13 סיבות שבגללן אני רוצה להיות חברה של ג'סיקה היש
ג'סיקה היא נראית בכל פעם קצת אחרת, אבל תמיד מחייכת
זה קצת מזכיר לי אותי. הבנתי לאחרונה שאני פחות מתחברת לאנשים שלא מחייכים בתמונת הפרופיל שלהם, גם באתר שלהם. למה לא לחייך?
2. גם העבודות שלה מחייכות
היש היא מעצבת אותיות, מאיירת אותיות ומעצבת פונטים. היא כתבה ספר על עיצוב, יש לה שיעורים אונליין בסקילשייר וחיפוש יביא אתכם אל לא מעט סרטים שלה. יש לה עוד כמה פרויקטים אינטרטיים צדדיים (בהמשך הפוסט..). העיצובים שלה הרמוניים וזורמים, נעימים ולפעמים מלאי הומור, ממש כמוה.
3. היש מתגמלת סקרנות בנדיבות
שזו בעצם דרך לעודד סקרנות, שמולידה יצירתיות.
ההצלחה של היש החלה בעקבות פרסום פרויקט יומי שנקרא Daily Drop Cap בספטמבר 2009. "דרופ קאפ" היא האות הגדולה שמציבים לעיתים בתחילת פסקה או עמוד. היש העלתה בכל יום אות מעוצבת לאתר חינמי ואיפשרה לאנשים להוריד אותה ולהתקין. הפרויקט לווה בהסברים ברורים והפך פופולרי במהירות. משם הדרך להצלחה היתה קצרה, ופרויקטים משגעים החלו לזרום אליה. בחנות שלה אפשר לקנות פוסטרים עם ציטוטים. היא גם כותבת לאיזו מסגרת איקאה הפוסטר יכול להתאים..
אני בדרך כלל שונאת כאלו, אבל שניים תפסו את עיני. הראשון הוא זה שלמעלה:
"The right way to live life is to give no Fucks but lots of Damns".
בתחתית חתומה @hels.
לא הבנתי את משמעות המילה הזו, ובעצת חברה גיגלתי את הביטוי. הגעתי לחשבון הטוויטר של הלן רוזנר, מבקרת אוכל בניו יורקר (שאומרת על עצמה: "I'm from the Midwest but I'm not nice". אהבתי). חיפוש קצר גילה לי שמדובר בציוץ של רוזנר, שהיש התלהבה ממנו והפכה אותו לפוסטר!
מחצית מהכנסות הפוסטר הזה נתרמות ל- ACLU, האיגוד האמריקאי לזכויות אזרח. סקרנות ונדיבות הם שני כוחות חזקים, שיכולים להניע חיים שלמים וגם קריירות. היש מרבה לפרגן לעמיתים שלה, לתת קרדיט, להתנדב (רק כשהיא רוצה!) ולעודד סקרנות של אחרים. האתר שלה מלא בלינקים, שמציעים עולם ומלואו לחובבי עיצוב. היא מאפשרת גישה נוחה למידע למי שמתעניין בה, עונה על שאלות לפני ששואלים בצורה נעימה ואסרטיבית (עוד בסעיף 8). בקריירה שלה, נראה שהיא ממוקדת מאד מצד אחד, אבל מרשה לעצמה ללכת אחרי הסקרנות שלה, ולעסוק בפרויקטים צדדיים מגוונים ומעניינים. בכל פעם שנכנסתי לאתר שלה מצאתי בו עוד ועוד דברים.
4. היש אוהבת להכין שיעורי בית ולקרוא ספרים
אחד הפרויקטים המהממים שלה, בעקבות האותיות התחיליות, היה סדרת ספרים לפי ה-ABC להוצאת פינגווין. היא קראה את כל הספרים ועיצבה להם את העטיפות. לי יש תואר ראשון בספרות אנגלית. רק אומרת שקראתי את כולם:
5. והיא עיצבה את זה בצבעי הקשת
שייראה טוב יחד על המדף! שווה לראות את הסרט בו פנגווין מסבירים על תהליך העיצוב של כל הסדרה. יופי של דברים יש שם.
6. אנחנו משתמשות באותו העיפרון
כן, זה נהיה קצת קריפי מצידי אבל לא יכולתי שלא להבחין בו, בעפרון הבלקווינג של פלמינו. מי שמכיר אותי כבר יודע איזה ערך אני מייחסת לו. אפשר למצוא אותם בארץ בחנות יולטה.
בסרט הזה תוכלו להכיר אותה ואת העבודה שלה:
7. יש לה צילום של "אל קפיטן" על שומר המסך שלה!
טוב, אם אנחנו כבר בקריפיות. היש גרה ועובדת בסן פרנסיסקו, ואך הגיוני שנסעה למקום המושלם הזה. אילו אני גרתי בקליפורניה גם אני הייתי נוסעת ליוסמיטי כל סופשבוע כמעט ובוהה בסלע המושלם הזה. וזה לא קריפי. רואים את זה בבירור בסרטון.
8. אין לה "לא נעים לי..". והיא מתעסקת בגבולות עם לקוחות!
