למרות שבחללים מסחריים זה תפס יפה, בבתים פרטיים מעטים האנשים שמוכנים להכניס גוונים כהים הביתה. כשאני בוחרת צבעים עם לקוחות, אפילו אחרי שהתגברנו על מכשול הצבע, לרוב הם מושכים לבהיר ואני – לכהה.

אתמול מצאתי דירה יפהפיה בשבדיה, שכל קירותיה צבועים אפור. כהה. החלל הזה כל כך עשיר, שהחלטתי להגיש לכם כאן את כל הצילומים שלו, בליווי עוד כמה חללים כהים ויפהפהיים.

כמובן שהחלל משופע בחלונות, אבל אין לי ספק שגם לנו יש אור לא פחות מאשר לשוודים.. ועדיין

במטבח יש ניצול מקסים של שלוש פאות הדלפק, כולל זו הפונה למעבר, עבור מקרר יינות.

יש קסם גדול, אותו נראה יותר ויותר, בצביעת קירות וארונות או רהיטים אחרים באותו הגוון (הכהה!)

כמו שראינו לאחרונה, בישראל שחורים סובלים מאפליה. נכון, הצבע השחור הוא מאד טרנדי עכשיו, ואנחנו רואים אותו יותר ויותר במשטחים, מטבחים, פריטי ריהוט פה ושם, אבל כשזה מגיע לגוון לקיר אנשים נרתעים.

זה קודר! זה חשוך! זה מורבידי!
ואני אומרת:

זה חם, זה ההיפך מריק, זה אינטימי, זה מקרב. וכמובן גם: זה דרמטי, זאת אמירה, זה נועז. גם ב apartment therapy כתבו על הטרנד הזה בין ארבעת הטרנדים הלוהטים לסלון: העורכת ג'אנל לבן (קלאסי הא?) קראה לזה Moody Modren ואת הטרנד ייחסה למעצבת הלונדונית המהממת אביגייל אהרן, עליה כתבתי לא פעם.

זה הסטדיו של שרה שרמן מsmitten בלוג וסטודיו לעיצוב. הקיר שלה הוא קיר לוח, טרנד עליו כתבתי מזמן– אחד הדברים היחידים שמקל על אנשים לבחור שחור או ירוק מאד כהה לקיר – כי זה לא רק צבע, זה גם לוח! דרך נאה לעבור מחסום פסיכולוגי.

והנה דבר שאיני צופה שיתפוס בארץ, בעיקר עקב היחס המגונן שלנו לילדים ואמונות טפלות למינהן, אבל תראו כמה יפה יכול להיות שחור, או אפור כהה בחדרי ילדים.

אם אתם שוקלים את זה, זכרו שקיר שיש עליו חלון יהיה כהה יותר מזה שמול החלון. דווקא כשמדובר בצבעים כהים – ואנחנו רוצים שהם ייראו כהים – אולי שווה להשאיר את הקיר מול החלון בגוון בהיר, כך שיאיר את החדר.

בחדר הזה משולבים אלמנטים רבים של שחור-לבן, קצת צהוב וקצת אדום. מושלם.

אצלי במשרד צבעתי את הקיר מולי באפור כהה, שגם מדגיש את החיבור של הקירות עם התקרה ואת צורת התקרה, וגם מספק רקע נייטרלי ודרמטי לגלויות הצבעים שלי.

כך לא תפחדו מהחושך:

– עצה שאני חוזרת עליה באוזני לקוחותי: לפני שאתם מתעסקים עם צבע, הזמינו דוגמאות. החברות הגדולות מספקות כאלו בחינם לכל דורש. חבל לפשל על קיר שלם – עדיף להסתובב עם דוגמא ולדגום אותה בכל קירות החדר.

– אם אתם מחפשים צבע כהה, לכו ללא חשש על כהה – בדרך כלל הגוון הכהה ביותר במניפה. עד היום כל הלקוחות שלי ש"השתפנו" הבינו שהם טעו כשראו את הדוגמא, שתמיד נראתה להם בהירה יותר ממה שציפו.

– בניגוד למה שאולי תחשבו, דווקא על קירות כהים רואים יותר כתמים: כתמי שומן פחות יבלטו על קיר לבן או בהיר, ואילו על קיר כהה ייראו ככתם כהה יותר. עדיף לצבוע בגוון רחיץ (כמו צבע שמן על בסיס מים), ותמיד אפשר "להעביר וויש" של עוד שכבה.

– שימו לב שעל קירות כהים גם רואים יותר כל מכה ודפיקה, בדמות הקיר הלבן שמתחת. לומדים לחיות עם זה.

– הכי חשובים הם החיבורים: שימו לב למפגש עם קירות אחרים ועם תקרה. פרקו מפסקים ושקעים (זה כולה לפתוח בורג)

– את התקרה עדיף תמיד להשאיר לבנה. אלא אם אתם באמת רוצים מראה דרמטי, חשוך וקטן יותר.

– אני לא מאמינה ששחור מרזה, ולכן לא סבורה ששחור מקטין. או לפחות לא חוששת מחללים עם תחושה קטנה. אם אפשר לנוע בחופשיות במרחב, המתוכנן היטב כמובן – ובא לכם על זה – לכו על זה.

