עכשיו יש לנו רצועות בד קשיחות יחסית וכפולות. נשרטט עליהן משולשים.
משרטטים על הבד המגוהץ את המשולשים בעזרת סרגל מתכת, שבלונת קרטון ועיפרון סימון. המשולשים צמודים אחד לשני (ישר/הפוך). גוזרים את החלק הישר בקצוות בעזרת מספרי בד רגילים. את האלכסונים של המשולשים גוזרים בזהירות עם מספרי זיג-זג, שאחרי פיטנגו ואבודקו, הם הם האושר. אין לי מושג אם יש כאלו מיוחדים לבד, שלי עובדים טוב גם על נייר וגם על בד.
בסופו של התהליך יש לנו כמה משולשים גזורים. הבסיס שלהם גזור ישר, והצלעות בזיג זג.
קצת על כמויות ואורכים
בדי כותנה בדרך כלל נמכרים ברוחב הלא-להיט של 90 ס"מ.
אם נקנה את הכמות המינימלית (בחו"ל מרשים לפעמים רק רבע מטר, בארץ לרוב חצי מטר) זה מספיק לשורה אחת של דגלונים, בדרך כלל עד שישה. הבסיס של כל דגל הוא 15 ס"מ ואני עושה ביניהם רווחים של 2-3ס"מ, מה שאומר שבמטר ממוצע יכנסו לי חמישה דגלים וקצת.
האורך שעבד לי עד היום הוא שישה מטרים, אבל זה סתם כי לא מדדתי את החדר המיועד. כמובן שעדיף לתכנן מראש את אורך השרשרת על פי מידות החדר או הקיר. בסוף הפוסט אתייחס גם למיקומים טובים לתליה.
כך – עבור שרשרת באורך 6 מטרים צריך בין 25-30 משולשים. אני משאירה חוט חופשי לקשירה באורך חצי מטר בכל צד.
אני בדרך כלל לא בוחרת פחות משישה- שבעה בדים (לרוב יותר) ולכן מהמאמץ של הגיהוץ והגזירה נשארים לי תמיד המון. לפעמים אפילו לשרשרת נוספת.
כאמור, התפירה היא החלק הקל.
שרשרת דגלונים: תפירה
לפני שנתחיל לתפור צריך להחליט על סדר.
אני משתדלת לשים לב לגוונים ולדוגמאות: ליד דוגמא קטנה לשים גדולה, ליד דוגמא בגוון אחד לשים בד צבעוני.
יחסית לרוב הדוגמאות שהכנתי עד היום, בשרשרת הזו יש גוונים רבים וכהויות שונות. כדי להיות בטוחה הכי פשוט להניח אותם זה לצד זה על הרצפה ולראות איך זה עובד. אני אוהבת לשמור על סדר קבוע. צריך לשים לב שהאחרון יהיה צמוד לראשון וחוזר חלילה.
עכשיו צריך להכין את סרט האלכסון, שמחבר את המשולשים, כך שיהיה מקופל לשניים – ברוחב של 1ס"מ.
בפינטרסט מצאתי דרך מעולה לעשות את זה! צריך להתקין שתי סיכות בקרש הגיהוץ ולהשחיל מתחתן את הסרט, כמו בתמונה:
אחרי שגיהצנו את הסרט לכל אורכו, משאירים כ-50 ס"מ של סרט חופשי (אלא אם השרשרת נועדה לתליה על קיר, ואז אפשר להשאיר פחות) ומתחילים לסדר את המשולשים. סרט האלכסון מקופל משני צדדיו של הבסיס של כל משולש, ובין אחד לשני אפשר להשאיר מרווח של כמה ס"מ.
כמו שכתבתי, בדגלון הראשון אני בדרך כלל מצמידה (בדבק בדים או בתפירה) הקדשה: זה יכול להיות עיגול בד גזור במספרי זיגזג, נייר עם ברכה או לבד. אפשר לקשט אותו עם סרטים בצבעים מתאימים או כל מה שבא לכם.
שרשראות דגלים לאירועים וחגים: קיצורי דרך
שלום לחברותי הפרקטיות חובבות קיצורי הדרך!
שרשראות דגלים הן קישוט יפהפה לכל אירוע, ואפשר ליצור כאלו ממש מהר, בעיקר אם יש לך מכונת תפירה אבל גם בלי.
במקום כל התהליך הזה צריך פשוט לגזור ולתפור או להדק עם שדכן ישירות על סרט סאטן דק, בלי סיכות ובלי סיפורים.
ליום ההולדת ה-70 של אבא שלי (כן, שבעים. אני יודעת שכתוב על הדגל 80 – חכו) יצרתי שתי שרשראות (עדיף על אחת ארוכה) מעמודים של אנציקלופדיה ישנה שמצאתי ברחוב.