נתקלתי לראשונה בהיש בתרשים הזרימה הנהדר "האם כדאי לי לעבוד בחינם?", (תרגמתי אותו והוא מופיע פה בעברית!) שהוא אחד מהפרויקטים הצדדים שהיא עושה למען מעצבים גרפיים ומעצבי אותיות. רבקה נרקיס, צלמת, שנתקלה בתרשים הזה וגם לה נמאס לקבל "הצעות" לעבודה בחינם יצרה איתה קשר, קיבלה רשות לתרגם והעלתה את זה לפייסבוק. גם היא אשה כלבבי. יוזמת! רבקה נענתה לבקשה שלי לשנות את התרגום המקורי כך שיהיה יותר נייטרלי מבחינת מגדר (קצת פחות "אתה") כי עבודה בחינם היא בעיקר בעיה של נשים.. בנתיים הנה הגרסה הראשונה, וכשתהיה השניה מוכנה אעלה אותה גם לעמוד הפייסבוק שלי, נעים מאוד.
אבל התרשים הזה הוא כלום! באתר שלה יש לה מחולל תשובות ללקוחות, שעונה חד וחלק, בקלות, אלגנטיות ואסרטיביות על בקשות של לקוחות על פי סינון: האם זה חבר? (בשמחה, אם אתה נותן לי חופש אמנותי מלא. וחשוב שיהיה ביננו חוזה!) זה מלכ"ר? זה עסק? יש להם תקציב דחוק? אז לא. יש תקציב יפה? שלום, בואו נדבר עסקים.
אם את עצמאית או אתה עצמאי, ממליצה לשנן את התרחישים כאן ולהתאמן עליהם. כן, זה כל כך פשוט. יש לה מאמרים נוספים שעוסקים בתמחור עבודת עיצוב ועבודה עם לקוחות.
9. היא מעולה עם טקסטים
הניסוחים שלה במכתבים האלו מדויקים, ובאותה הנדיבות היא גם מציעה באתר שלה 4 גרסאות שונות לביוגרפיה שלה (תחת "מידע לעיתונות") החל משורה אחת ועד עמוד שלם. הפוסטר הזה הוא ציטוט של עצה שהיא נתנה למעצבים צעירים בראיון: "מה שאתם עושים כשאתם דוחים את העבודה שלכם הוא מה שאתם צריכים לעסוק בו כל חייכם". חברה שלי שאלה אותי אם קיפול כביסה נחשב.
את עצמה היא מגדירה Procrastiworker, שזה שילוב של "דחיינות" (procrastination) עם עבודה. זה מזכיר לי את הפרק בספרה הנהדר של אליזבת גילברט, "Big Magic" שעוסק בסקרנות (ראו סעיף 3): גילברט ממליצה שנרד קצת מעניין ה"תשוקה", שלמענה אנשים עושים מעשים דרמטיים, ונסתפק בסקרנות. סקרנות שואלת שאלה פשוטה: מה מעניין אתכם? וזה לא חייב להיות משהו גדול מהחיים. מה מעניין אתכם ממש ברגע זה? הלינק הזה? יאללה תלחצו עליו. היא גורסת שאם לא נעצור את הסקרנות שלנו, נגיע למקומות שיחזיקו את היצירתיות שלנו בוערת. ונראה שהיש חיה ויוצרת בדיוק כך. גם הציטוט הזה לגבי עיסוק ועבודה, מתחבר לזה.
10. היא מוכשרת לאללה
וזה צירוף של עבודה מדויקת, מבוקרת ומאורגנת ( 10.א. שולחן העבודה שלה מסודר כל כך!) עם כשרון וקלילות. הנה למשל השיפורים שהיא עשתה בלוגו של מיילצ'ימפ, שדרכו קיבלתם את ההזמנה להגיע לבלוג שלי (מה, לא? אז תירשמו למעלה לעדכונים!) ועוד אחרים בעמוד הלוגואים באתר שלה.
גם כאן ניכרת הנדיבות שלה, וההבנה שהדרך הטובה ביותר ללמוד היא ללמד. הנה פוסט שלם בו היא מסבירה כיצד ומדוע הגיעה מהגרסה הישנה לחדשה.
11. והיא נותנת גם לי להרגיש ככה
אחד הפרויקטים המעולים שעשתה, הוא אתר "אלפים מתחת ל-90" שהוא תשובה דמוקרטית ומגניבה לפרויקטים כמו "שלושים מתחת ל-30", של מגזין פורבס אליו נבחרה (פעמיים!), ורבים אחרים בעולם.
אתם רק צריכים להיכנס לאתר הזה, להכניס את השם שלכם ועיסוק לבחירתכם, ותוכלו לקבל תעודה! כדי לשמור אותה עושים צילום מסך, ואם אתם לא יודעים איך לעשות צילום מסך, ג'סיקה תסביר לכם בלינק בתחתית.
12. התחפושת המשפחתית שלה להאלווין
13. ווס אנדרסון הוא לקוח שלה
ויחד איתו טיפניס, ספרי פיגווין, אמריקן אקספרס, רשת טארגט והרשימה רק הולכת ומתרחבת. כמו שהבנתם, שווה לעקוב אחריה, כולה בת 34, להיכנס לאתר שלה וללכת לאיבוד – כי אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים!
ואחרי פרסום הפוסט מצאתי עוד משהו מעולה!
14. כשאתם גולשים באתר שלה, שימו לב לכתובת ה-URL!
תודו שהיא שווה, היא שווה היש שווה!
תהיה: איך ייתכן שבארץ לא צמחו טיפוגרפים שעוסקים באיור כזה של אותיות? במיוחד נוכח הדרישה לציטוטים שאינם תמונות בבתים של דתיים? או שמא ציטוטים קלישאתיים של חוכמת חיים עובדים רק באנגלית? ("פריז זה תמיד רעיון טוב" באמת לא ממש נשמע משהו).
היכן אתן, מעצבות גרפיות דוסיות מחוננות? הייתכן שפספסתי אתכן? אשמח להכיר.
לסיום קבלו עוד סרטון שלה: