סיכום של טיול משנת 2016 בצפון איטליה - אגם גארדה וטיפה מסביב עם ילדים בני 11 ו 13. שילוב של טבע מופלא, ערים עתיקות וקצת פעילות משפחתית. נכון, כולם נוסעים לגארדה, החכמה היא לדעת לרדת קצת מהמסלול המוכר. המלצות לחופשה משפחתית בצפון איטליה לפני שבוע וקצת חזרנו מחופשה משפחתית בצפון איטליה. (החופשה היתה ביולי 2016) למעט חופשה אחת בפריז לפני 6 שנים, הטיולים שלנו עם הילדים היו תמיד בסגנון שבוע רביצה משותפת, בעדיפות ליד חוף. בפריז היינו בעיקר מתוסכלים: חששנו שהילדים ישחיתו את הדירה שגרנו בה, דאגנו שיפדחו אותנו במטרו או ברחוב עם המחסור שלהם בנימוס אירופאי, ראינו את כל הדברים שרצינו לעשות ולא יכולנו עם ילדים (מסעדות, שופינג, תערוכות מסוימות) וכן, הם נהנו, אבל באותה המידה בה היו נהנים על החוף בסיני. בעצם, אולי טיפה פחות. את הנסיעות האירופאיות שלנו שמרנו להרכב יחיד או זוגי, עם חברות או עם בן-הזוג, ואני מודה שעד היום אני מתבוננת במשפחות שנוסעות לאירופה עם ילדים קטנים בתערובת של הערצה ורחמים.אבל עכשיו הם גדלו, ונסענו לשבוע בצפון איטליה, טיול כוכב שהבסיס שלו באגם גארדה, למה שיצא החופשה המשפחתית הטובה ביותר שלנו. יותר משמעניין אותי לכתוב טיפים לטיול בצפון איטליה עם ילדים מתבגרים (על הסף), מעניין אותי להבין מה הפך את הטיול הזה למוצלח כל כך.לוקיישן לוקיישן לוקיישןאין מה לומר, ואני לא לבד בכך: איטליה, והצפון שלה בפרט, פשוט מהממת. אנחנו התאכסנו בכפר נופש בדרום מזרח האגם, שתי דקות מהאוטוסטראדה, ומשם אפשר לצאת למקומות שונים מאד: ערים עתיקות וגדולות (ורונה וונציה) שחיה באגם, שמציע סוגים רבים של ספורט מים, עיירות ציוריות עם סמטאות וטירות (הכל), וטבע עוצר נשימה (בעיקר בצפון ובאגמים מסביב). אין על האיטלקים, הם טובים בהכל: אוכל, אמנות, אופרה, מכוניות, אופנה, אדריכלות, מה לא. טעים שם ונעים שם וכולם נחמדים והשפה, הו השפה שלהם. כך שנתוני הפתיחה מעולים.לעשות מעט, להספיק הרבה.הצטיידנו בספר של "המשפחה המטיילת" לצפון איטליה, שקריאה בו הסבה לי בעיקר עונג רב על שאין לי, ולא יהיו לי פעוטות בעגלה, ילדים רעבים ובוכים, תינוקות ששונאים לנסוע באוטו. לא בנינו ימי טיול לפי המלצות הספר- ימים אחדים מכילים את מה שאני הייתי מספיקה בשבוע. עם זאת, הספר מכסה בצורה מקיפה ונוחה המון מקומות שכדאי להיות בהם באזור. למדתי ממנו על האזור של אגם גארדה ואספתי מידע מהאזורים הסמוכים אליהם רצינו להגיע. גם בעידן בו רוב הטיול מתוכנן על המחשב אני מוצאת שהכי מרגיע זה לטייל עם ספר ביד, עדיף בעברית.כאמור, בחרנו יעד אחד לכל יום, ומראש הגדרנו אותו כ"טעימה". אנחנו בחופשה, והמילה "צריך" או "חייבים!" לא נכנסת ללקסיקון (בכלל, מילה שמקפיצה אותי בכל הקשר, ואני משתדלת לבדוק את נחיצותה תמיד). החופשה היתה שילוב של לעשות ושל לא לעשות: למרות האיומים שלי שנקום בשש בבוקר כדי להקדים את (התור לרכבל, הפקקים לונציה) קמנו בתשע וחצי, זזנו לאט והספקנו המון. לא התבאסנו על מה שלא הספקנו, אלא שמחנו בכל מה שכן ראינו: כי לראות את הכל אף אחד לא יכול אף פעם.הרצון שלי, הרצון של כולם. דיוק והקשבההמדריך המליץ, בצדק, שהילדים יקחו חלק בתכנון הטיול. לא השליתי את עצמי שזה יקרה (מה שחסר לילדים שלי זה בעיקר האמא הזו, שתחנך אותם כך), אבל הם עברו בחטף ממש על ההמלצות, והובטח לכל אחד שיקבל את מה שהוא רוצה: הבת שלי…