שירת העשבים

 

לדני יש דרך למצוא דברים מיוחדים. אחד הדברים האלו הוא סדרת טיולי ליקוט ובישול, אליה בחר להצטרף עם שחר, לקראת שנת בר המצווה שלו (כן!). מדובר במפעל של איש אחד (פלוס עזר כנגדו) בשם יתיר שדה. "שירת השדה" קוראים לזה. את  עצמו הוא מגדיר "לקט, בשלן, מדריך טיולים ומספר סיפורים". הרעיון: יוצאים לטבע, מכירים את הצמחים, מלקטים אותם, ואז מבשלים ואוכלים אותם.

IMG_0788
עלים ממולאים של.. רקפות. מבינים שזה צמח מוגן ומכבדים. מלקטים רק עלה מכל אחד, ובכבוד

את הרשמים מהטיולים אני שומעת כבר כמה חודשים. שמות שזכורים מהילדות (גבעתיים, אבל מעל שדה גדול) כמו חוביזה, חרצית וחרדל, ואלו המוכרים מהבגרות כמו סרפד וגדילן הופכים תבשילים, אמפנדס, קציצות וממלואים. בששי האחרון דני יצא לרוץ בירושלים ואני נשלחתי עם שחר ללקט בחורש ים-תיכוני סביב קציר, ממש על גבול הקו הירוק בואך אום-אל-פחם.

IMG_0725
תלתן תריסני. לא רק יפה ונפוץ – גם אותו אפשר לאכול!

 

IMG_0757
שום משולש. עדין וטעים
ומי מסתובב בטבע ומלקט לתוך שקית של אלמנטו? הבן שלי כמובן
ומי מסתובב בטבע ומלקט לתוך שקית של אלמנטו? הבן שלי כמובן

 

 

כמעט אין ביכולתי לתאר את האושר שבסוף החורף. מי שמכיר אותי יודע שאני שונאת שקר לי, ולמרות החגיגה הירוקה מסביב, נעים כל כך לראות את הימים מתארכים, מתחממים, ואת כל הגינה והיער קמים שוב לחיים צבעוניים. הכל מסביב פרח, בכל קנה מידה. עלים טריים ותינוקיים על כל ענף, פרחים בכל גודל בדשא.

פרח של עץ העוזרד. שמענו שהפירות שלו להיט בשוק של דמשק.
פרח של עץ העוזרד. שמענו שהפירות שלו להיט בשוק של דמשק.

IMG_0751

מתברר שאלו לא מרגניות, למרות סדרת ספרי המופת!
מתברר שאלו לא מרגניות, למרות סדרת ספרי המופת!

אחד הגילויים המרעישים של הטיול הוא זה: הלבנים המקסימים האלו אינם "הו מרגנית!", מתברר, אלא פרח חמוד בשם קחוונית, קרובת משפחה של הקמומיל

הו לא! מרגנית
הו לא! מרגנית

 

וזוהי, מתברר, המרגנית. מרגנית השדה. השם העממי שלה הוא גם "עין התכלת" למרות שכחובבת צבעים ומילים, תכלת זה לא. היא מופיעה גם באדום, ואז שמה האנגלי הוא.. Scarlet Pimepernel  (זוכרים את הסדרה?)

 

IMG_0767
הכירו, המרגנית
IMG_0735
המוני שיחים של לוטם

המוני שיחים של לוטם לבן, מרווני, פורחים בצדי הדרך וגם כמה ורודים, הלוטם השעיר. בשלב הזה בטיול (הקצר יחסית) ליקטנו עלים של כמה צמחים. כוכבנית ואספרג הבר, אותם הכירו משתתפי הסדנא מהמפגשים הקודמים, ועלים חדשים לסלט, מהצמח פרסיון גדול, וכמה עלים של רקפות, למילוי.

IMG_0738
נראה קצת כמו מנטה. טעם עדין של פטריות.
I heart you
I heart you

 

ואפילו פגשנו לא צב אחד, אלא שניים!

IMG_0762

אחרי הליקוט הגיע תור הבישול. קיבלנו הוראות מיתיר והתחלנו לעבוד.

את העלים של הפרסיון הפכנו לסלט ירוק עם עגבניות שרי, צנוברים קלויים וקצת זיתים. את עלי הרקפת מילאנו בתערובת של אורז עם קצת פרסיון, עגבניות ועוד הפתעות שאיני זוכרת (יש לא מעט מתכונים אונליין, מתברר).

לגבי היותה של הרקפת פרח מוגן: אציין שוב, שקטפנו מעט מאד עלים, והקפדנו לא לפגוע בפרחים, בטח לא בפקעות, ולקחת עלה אחד מכל פרח. כמי שגרה מרחק דקה מיער ובו מליוני רקפות, אני אוהבת את הפרח הזה ומחכה לו כל שנה, ואין לי ספק שהליקוט הקטן הזה לא יפגע בפופולריות שלו.

IMG_0791

IMG_0790
קודם חולטים אותם במים עם מלח. העלים, בניגוד לפקעות, אינם רעילים

 

מסדרים עם הקיפול כלפי מטה בסיר. מכסים במים עם לימון ובצל ועגבניות.
מסדרים עם הקיפול כלפי מטה בסיר. מכסים במים עם לימון ובצל ועגבניות.

אחרי רתיחה יפה על המדורה הנה התוצאה הסופית, שהיתה טעימה להפליא:

IMG_0130

IMG_0132

 

והפעם היה גם קינוח! מעליו היפים של כליל החורש, שפורח עכשיו ברחבי הארץ ובעיקר בצפון, אפשר גם להכין סירופ מתוק, שטעמו קצת מזכיר מי ורדים.

עם הרבה סוכר ופחות מים, הסירופ היה תוספת לכדורי אורז שבושל בחלב קוקוס, ומולא בפירות יבשים ואגוזים. סוג של ארנצ'יני 

IMG_0775

 

 

IMG_0125
כליל השלמות
כבר אמרתי שאני אוהבת ורוד?
כבר אמרתי שאני אוהבת ורוד?

כמו שראיתם, הטיול הפעם התמקד בפריחה.  הטיולים מתקיימים בחורף ובאביב, אחריהם הכל מתייבש פה די מהר וקשה יותר ללקט.. ממליצה להצטרף לטיולים של השנה הבאה! והכי חשוב ליהנות מהאביב, שכמה יפה ככה קצר.

אביב שמח!

 

 

להמשך קריאהשירת העשבים