במקרה כזה יכול להיות שדוקא מתאים לתת לחברה או חבר לקרוא ולתת פידבק. זה מה שהייתי עושה שנים לפני שפרסמתי פוסטים. מישהו שלא סתם יתחנף אלא יגיד אם היה לו מעניין או מה חסר. ואם אין מישהו כזה אני תמיד בעד ללכת על זה. עם הזמן משתפרים והכי חשוב זה להתחיל.

תודה רבה טלי! אני ממש שמחה כשאנשים מגלים את המגירה הפתוחה שלי. את הפוסט הזה אני מאד אוהבת בעצמי. שמחה להשרות! שנה טובה

איזה כיף שאני עדיין מחדשת לך. זה באמת אחד הפוסטים האהובים עלי, למרות שאני די בטוחה שיש לך כללים משלך לכתיבה והם אינם כה שונים. אם יש – אשמח ממש שתשתפי אותם כאן! ותמשיכי לבוא. תודה רוניש

תודה רעות! יאללה לאמץ את הגישה! בהצלחה

גם אצלי הקחלות מעולם לא הוכיחו את עצמן.
הרעיון של תנועה פשוט נהדר. אני מוצאת שתנועה עוזרת לי לשחזר במדויק מצב ריגשי. לפעמים כניסה לתנוחה מסוימת, אפילו שפת גוף של אדם אחר, תעזור לי להבין אותו. פסיכודרמה כזה, איי גס. מחכה לראות עוד תובנות גוף שלך כתובות.

הרגל ההקלטה דווקא חביב עלי כי משהו בטון הדיבור משמר את הלב של הרעיון, ההתלהבות והמשקל נוכחים בקול. אבל… לא הרבה הקלטות שלי הפכו לטקסט כתוב (לא אפס, אבל גם לא הרבה).

לאחרןנה התחלתי לצלם את עצמי זזה כערוץ אינפורמציה שמתלווה לטקסט, ואני מבחינה ש:
-תנועה מצולמת בלי מילים מלמדת הרבה פחות מאשר בתיווך מילולי
-לפעמים הצילום ימחיש רעיון שיושב טוב בראש ולפעמים הפוך- רק אחרי הצילום אני צופה בו ומוציאה ממנו את הרעיון שחשוב לי לתמלל.

תודה על פוסט מעולה!