סרטים מומלצים למתבגרים

עוד לא הספקנו לשנן את "מחפשים את נמו" בעל פה, והילדים הגיעו לגיל מאתגר, בו הם עדיין לא צופים בכל סרטי הקולנוע למבוגרים, אבל כבר משעמם להם (וגם פאטתי לפעמים) לראות סרטי נוער, וסרטי ילדים הפסקנו מזמן. אז אילו סרטים בכל זאת אפשר להראות למתבגרים? ואיך יודעים מה מתאים ונכון? ומה זה מבחן בכדל?

אני מתה על קולנוע וסרטים, ולכן גם כאמא זה צוהר שאני רוצה לתת לילדים שלי על העולם.
(נכון לכתיבת הפוסט, אפריל 2017) המתבגרים שלי הם בן 14 וחצי ובת 12 וחצי, והסרטים שאני אוהבת להראות להם משלבים קולנוע טוב עם נושא חשוב וטוב, שרלוונטי להם.

בפוסט הזה אני מתרכזת בסרטים מומלצים לגילאים האלו – נגיד בין כיתות ו'-ז'-ח'. לא פירטתי את כל הסרטים שראינו לפני כן, כי היו המון, אבל בתגובות יש לא מעט המלצות גם לגילאים מעט צעירים יותר.

עקרונית, הבכור זה שמכתיב את הקצב – אני לא בטוחה שהייתי מראה לצעירה הכל בתור צופה ראשונה. היא זוכה מהיותה ילדה שניה בתכנים מעט בוגרים עבורה. אתם מכירים את הילדים שלכם ובוחרים מה מתאים להם מבחינת חומרים להתעסק בהם. אני סומכת עליכם שתבחרו נכון.
בפוסט הזה אשמח לשתף כמה סרטים שהיו להיט אצלנו, אכיר לכם את "מדריך ההורים" לסרטים, ואסיים בהצעות הגשה קלות.
לחיצה על רוב התמונות יובילו אתכם ללינק של הסרט באתר של IMDB, הלוא הוא התנ"ך: Internet Movie Data Base. (ותודה ליאיר מטיאש על התיקון! חשבתי שזה International!!). אם אתן לא מכירות, אני לא מאמינה שאתן בכלל חברות שלי. לכו מכאן.

לחיצה על התמונות בפוסט תיקח אתכם למדריך IMDB

בשנים האחרונות (בערך בין גילאי 10-13 של הגדול) מיצינו את הז'אנרים המתבקשים של מתבגרים צעירים להורים ילידי שנות השבעים והשמונים. בין השאר:
– קלאסיקות אייטיז (אי טי, בחזרה לעתיד, מלחמת הכוכבים).
– סרטים מצויירים, הכוללים את השניים הכאילו פמיניסטיים של דיסני.
– כל סרטי מיאזאקי כמעט (פוניו, הטירה הנעה, טוטורו, הרוח העולה, המסע המופלא ועוד). חובה בתור חלופה לסרטי דיסני לילדים.
– סרטי פעולה, גיבורי על ואקשן מסדרת XMEN, מארוול ודומיו (יש כאלו כמויות לאחרונה, שאפילו להם קצת נמאס).
– קומדיות (יומנו של חנון לגמרי חמוד, לא רק בלונדינית, קלולס, ואפילו כמה מונטי פייטונים)
– מדע בדיוני (מלחמת הכוכבים לכל דרגיה, אי טי)
– וכמובן פנטזיה (הסיפור שאינו נגמר, הנסיכה הקסומה, שר הטבעות למיניו, הארי פוטר, המצפן הזהוב וסאטרדסט האהוב והמשובח).

החלטתי שהגיע הזמן לדרמות. הגיע הזמן ללמוד קצת על החיים ועל העולם, כפי שאני רוצה שילמדו עליו: לחשוף אותם לדילמות, לנושאים חשובים, בלי אכזריות מוגזמת, בלי דכאון קשה מדי, ובלי סקס, בעיקר כדי שלא יביך אותם לצפות בזה יחד איתנו. מבחינת הנושאים שרלוונטיים להם, אלו מבחינתי אלו בעיקר דילמות מוסריות, הסתכלות של יחיד על חברה (לרוב מבחוץ) מציאת המקום שלי בעולם מול קבוצה, מול ציפיות, מול ההורים, מציאת הקול שלי, האמונה שלי, ההשתייכות שלי. חיפשתי גם סרטים שהגיבורים שלהם הם בני נוער. אין המון כאלו, וכמובן שלא כל סרט שמספר על בני נוער, נועד להם. המשימה לא פשוטה, אבל יותר קלה ממה שחשבתי. אני מנסה לעשות קצת סדר ברשימת הסרטים, אבל כותבת בינתיים רק על אלו שראינו (כי יש לי עוד ברשימות שלי לעתיד) ומקווה לפרסם פוסט המשך, אחרי שנצפה בכל הרשימה.

סרטים ישראלים מומלצים לנוער

לא מצאתי הרבה סרטים ישראלים מובהקים עבור בני נוער (בניגוד לסרטים אודות בני נוער), אבל יש לי חדשות טובות. באתר של קרן הקולנוע הישראלי יש גישה לעשרות ומאות סרטים ב-VOD. זה עולה 15 שקלים לצפיה, בהליך הרשמה מעט מיושן, אבל זו דרך לאפשר צפיה חוקית בסרטים רבים. זו גם דרך נהדרת להיחשף ולחשוף קולנוע מקומי, בינהם גם סרטים תיעודיים, ולהתחיל מנושאים מקומיים רלוונטיים.
באתר של בית הספר לקולנוע סם שפיגל יש גישה בחינם לסרטי הבוגרים שלהם, ובאתרים של הקרן החדשה לקולנוע והמכללה האקדמית ספיר יש גישה לטריילרים רבים של סרטי בוגרים וסרטים תיעודיים ועלילתיים. אני מחכה לתשובות מהם באשר לצפיה לקהל הרחב, אחרת רק תל אביבים שיש להם מנוי לאוזן השלישית יכולים, וזה חבל. מההיצע הגדול שיש שם אני מכירה מעט בלבד, ואלו הם:

סיפור חצי רוסי (2005): איתן ענר

סרטים מומלצים למתבגרים. רונית כפיר

אני מתה על הסרטים של איתן ענר. הם תמיד רגישים ותמיד מאמינים ברומנטיקה, ובטוב שבאדם. הסרט מספר, בין השאר, על התאהבותו של חן, נער אשדודי עדין בן 13, בנטלי, עולה מברית המועצות שרוקדת ריקודים סלוניים. ברקע הסיפור של הוריו, רמי, הצבר המחוספס ואמו העולה, לנה, המורה שלו יוליה ועוד. סיפור התבגרות והשתלבות (או לא) עדין ורומנטי. הלינק להזמנת הסרט כאן.

החיפוש אחר הז'אנר "ילדים" מעלה באתר כמה סרטים, כמו גיבורים קטנים של איתי לב, מבול של גיא נתיב, עד סוף הקיץ של נועה אהרוני ואיגור ומסע העגורים של יבגני רומן.

מהאתר של סם שפיגל צפינו (די מזמן) בסרט הגמר של ניר ברגמן, סוסי ים, ואני מאד אהבתי אותו. זה סרט עדין ואיטי יחסית, ולכן מתאים יותר רק אחרי שהילדים יורידו את הטורים מסרטי האקשן אליהם הם רגילים, ויתרגלו לדרמות.. אולי עדיף לצפות בזה אחרי כמה דרמות אמריקאיות זוכות אוסקר, בהמשך.

אני מזמינה אתכם לשתף אותי אם צפיתם ואתם מכירים (או יוצרים!) בסרטים ישראליים שמתאימים לנוער. ערך חשוב לתת לילדים שלנו הוא תמיכה בקולנוע מקומי (ובכלל באמנות מקומית, יצירה מקומית ותוצרת מקומית) וגם זו שיחה אפשרית וחשובה.

סרטי נוער על נוער

אני והחבר'ה - Stand by Me) 1986) רוב ריינר

אם לא ראיתם את הסרט הזה בצעירותכם, אתם כנראה ממש צעירים. במקרה כזה – לכבוד הוא לי לערוך את ההיכרות.
רוב ריינר הגאון (ספיינל טאפ, הנסיכה הקסומה, כשהארי פגש את סאלי, את כולם אפשר להוסיף לרשימה) ביים על פי סיפור של סטיבן קינג את מסעם של חבורה של 4 נערים, שיוצאים לחפש גופה של נער, ששמעו שנמצאה בסביבה. מסע התבגרות פר אקסלנס, עם נערים אמריקאים צעירים שמעשנים ומדברים לא מעט על מין, עם ערסים מקומיים מפחידים, עם התגברות על פחדים ועל תגיות ועם הופעת הבכורה של ריבר פניקס ז"ל, אז בן 16.

למרות שבעיני זה אחלה סרט לבני נוער, אחדים אולי יגדירו אותו לא "פוליטיקלי קורקט" (גם את הסרט הבא) . אישית אין לי עניין להראות נערות ונערים שמתנהגים כמו "ילדים טובים". ראו הוזהרתם.
בשתי מילים: רגישות ונחישות

מועדון ארוחת הבוקר (1985)  The Breakfast Club, ג'ון יוז

ג'ון יוז ביים את סרט הקאלט של נעורינו (ילידי שנות השבעים), בצירוף הפסקול הנפלא של simple minds ושנה אחר כך את "שמתי ברז למורה", אחד התרגומים הבלתי נשכחים ל"היום החופשי של פריס ביולר". חמישה מתבגרים שמייצגים כל אחד סטריאוטיפ שונה מבלים ריתוק שבת יחד בתיכון שלהם, ומגלים דברים על עצמם. סרט התבגרות קלאסי, עם דיבור מפורש על מין וקצת עישון סמים -, הזדמנות מעולה לדון בדברים האלו ולא להתרגש מהם. כל מה שעולה שם נשאר רלוונטי לגמרי לעכשיו, ואפילו הלוק הסופר אייטיז של כולם נראה טוב היום. רק תצטרכו להסביר לילדים שלכם מי זה בארי מנילו.

בשתי מילים: הנוער לשלטון

סינג סטריט - (Sing Street (2016- ג'ון קארני

מסרטי שנות השמונים לסרטי התרפקות על שנות השמונים, ותודה לשלי גרוס על ההפניה (בעברית קראו לו "מועדון שנות השמונים". וואו). הבמאי ג'ון קארני ביים את ONCE המקסים בשנת 2007, ומאז חתום על עוד כמה סרטים שסובבים סביב יוצרי מוסיקה. בסרט הזה, שעל פי שנת הלידה שלו ומוצאו האירי של הבמאי, אני מנחשת שהוא קצת אוטוביוגרפי, הוא מספר על נער אירי שמקים להקה כדי להשיג בחורה, שמספרת לו שהיא דוגמנית. בגדול זה הסיפור, על הדרך יש קליפים קורעים שהם הומאז' לשלל להקות שנות השמונים, פרפורי לב ראשונים מקסימים ויופי של משחק וסיפור בעיני.

בשתי מילים: דוראן דוראן

אין, אני רואה את הטריילר הזה וחייבת לשבת לצפות בסרט הזה שוב. כנראה בגלל שאנחנו ילידי אותו הדור, הוא הכי מרגש אותי ומדבר אלי. הילדים התעלפו עליו.

לרכוב על הלוויתן (2002) Whale Rider, ניקי קארו

כאן אני קצת דוחפת את האג'נדה הפמיניסטית שלי, ממש כמו שאני מציגה אותה לילדים שלי. המציאות העגומה היא, שרק 5% מהסרטים בעולם מבויימים על ידי נשים.
ולמה זה חשוב? כי נשים יבחרו לביים סיפורים שונים מגברים, באופן שונה מגברים.
כי אנחנו חיות בעולם בו הדימויים הויזאוליים שולטים בעיצוב תפיסת העולם שלנו, ולא ייתכן שהדימויים של כולנו יוכתבו רק על ידי מחצית מאיתנו.

זמן טוב להציג בפניכם את "מבחן בכדל" -

כן. זה מדכא.
הסבירות שסרט יציג נשים באופן שונה, אם הוא בויים על ידי אשה, היא מעט גדולה יותר בעיני.
ובכן, לשמחתי סרט שאהבתי בוים על ידי ניקי קארו ,במאית ניו-זילדנית ("אשתו של שומר גן החיות"), ועוסק בהתבגרות של נערה בחברה פטריארכלית. פאיקה היא נערה שגדלה אצל סבתא וסבא שלה, שמעביר את נערי הכפר המאורים סדרת הכשרה במטרה למצוא את "רוכב הלוייתן" – סוג של משיח מאורי שאמור להציל אותם מגורלם העגום באי. סיפור על מודרת – מורדת. הסרט קצת איטי, אבל בעיני עם הסבלנות הנכונה הוא מקסים מאד, ויש בו נגיעות סוראליסטיות, שעלי אהובות.
בשתי מילים: העצמה נשית

בורות (2003) Holes, אנדרו דייויס

סרט דיסני מקסים, שמתאים גם לטיפה צעירים יותר. כאמור – צריך קילומטרז' מסויים של צפיה בסרטי דרמה אחרי ההתמכרות לאקשן בלי פוסק, אבל יש פה יופי של סיפור. כמה, למעשה. סיפורו של סטנלי (שיה לבף), שנשלח על לא עוול בכפו למחנה עבודה לנוער, בו הם חופרים בורות במדבר תחת פיקוחו של ג'ון ווייט וסיגורני וויבר, בחיפוש אחר ממצא מסתורי. במקביל לסיפור ההישרדות שלו שם אנחנו מתוודעים לסיפור אגדה על רומן בין-גזעי, כשהקשר בין העבר להווה הולך ומתברר. תענוג של סרט.

בשתי מילים: בלי חפירות

ללכת שבי אחריו (1989) Dead Poets Society, פיטר וויר

שייך לז'אנר סרטי המורים מלאי ההשראה. לו רק היו לנו יותר מדי כאלו בחיים.
עוד סרט מנעורינו.. רובין וויליאימס, נשמתו עדן, בתור דוקטור קיטינג, מורה לספרות בבית ספר אקסלוסיבי לנערים, שמלמד את הנערים לחיות ולחוות את החיים דרך ספרות ושירה גבוהה. מתאים יותר לנערים מעל גיל 14 או 15 בעיני. 

ספוילר!! (לנוער. הורים תקראו)

לא רואים, אך יש בסרט התאבדות של נער, ואם לא מתאים לכם לדון בזה – אפשר לחכות. סרט מקסים שיכול לפתוח פתח לשיחות על יחסי תלמידים-מורים, על לחץ חברתי, לחץ מההורים (כאילו, אנחנו?) ושירה באופן כללי.

בלי מילים: הו קפטן

סרטים למבוגרים שמתאימים למתבגרים

בהמשך אסביר איך לבדוק דירוג של סרטים ואת מדריך ההורים של ה IMDB. אבל קלאסיקות אוסקר רבות הן למעשה "סרטים לכל המשפחה". כמו פורסט גאמפ (דורג PG13).

נאום המלך  (2010) The King's Speech טום הופר

הסרט, שזכה ב-4 אוסקרים (סרט, בימוי, תסריט ושחקן ראשי), מספר את סיפורו של המלך ג'ורג' השישי, שהחליף את אחיו שפרש מהמלוכה, ונאלץ להתמודד עם גמגום קשה בדרך למלוכה. הסרט מלווה את התהליך שהוא עושה מול ליונול לוג, מומחה לדיבור, בדרך לנאום היסטורי שעליו לשאת. הזדמנות טובה ללמוד היסטוריה (ג'ורג' השישי מופיע גם בסדרה "אליזבת", בתו, ומעניין לראות דמיון בין הדמויות בשתי ההפקות) ולדבר על התגברות על מכשולים, בושה, אחריות ומנהיגות.
בשתי מילים: לכל המשפחה

מאחורי המספרים (2016) Hidden Figuers, תיאודור מלפי

סרט שהציג בקולנוע עד לאחרונה (והיה מועמד לאוסקר לסרט הטוב ביותר) על מאבקן של שלוש נשים שחורות בארצות הברית של ראשית שנות השישים לשוויון, כחלק מעבודתן בנאסא. הזדמנות מעולה ללמוד על מירוץ החלל, המלחמה הקרה, ובראש ובראשונה על אפליה, שוביניזם וגזענות. יופי של סרט, אחריו פורסט גאמפ ייראה קצת יותר מובן…(גם פורסט מתאים לכל המשפחה, אבל נדרשת שם מלאכת הסברה לא מעטה).
בשתי מילים: בכדל? עבר!

