תגובות לפוסט: המלצות הורות III – אני והזולת https://www.ronitkfir.com/parenting3/ הרצאות ותוכן על תקשורת עם לקוחות Fri, 01 Jan 2021 15:21:39 +0000 hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.7.2 מאת: רונית כפיר https://www.ronitkfir.com/parenting3/#comment-2780 Sun, 18 Dec 2016 14:19:18 +0000 https://www.ronitkfir.com/?p=5921#comment-2780 בתגובה על גל קטן.

שמחה מאד שחזרת ומחכה לתגובות על שאר הפוסטים!
לגבי המתבגרות – לי יש מתבגרים (דווקא כולם מקסימים ואומרים שלום) אני חושבת שזה קשור גם לזה אבל גם ל… ביישנות. אני תמיד מקפידה לומר להם שלום, לשוחח משפט או שניים (איך היה המבחן? מה שלומך? איזה חולצה מגניבה) וכשמתחילה שיחה ומתחיל להירקם קשר אישי, הם יגידו שלום להבא. יש לי יחסים מעולים עם כל החברים המתבגרים של הבן שלי, ותמיד אני הייתי זו ש"שברה את הקרח". למרות ששמעתי מכמה אמהות שגם כשהן צועקות "אין בעד מה!" כשהן מורידות מטרמפ, הן לא זוכות לתשובה. אולי זה הנוער אצלנו בפריפריה, יותר מנומס :))
לגבי להגיד שלום לכולם – אני ממש לא חושבת שזה פלצני. זה חשוב מאד וזו דוגמא אישית, וחייבים להתחיל מאיפהשהוא.

]]> מאת: גל קטן https://www.ronitkfir.com/parenting3/#comment-2779 Sun, 18 Dec 2016 14:06:49 +0000 https://www.ronitkfir.com/?p=5921#comment-2779 תודה רונית! מנצלת חופשת לידה להשלים פערים רבים שלא הספקתי לפני…

אני חווה את עניין הנימוס ברמה של יחסי אנוש בסיסיים. למשל עם חברות של ביתי בתחילת גיל ההתבגרות. לדג' אני מקפיצה אותן לאו שהו. נכנסת נערונת לאוטו. לא שלום. לא הי. עיניים תקועות במסך. זה ממש חוסר יכולת בסיסי לאינטראקציה והדדיות בעיני…

ועוד נקודה. לי חשוב גם להנכיח את ה"אנשים השקופים" בחיינו. מקפידה לומר שלום או בוקר טוב לשומר בכניסה לגן ו/או לסופר. גם לאדון הקבוע שמנקה אצלנו את הרחוב. מעבר לזה שהם גם אנשים (בכלל בלי קשר לחינוך ילדים) הילדים שלי, אני חושבת ומקווה, למדו מזה שצריך ואפשר להתייחס לכל אדם. סליחה שזה פלצני, אבל אני נעלבת כל פעם בשביל השומר בגן הילדיםן שהורים עוברים על פניו לפחות פעמיים ביום ולא מתייחסים אליו. כלום. נאדה.

]]> מאת: רונית כפיר https://www.ronitkfir.com/parenting3/#comment-2778 Thu, 15 Dec 2016 09:48:06 +0000 https://www.ronitkfir.com/?p=5921#comment-2778 בתגובה על שירה אבולעפיה.

וואו שירה, מאד משמח לשמוע. ברוכה הבאה!

]]> מאת: שירה אבולעפיה https://www.ronitkfir.com/parenting3/#comment-2777 Thu, 15 Dec 2016 09:38:09 +0000 https://www.ronitkfir.com/?p=5921#comment-2777 הי רונית,
ראשית, וידוי קצר, לפני כ 20 שנה בערך היית מגיעה לבית קפה/בר ״השריטה״, אני עבדתי שם בבקרים השוממים…יצא שהחלפנו מילים, את היית עסוקה באיור בדרכ והקלות שבה איירת עשתה לי חשק לנסות לאייר ללא כל נסיון קודם קניתי לי סקצ׳בוק וכמה עפרונות והתחלתי לרשום..גיליתי עולם ומלואו ואף שיש לי כשרון! זאת היתה תגלית די חשובה בחיי ואת קשורה אליה, אז הנה הזדמנות להודות לך 🙂
ולענייננו, כמה טוב למצוא את הבלוג שלך ולקרוא את הפוסטים על ההורות, זה הגיע בול בזמן, אז תודה לך גם על כך.
חוץ מזה אני עוקבת שלך באינסטוש כבר מלא זמן ונהנית מהעצובים שלך ובכלל..כל מה שאת כותבת כאן בבלוג ניכר בצילומים שלך..
זהו זה,
שירה

]]> מאת: רונית כפיר https://www.ronitkfir.com/parenting3/#comment-2776 Sun, 13 Nov 2016 11:55:44 +0000 https://www.ronitkfir.com/?p=5921#comment-2776 בתגובה על חדוה.