- גוזרות נייר/בד/אל-בד במספרי זיג זג ותופרות או משדכות לסרט סאטן דק (בניגוד לסרט אלכסון מכותנה בדגלוני הבד).
- לתפור בד לנייר זה קל ומהיר מאד. תפר זיג-זג פחות ייקרע מתפר ישר רגיל, והוא יפה יותר.
- פחות מלחיץ לתפור בריסטול, אבל תפרתי גם ניירות רגילים וזה עובד!
- קחו בחשבון שעם סיכות של שדכן סביר שנייר ייקרע אחרי שימוש אחד או שניים. חברה סיפרה לי ששידכה שרשרת דגלונים מ"אל-בד" לבן לחתונת-היער של אח שלה. זה יכול להיות גם קישוט יפהפה לסוכה.
אחרי שתנסו פעם אחת, תבינו כמה דיגלונים מוסיפים לאירוע חגיגיות וצבע. עוד על הפקה ביתית של בת מצווה בפוסט הזה שלי. (שם מיחזרתי בלי בושה את הדגלים של אבא שלי. פשוט הדבקנו עיגולים אחרים על הסמל של "70 לישראל". ביום הולדת 80 החלפתי שוב ומאז הם גם כיכבו בבת מצווה. נראה כמה שכבות זה יוכל לספוג..). גם ביום הולדת פיראטים, שהכנתי לילדים מזמן מזמן, גזרתי בדים שהיו לי (ממש לא כותנה ואפילו בלי מספרי זיג-זג!) ותפרתי בצ'יק על סרט סאטן דק שהיה לי.
איפה, איך ולמה לתלות שרשרת דגלונים
נתחיל מה"למה": חוק בסיסי שהמצאתי אומר שגבוה וגדול זה מנוכר, נמוך וקטן זה אינטימי.
בכל אירוע בו תצליחו "להנמיך" או "להגדיר" את החלל על ידי שרשרת דגלונים, תשיגו אינטימיות רבה יותר.
אם האירוע מתקיים בחדר גדול או בחצר גדולה בלי גבולות ברורים, שרשרת מכל סוג התלויה בגובה נמוך יחסית תעזור לכם להגדיר את גבולות החלל, ולייצר מרחב אינטימי יותר.
מה זה נמוך יחסית? 10 ס"מ מעל ראשו של האורח הכי גבוה. למשל בגובה שני מטר.
בלונים הם הרי אסון אקולוגי ונפוצים מידי בפארקים במילא. שרשרת דגלונים מהירה תוכל לשמש אתכם (וגם חברים ושכנים!) למשך כמה שנים! על הפקת יום הולדת פיראטים כתבתי בבלוג שלי ב-XNET. השרשרת הזו היתה תלויה בגינה שלנו כמה שנים, עד שהשמש, הגשם והרוח גמרו אותה.
לגבי הגובה, בעיקר בחדרי ילדים – שרשרת, שמתוחה בין הקירות, יוצרת מעין "תקרה אלטרנטיבית", נמוכה יותר. בכלל, בתליית אביזרים בחדרי ילדים נכון יותר להתייחס לגובה שלהם, ולא לשלנו.
- אפשר שהשרשרת תחצה את החדר – עדיף לא באלכסונים דרמטיים מידי כי אלכסון עלול ליצור תחושה לא נעימה.
- כשהשרשרת לא צמודה לקירות מורגש גם הנפח שלה וגם האוויר מאפשר לה תנועה.
- אם החדר קטן ועמוס (היש דבר כזה חדר עמוס מידי? אני סובלת בעיקר מחדרים ריקים מידי)
- אפשר לתלות שרשרת קצרה בין שני קצוות של קיר אחד.
- וכן, פשוט נועצים מסמר בקיר – זה לא סוף העולם.
- כשאתם מכינים שרשרת לאירוע בחלל גדול, השאירו הרבה סרט בקצוות – לפחות מטר, כדי שאפשר יהיה לקשור אותו לעמודים או לכרוך אותו סביב עצים.
בכלל, התענוג הגדול ביותר בתפירת שרשרת דגלים מבד היא מציאת הבדים המיוחדים. זה עולם שלם ומטורף של עיצוב טקסטיל, שבהחלט יכול להיות ממכר. אשמח לראות את השרשראות שלכם ולקבל המלצות לחנויות אונליין שוות לבדי כותנה. ראו הוזהרתן – הבדים השווים אינם זולים. אני מקווה, שבעקבות הפוסט הזה וארגון מינימלי של פינת התפירה שלי, אמצא זמן להכין משהו משלושה בדי סושי-יפני מקסימים שקניתי בסן פרנסיסקו.
[עדכון לפוסט, 17.10.18]: בדיוק צילמתי החדר של אלה ואת השרשרת החדשה שלה. בקרוב אוסיף את הפרויקט לאתר, ובנתיים הנה הצצה ראשונה!
חג שמח בלב ובעיניים ומועדים לשמחה!