מאחורי המספרים. המלצות סרטים לנערות. רונית כפיר

העזרה (2011) The Help, טייט טיילור

עוד תוספת מאוחרת לפוסט הזה (25.8.18) – ובאותו נושא של ההפרדה הגזעית בארצות הברית. הסרט מוכרז PG13.
אמנם יש בסרט משהו קצת מתחסד בגישה שלו (והבמאי הוא גבר לבן, לא אשה שחורה) אבל הוא מלמד עוד פרק חשוב בשוויון זכויות – עיתונאית צעירה מג'קסון, מיסיסיפי, מתחילה לכתוב על מצב העוזרות והמטפלות השחורות בדרום, בעקבות הצעה של אחת התושבות הלבנות לחייב כל משפחה לבנות שירותים נפרדים לשחורים בחצר.
בשתי מילים: ג'ים קרואו.

ספוטלייט (2015) Spotlight, טום מקארת'י.

הוספתי את הסרט הזה היום לרשימה ( 17.1.2018) בעקבות חשיפת פרשה של הטרדות ותקיפות מיניות בבית הספר תלמה ילין שהתרחשה לפני כשלושים שנה. הנושא הזה עלה בבית וצפייה משותפת בסרט רלוונטי היא תמיד דרך טובה להעמיק את ההבנה, החוויה והדיון.
הסרט, שזכה בפרס האוסקר על הסרט הטוב ביותר, מבוסס על מבוסס על סיפורו של צוות עיתונאים ותחקירנים מה"בוסטון גלוב", שחשפו פרשת התעללות מינית בילדים על ידי כמרים מהכנסייה הקתולית במסצ'וסטס, ובעיקר את הטיוח הממסדי השיטתי שלה על ידי הכנסייה. זה סרט לא קל עם נושא קשה. קחו זאת בחשבון.

בשתי מילים: לא עלינו?

זה סרט עטור כוכבים, ולא פשוט לצפיה (למרות שאין בו "פלשבקים" יש בו תיאורים של ניצולים על תקיפות מיניות) אך הוא מעלה נושא חשוב של הטרדות מיניות, של הפעלת כוח ממסדית ושיטתית, וגם של חשיבותה של עיתונות חוקרת. העיתונאים זכו בפרס פוליצר לשירות הציבור על התחקיר שלהם.

אז איך יודעים מה ה"סכנות" הטמונות בסרטים למתבגרים?

[תוספת חדשה!]

בזכות התגובות לפוסט הזה למדתי על האתר הנהדר Common Sense Media, בו יש מדריכים להורים בשלל נושאים לפי גילאים.
אתם יכולים גם להירשם באתר, להזין את גילאי הילדים שלכם ולקבל תכנים מתאימים לפי נושאים וגילאים: לא רק סרטים אלא מדיה, טלויזיה, אפליקציות ועוד. אחד מהתכנים הוא מדריך סרטים לפי גילאים ונושאים. כל סרט מקבל את הדירוג שלהם, ובנוסף דירוג וביקורות של הורים ושל ילדים! אפשר לדעת מה הגיל שהילדים חושבים שמתאים, ומה ההורים.

כל סרט מקבל את הדירוג שלהם, ובנוסף דירוג וביקורות של הורים ושל ילדים! אפשר לדעת מה הגיל שהילדים חושבים שמתאים, ומה ההורים.

כך נראית הרשימה של הסרטים לגילאי 13-17 לסרטים קלאסיים למתבגרים. יש כאן עוד קטוגוריות של דרמה, קומדיה, מדע ופנטזיה. ליד כל סרט תיאור, ובכל סרט עצמו – ביקורות (רהוטות בצורה מעוררת קנאה!). למשל הסרט "ספוטלייט" מקבל את הדירוג הבא:

ביקורות של ילדים ושל הורים. קטגוריות מנומקות, שפה גרפית מעולה וברורה.
ביקורות של ילדים ושל הורים. קטגוריות מנומקות, שפה גרפית מעולה וברורה.