– על מדפים כהים רואים אבק. מאד.

– הצבע בתמונה הוא 1532D של טמבור, שנקרא Revealing Mystery, ולקח לי שעתיים לצבוע אותו כולל הכל.
אחר כך צבעתי כזה גם במשרד של בעלי, שנמצא מאחורי הדלת ההיא.

שיהיה לכם יום שחור!

הפוסט אל תקרא לי שחור הופיע לראשונה ב-נעים מאוד רונית כפיר.

אני לא יודעת בדיוק מתי התחלתי לאהוב ורוד. בתור ילדה אהבתי דווקא סגול. לא ורוד ברבי, לא ורוד עתיק: בשבילי ורוד זה רק פוקסיה, לגווניו השונים. בתחילת שנות התשעים צבעתי חדר רחצה של אחות של חבר שלי בנחלאות בורוד עמוק מאד של טמבור. קראו לו Fascination. מאז פה ושם היו לי פריטים ורודים בארון, אבל בשנים האחרונות זה הגיע למיינסטרים, ואימצתי את הורוד בתור אקססורי חובה עד כדי הפיכתו נייטרלי עבורי : הליפסטיק שלי.

זוכרות איך בשנות השמונים התחילה האופנה (מאמריקה לדעתי) של התאמת צבעים לגוון העור וכאלה? אז בגלל שאני צהבהבה, מתאימים לי גוונים סגלגלים, ולא חס וחלילה כתומים. ככל שהאדום נוטה יותר לכחול – טוב יותר. כמעט מאז שאני מתאפרת אני בוחרת בגוונים ורודים – לסומק ולשפתון. לפני כמה שנים התחילה אופנה של שפתונים ורודים עזים, שראיתי בכל מקום. לא יודעת איך מצאתי אותו, אבל הראשון היה של קרליין, עם השם המדויק Extreme Pink. שפתון נעים עם פיגמנט כל כך חזק, שהוא נשאר שעות. בזכות מחירו הזול קניתי אותו בכמויות והנחתי בכל מקום: באוטו, על המדף בכניסה לבית, במגירת האיפור שלי, בתיק האיפור שלי. התמכרתי אליו בשניה. פעם אחת, אאזור עוז ואספר, אפילו עצרתי בחנות בדרך לחופשה בצפון, כשגיליתי ששכחתי את הליפסטיק הקבוע.

מבחינת האופנה הזרע נטמן, כמו פעמים רבות אחרות, בפוסט של שלי גרוס. בדיוק כשהתמכרתי לבלוג שלה היא כתבה על מכנסיים ורודים. ידעתי שזה מה שאני צריכה. כמה שבועות אחר כך קניתי את ה-זוג שלי, עוד מעט מחזיר נשמתו לבורא, בחנות Max and Co שהיתה בול מול הבית בו גרתי במילאנו. הגוון שלהם היה מדויק: אדום עם טיפה ורוד, לא לכיוון הלבן הדהוי, אלא לכיוון המג'נטה הסגלגל. בצילום הם נראים אדומים, אבל הם לא!

גוון שמאד דומה למכנסיים הוא הלק האהוב עלי של Essie  – אבטיח. תהרגו אותי, עם כל חיבתי לאבטיחים ולגוון של הלק הזה (ואפילו לצליל של המילה Watermellon) אני לא בטוחה שמי שהחליט על השם נגס אי פעם באבטיח אמיתי. לא כזה כמו שלנו בכל מקרה.

כמה שנים אחרי המכנסיים הגיע המעיל. זה היה ברומא, והוא חיכה לי בחלון ראווה של.. מקס אנד קו. הוא עלה לא מעט, ועם זאת, מעיל הלבד הוורוד בעל גזרת ה-A והצווארון העומד הוא אחת הרכישות הטובות של החיים שלי.

אחרי כמה שנים יחד גם הוא הפך נייטרלי מבחינתי, ופשוט מתאים לכל דבר.

היתרון הגדול ביותר במעיל ורוד, מתברר, הוא שתמיד קל למצוא אותך בקהל. אפשר למות משעמום בין כל המעילים השחורים האלה. בשבת גשומה אחת לא מזמן, במוזיאון תל אביב, גיליתי שבעצם אני בכלל לא לבד – סביבי היו לפחות שמונה מעילים וורודים בגוונים שונים. הם פשוט היו על בנות מתחת לגיל שבע. עכשיו, משגם לקייט יש אחד כזה, זה בטח יהפוך ללהיט.

אחרי כשנתיים של ורוד עז, גוונתי קצת עם משהו רגוע יותר (אחלה גוון טבעי ועמוק בשם Captive) ועם בוא החורף, פינה זה את מקומו לאח מעט כהה יותר בורוד סגלגל – Rebbel של MAC.  בגלל שיש לי שפתיים מאד בהירות הכל נראה עלי די בהיר, וגם השפתון הזה לא מש משפתי כמה חודשים טובים.

אבל לקראת האביב, וכנראה גם בגלל האופנה שמסביב הבנתי שאני יכולה להקצין אפילו קצת יותר, ולדייק יותר את הוורוד הזה. פתאום הבנתי מה אני צריכה. נכנסתי לחנות של MAC, תפסתי מוכרת חמודה ואמרתי לה: רואה את הלק הזה? אז אני רוצה בדיוק כזה ליפסטיק.

תוך שניה היא שלפה לי אותו:

צבע מט לגמרי, גוון בדיוק, אבל בדיוק כמו הלק האהוב עלי – מושלם. All Fired Up תפס את מקומו של הליפסטיק הקודם (שכמעט נגמר מרוב שחרשתי עליו בוקר, ערב וריצה ביער). ממש כמו המכנסיים – הוא על קו התפר בין אדום לורוד – מעין אדום בהיר. הוא שייך לקולקציית ה"רטרו מט" של MAC, ופריט חובה לחובבות רטרו שיק.

בצילום הזה הוא די נאמן למקור שלו. כמובן שבהיותי פולניה בעלת שפתיים דקות עד לא קיימות קניתי גם עפרון תוחם תואם (Trust in Red( ומאז לא ניתן להפריד ביננו.

הנה עוד כמה דוגמאות לקירות וורודים שיצא לי לעצב: את הראשון בחדר השינה שלנו בתל אביב, בחר דווקא האיש:

הקיר השני היה התוספת האחרונה לדירה הזו שעיצבתי, כשהלקוחה, שהסתייגה כל השיפוץ מנועזות, החליטה שבכל זאת חסר לה קצת צבע. מיד הצעתי קיר וורוד. מאז זה "הבית עם הקיר הוורוד"..

ולסיום עוד טפט בחדר כניסה לחלל חוגים לנשים ואמהות, שמאז נסגר:

לא סתם אומרים על אנשים אופטימיים שהם רואים את העולם דרך משקפיים וורודים. יש בצבע הזה, בגרסא העזה שלו בכל אופן, משהו שמח, ממריץ ונועז.

תתחילו משפתון, תראו לאן זה ייקח אתכן.

הפוסט Think Pink הופיע לראשונה ב-נעים מאוד רונית כפיר.

Inaluxe

על עצמם הם מספרים ששניהם ילדי שנות השבעים. זה ניכר באיורים שלהם, שעשירים בצבעוניות חמה, חרדלית משהו של אותה תקופה, ומזכירים גם לי את האמנות שהיתה להורים שלי בבית.

אפתח בחדשות הרעות  הטובות!: על פי האתר שלהם, הם לא שולחים לישראל. אוקיי, האתר היה חדש ולכן לא הספיקו לעדכן את כל המדינות! הם שולחים לארץ וישמחו לשלוח לכם גם!! יוהו! זה בדרך אלי נראה לי. אם יש לכם חברים באוסטרליה, אמריקה או אירופה, אולי יהיו מוכנים לעשות לכם משלוחה…

כשהיינו צעירים האמנו שאמנות טובה מגיעה מייסורים. עכשיו כשאני גדולה וחכמה אני יודעת לזהות אמנות טובה שמגיעה משמחה. אם תרצו לדעת כמה מגניב הזוג הזה, הם גרים במקום קסום עם הכלב שלהם, קיבי, ועם הארנב שלהם, דניס הופר. הם חובבי וינטג', איסוף ושיפוץ פריטים, מוסיקה וגינון. בקיצור, נראה לי שהיינו מסתדרים לא רע.

הם עובדים עם חברות רבות, בינהן איקאה, עבורם עיצבו הדפסים (למי שתהה את מי אתם תולים בסלון)

חוץ מאיקאה תוכלו למצוא עוד חברות מגניבות ברזומה שלהם, כמו קייט ספייד, אורבן אאוטפיטרז ו Land of Nod.

אפילו צורת המסגור שלהם מזכירה את שנות השבעים, עם רקע הטקסטיל ומסגרות העץ הבהיר:

וסקלות הצבעים שלהם הן השראה נהדרת לכל פרויקט:

בין החברות שעיצבו עבורן גם חברת השטיחים הבריטית (הו, מתי מתי יהיו גם בארץ שטיחים שווים כאלו?) Think Rugs :

ההשראה שלהם מגוונת, ומלבד אמנים אקספרסיוניסטים של ראשית המאה העשרים כמו ראושנברג, וגם רותקו, אלא מה. הם שואבים השראה מהטבע שהם מוקפים בו, ציפורים, צמחים וחיות. לדוגמא, ההדפסים של ציפורי אוסטרליה:

ההדפסים שובי הלב של הם מוכיחים עד כמה נגיעה של צבע יכולה לשנות חלל, להוסיף אופי ושמחה. ממליצה בחום, ומבטיחה לתלות ממש בקרוב לפחות ציור אחד שלהם על קירות ביתי. (עד פרסום הפוסט לא קיבלתי מענה לגבי משלוח לארץ מהם, ולא התאפקתי..)

הפוסט מופע שנות השבעים הופיע לראשונה ב-נעים מאוד רונית כפיר.