לגמרי! אני בדרך כלל אומרת את שמי ורק אז שואלת, אבל יהיה מעולה להגיד – אני בת 46, בן כמה אתה? לדעתי הם יהיו בהלם. ומשם מתחילות שיחות טובות.
גם ההתנהגות של האב בהחלט מקסימה ומעוררת מודעות למשהו פשוט וחשוב.
תודה שכתבת!

]]> מאת: חדוה https://www.ronitkfir.com/parenting3/#comment-2775 Sun, 13 Nov 2016 11:49:16 +0000 https://www.ronitkfir.com/?p=5921#comment-2775 שלום רונית
הכל נכון, א ב ל כמה פעמים אנחנו "חוקרות" ילדות וילדים קטנים – מה שמך? בת כמה את? באיזו כיתה את?
אולי כדאי להגיד קודם מה שמי ואז לשאול לשמה. או להיות מוכנה להגיד בת כמה אני לפני שאני מרשה לעצמי לשאול שאלות שאולי לא הייתי רוצה שישאלו אותי. או לספר מה אני עושה לפני שאני מתחקרת ילדוד חמוד באיזו כיתה הוא.
וההכי החשובה היא הדוגמה האישית – אם הילדה או הילד "מתביישות" להגיד תודה – נגיד אנחנו במקומן. תודה גדולה ומודגשת. והן תלמדנה. וגם הם.
טוב בעיני עשה אותו אב שהציג את הנוכחות והנוכחים בפני בתו.
ותודה לך על כתיבתך ועל כתבותיך.

]]> מאת: נעמה אורבך https://www.ronitkfir.com/parenting3/#comment-2774 Sun, 13 Nov 2016 11:40:21 +0000 https://www.ronitkfir.com/?p=5921#comment-2774 מרתק מאוד. הצגת המון רעיונות ועוררת בי מחשבה. גם אני לא אוהבת את תרבות האדרת הנסיכים והנסיכות, וגם לא את הברכות הפומביות לילדים ולבני הזוג. ועם זאת – לא מוציאה את עצמי ואותך מהספקטרום הזה, של שימוש בילדים ובילדות שלהם לצרכים שאינם באמת שלהם. גם אם זה נעשה בהסכמתם. אני חושבת שכל אחד מסמן לו את הקו האדום שלו במקום מסויים. אחד יעלה לבלוג שלו סיפורים על ילדיו, ואחר יזדעזע מזה, אחת תצלם את ילדיה לאינסטגרם ואחרת תחשוב שזה ממש מיותר. כל אחד קובע לו את חוקיו ואת גבולותיו ומצדיק לעילא את הגבולות האלה. לכל אחד ה"שימוש" הזה נראה בסדר בהזדמנות אחת ובאחרת ממש לא. זה חלק מהמורכבות הזאת של החיים הפומביים והמדיות. מודה שזה נושא שמעסיק אותי הרבה, כיוון שאני כותבת עליהם, וחושבת הרבה – למי שייכת הילדות הזאת? להם? לי ולהם?
ומאז שקראתי את הפוסט התחלתי לשים לב יותר לשלום, תודה ולהתראות בכניסה שלנו לחנויות. קלטתי שעד עכשיו התעכבתי יותר על ה"תודה", על שירות, למלצרים וכו, ואת השלום ולהתראות קצת הזנחתי (כלומר, אמרתי אותם בעצמי ולא טרחתי ללמד את הילדים שגם הם יכולים). מעכשיו אשים לזה לב. נ.ב. האם כל הרוקחות בתל אביב צרפתיות?

]]> מאת: רונית כפיר https://www.ronitkfir.com/parenting3/#comment-2773 Sat, 12 Nov 2016 08:54:20 +0000 https://www.ronitkfir.com/?p=5921#comment-2773 בתגובה על ירדנה.

שמחה מאד על תגובתך. תודה לך.

]]> מאת: ירדנה https://www.ronitkfir.com/parenting3/#comment-2772 Sat, 12 Nov 2016 00:05:51 +0000 https://www.ronitkfir.com/?p=5921#comment-2772 התובנות שלך כל כך חשובות וכל כך נכונות בעיני ! היפוך התפקידים והאדרת הנסיכים , משהו שגם לי מאד צורם . שמחה שעוד מישהו חושב כמוני כששומע ברכות כאלה . וגם לעניין הנימוס הרגשתי שאני נדרשת לאחרונה . במיוחד במפגשים כמו שאת מתארת , כאשר מצפה מילדי הפרטיים לומר שלום ולהתייחס למבוגר. כאן אני שמחה שהזכרת לי שאני רוצה להאיר את עיניהם לעניין. תודה על כל ההגיגים שאת משתפת. זה נהדר !

]]> מאת: רונית כפיר https://www.ronitkfir.com/parenting3/#comment-2771 Fri, 11 Nov 2016 11:01:01 +0000 https://www.ronitkfir.com/?p=5921#comment-2771 בתגובה על ישראל כפיר.

לא חייבת אבל רוצה! אוהבת אותך אבא, נעשה לך כבוד בפוסט הבא.

]]>