לגבי כל סרט שאינו בהכרח באתר הזה, אפשר בעוד דרך:
אפיון קטן וחשוב שנמצא ב IMDB הוא Parent's Guide: מדריך הורים.
כ
כה זה ייראה על המסך של המחשב שלכם. באפליקציה לנייד צריך לגלול למטה עד שאתם רואים Parents Guide

ככה זה ייראה על המסך של המחשב שלכם. באפליקציה לנייד צריך לגלול למטה עד שאתם רואים Parents Guide

את התיאורים כתבו משתמשי IMDB  בעצמם, על פי הנחיות של תיאור פרטים ללא שיפוט מה טוב או רע. בהדרכה תקבלו סקירה אובייקטיבית, עד כמה שניתן, על נושאים כמו מין ועירום, אלימות וזוועה, ניבול פה, אלכוהול/סמים/עישון וסצינות מפחידות או "intense" – מורכבות רגשית. באופן כללי, עדיף להראות לילדים סרטים שכבר צפיתם בהם, אבל אתם גם מוזמנים לסמוך עלי (ואז להאשים אותי). הדירוג הפורמלי של הסרט (G לכל הקהלים, PG להדרכה הורית, PG-13 מעל גיל 13 ועוד) כתוב בעמוד הראשי של הסרט, תחת הלשונית "עוד" MORE:

איך לחפש דירוג סרטים לצפיה לנוער. רונית כפיר סרטים למתבגרים

בפסקאות עצמן תוכלו למצוא תיאור של כל הפרמטרים ומה בדיוק יש בהם, כולל פירוט ממוספר של כל קללה וקללה שיש בסרט, לפעמים. לאור סרטי האקשן ומשחקי המחשב האלימים שהנוער מבלה בהם, זה נראה משעשע ביותר לראות "5 שיט, 6 פאק, ולעזזאל אחד". אין, אין על האמריקאים.

איך לדבר עם המתבגרים שלכם על הסרטים? צפיה משותפת לחיזוק היחסים

לסיום: אנחנו משתדלים (ומצליחים עד היום) לצפות יחד בסרטים האלו. אולי זה פשוט יותר אצלנו מפני שאין לנו טלויזיה (בכבלים או לוויין) וזה על חשבון הזמן של צפיה משותפת בטלויזיה. 

[מעדכנת 12.2020: כבר יש לנו, ואנחנו צופים לא מעט בריאליטי זבל ביחד ונהנים לאללה, וגם בסדרות מעולות, עליבן אולי יום אחד פוסט נפרד!]

הצפיה המשותפת הזו יכולה להוביל לשיחות מקרבות ומעניינות. אפשר לשוחח למחרת על הסרט ולפתח שיחות שמתחילות ב: מה אהבתם ומדוע, וממשיכות לניתוח של הנושאים שעלו בסרט או השפה הקולנועית. כרגיל, אני מציעה לשאול כמה שיותר שאלות פתוחות, ולא שאלות של "כן/לא". ככל שהם יצפו ביותר סרטים, כך הם ילמדו את השפה הקולנועית, ויבחינו בסוגים שונים של בימוי, משחק, צילום, תסריט ועוד. אם אהבתם סרט, שווה לצפות בו יחד פעם שניה ויותר, ולשים לב לדברים חדשים. לפעמים תגלו שהילדים למדו (באופן משעמם/מטיפני זה או אחר) על נושאים קרובים בבית הספר (האחר הוא אני?) וזו הזדמנות להראות להם דוגמאות מוחשיות להתמודדות עם מצבים שונים.

זה נשמע מאד דידקטי, אבל זה לא. הכוונה לתת לכם נושאים לשיחות, בתקופה שבה לא תמיד השיחות זורמות. הסרטים המשותפים האלו יכולים לפתוח לנו צוהר לעולם של הילדים שלנו, שלא משנה כמה מבינים נהיה, הם עדיין יהיו מתבגרים שסבורים ש"ההורים שלי לא מבינים אותי". דרך הזדהות וחוויה משותפת, אפשר להצליח להראות להם שאנחנו לא כל כך לא מבינים.

אני מאד אשמח לשמוע מה חשבו אצלכם בבית על הסרטים האלו, ועוד יותר – לקבל הצעות לסרטים נוספים לראות!

צפיה נעימה!

להמשך קריאהסרטים מומלצים למתבגרים