כיבוי אורות – הרדמת ילדים ועיצוב תאורה

הילדים עירניים בצורה מטריפה כשהגיעה השעה לישון? אל ייאוש! שימוש נכון בתאורה יכול לשנות את האוירה בבית. אם נשים לב אילו אורות דולקים, היכן ומתי - נוכל לעבור ממצב ערות לשינה עם פחות דרמות. איך נוכל להשתמש בתאורה בצורה נכונה כדי לייצר אוירה נעימה לפני שעת השינה? פוסט של המלצות הורות והמלצות עיצוב

"זו השעה המרגיעה / בה נרדמים הילדים" שר אריק סיני בקולו העמוק, ואני נקרעתי מצחוק.
מרגיע? זו השעה הכי לחוצה והיסטרית בבית, כשמנסים להשכיב את הילדים התכוונת.
הדירה הראשונה שעיצבתי באמת, הבית שלנו, הגיעה יחד עם ההריון הראשון שלי. עשיתי דברים מאינטואיציה (וחוסר תקציב) אבל עם השנים למדנו לשלב בין תפיסות ההורות שלנו לאורח החיים שלנו בבית.

כשהתחלתי ללמוד עיצוב פנים, שנים אחרי שעזבתי את לימודי העיצוב הגרפי, הרגשתי שאני עוברת ממקצוע שקובע מה אנשים ירכשו או יחשבו, למקצוע שקובע מה אנשים ירגישו ואיך יתנהגו. תפיסה קצת פשטנית של ההבדלים בין התחומים האלו, אבל עיצוב פנים באמת אינו מסתכם בבתים שנראים טוב. עיצוב טוב משפיע על התנהגות של אנשים. כזה הוא הקשר בין עיצוב תאורה נכון לשגרת ההרדמה אצל ילדים. 

מצבי תאורה שונים - מואר יותר ופחות

מטבע הדברים, הדירה שלנו בתל אביב היתה אחת הראשונות שעיצבתי. הייתי אז בהריון ראשון, ולא ידעתי איזו השפעה תהיה להחלטות התאורה שלי. התכנון והתקציב היו צנועים, לא פיזרתי נקודות חשמל בכל מקום ולא הוצאנו המון על גופי תאורה, אבל דאגתי לשים בחלל הציבורי שני מצבי תאורה עיקריים בכל פינה:

  • במטבח אור עבודה חזק במרכז התקרה, לעומת שני ספוטים מעל לאזור המכשירים.
  • בתקרת הסלון מנורת uplight חזקה וליד הספה מנורה עומדת, שמפיצה אור ירחי יפהפה.
  • מעל פינת האוכל מנורה שפירקתי מדירה ישנה שחברה קנתה, ובפינת העבודה הסמוכה -שתי מנורות תקרה נמוכות.
  • בספוטים שבמטבח ובפינת העבודה התקנתי דימרים (עמעמים לתאורה) ואת השלישי במרפסת, למתי שרוצים לשבת בחוץ ולהירגע בלי שכל הרחוב יראה אותך. כך אפשר היה להדליק אותם על מצב חלש ממש, שרק רומז היכן נמצאים הדברים שצריך, כשצריך. קומקום, מאפרה, עכבר.
עיצוב תאורה והרדמת ילדים רונית כפיר
פינת האוכל בבית שלנו בתל אביב. צילום: אסף פינצ'וק
  • המעבר הזה בין שני מצבי התאורה שימש אותנו בתור מעבר סמלי וחשוב מ"מצב יום" ל"מצב לילה".

מאז, ב"אזורים ציבוריים" (סלון, מטבח, פינת אוכל) דאגתי להתקין שני מצבי תאורה לפחות: תאורה כללית חזקה, ותאורה ממוקדת, אינטימית יותר. היום, עם מערכות הבתים החכמים והחשמל החכם, אפשר לתכנן מצבי תאורה שונים בלחיצת כפתור. אם עושים את זה נכון, גם מפסקים רגילים שמוצבים במקומות נוחים ונכונים יכולים לאפשר מעבר פשוט ונוח ממצב אחד למשנהו. במיוחד אם לא מגזימים (אין דבר מעצבן יותר מאשר לעמוד שעה ליד חמישה מפסקים ולנחש מה מדליק את מה). שימו לב לא לתכנן מצבי תאורה מתוחכמים מדי. בסוף משתמשים רק במצב אחד, גג שניים.

שגרת מעבר מתאורת יום לתאורת לילה

מהר מאד הבנו ששגרה זה דבר חשוב לילדים, והיא נוצרה מעצמה כי פעלה כמו שעון:

אחרי שאכלנו כולנו מסביב לשולחן האוכל (הילדים ישבו זמן קצר בכסאות תינוק, ומהר עברו לרגליים שמגביהות את כסאות האוכל הרגילים. קראו על ארוחות ערב משפחתיות בפוסט אחר שלי), אחד מאיתנו היה נשאר לפנות את ארוחת הערב ולסדר את המטבח והבית, השני לוקח את הילדים לאמבטיה.

בזמן הזה היינו משנים את מצב התאורה של הבית ממצב ערב למצב לילה:

  • מכבים אור גדול במטבח ובמקומו מדליקים את הספוטים, שמאירים רק את המשטח.
  • מכבים את האור הגדול מעל פינת האוכל ובמקומו מדליקים ממש חלש את האורות מעל פינת העבודה.
  • מכבים את האור הגדול בסלון, ואם בכלל – משאירים את המנורה הירחית.
  • גם באמבטיה עצמה לא חייבים להדליק את כלללל האורות. אחרי שהתקלחנו, למשל כשמתנגבים אפשר כבר לעמעם אור, או לכבות אחד. גם בחדרי רחצה חשוב להתקין "אופציית לילה": כך אפשר לעשות פיפי בלילה בלי לחטוף מאה וואט לפנים באמצע השינה. בסך הכל צריך לראות את האסלה..). והנה התחלנו להוריד את האנרגיות לקראת השינה. 
תאורה והרדמת ילדים רונית כפיר
פינת אוכל בבית פרטי ברחובות.

כשהילדים היו יוצאים מחדר הרחצה הם היו נכנסים לבית חשוך ושקט – זהו, הלילה ירד. משם היינו הולכים לחדר שלהם ומתחילים את "טקס השינה". במיוחד כשנולדים לנו ילדים אנחנו נזכרים בצד החייתי שלנו. לא יעזור – החושים שלנו מגיבים לסביבה שלנו, לאור, לרעש ולטמפרטורה. הרדמת הילדים כללה גם "הורדת טורים" כללית בשעה שעתיים שלפני השינה, שארוחת הערב היתה חלק ממנה (קראו גם את הפוסט על ארוחות הערב המשפחתיות).

האנרגיה של הסביבה שלנו משפיעה על הגוף שלנו: ילד קטן יתקשה לשים לב לעייפות כשסביבו הכל רועש, מואר ומציע המון גירויים. תאורה חזקה חושפת אותנו לכל מה שיש לחלל סביבנו להציע. תאורה ממוקדת תעזור לנו להתמקד במה שמולנו: אם המנורה מעל שולחן האוכל מאירה רק אותו, היא תעזור לנו להביט באנשים שסועדים איתנו ובאוכל שעל השולחן.

תמונה של מנורה שנותנת תאורה מעל פינת אוכל

בפוסט קודם כתבתי על מה שהשבדים לימדו אותי על תאורה. למעשה, ידעתי את זה קודם, אבל הם באמת לוקחים את זה לקיצוניות: אנחנו זקוקים להרבה פחות תאורה ממה שאנחנו חושבים. גם עניין התאורה הוא תרבותי, ומה שלנו אולי יראה כמו חושך, ייראה למישהו אחר כמו תאורה מספקת. צריך להתרגל לזה, וזה מאד נעים. כמובן שזה תלוי בסוג הפעילות שלנו.

כדי לקרוא ספר, הספר צריך להיות מואר. מדובר, בסופו של דבר, באזור קטן מאד, שאור קטן וממוקד יכול להספיק לו.

כשאנחנו מכינים אוכל צריך לראות את כל משטח העבודה, את הכיור והכיריים, ואין ספק שהמטבח צריך להיות מואר היטב, ללא צללים שיפריעו לנו.

אבל כשאנחנו יושבים לשיחה אחרי האוכל, ייתכן שאור חלש של נר יספיק לנו. תחשבו על המקומות האינטימיים שאתם מכירים: מסעדות וברים לעולם לא יהיו מוארים באור חזק ושוטף. המנורות יירדו נמוך מעל לסועדים, וייצרו מעין "בועות" שמאירות רק את מה שצריך. הנטיה כה קיצונית במסעדות מסוימות, שלעתים אני בקושי קוראת את התפריט.

עיצוב תאורה והרדמת ילדים רונית כפיר

שינה וחושך

בשנים האחרונות גיליתי עובדה שאולי ידועה לרבים מכם: אנחנו ישנים טוב יותר בחושך. זה התחיל במקרה, כשסגרתי את התריסים בחדר השינה של הילדים, אולי נגד הקור. הם ישנו באותו בוקר עד תשע.

גם על עצמי גיליתי שאני ישנה טוב יותר בלי הסחות של אור, ומתעוררת מאוחר* יותר כשאור היום לא חודר אל חדר השינה (*בדיחות מרירות על שעות שינה של הורים יש להכניס כאן, ולהמתין בסבלנות לגיל ההתבגרות של הילדים שלך. זה יגיע מהר מהמצופה).

מחקרים מראים ששינה עם אור (אפילו אור לילה קטן) מזיקה לעיניים בטווח הארוך (אפילו עשרות שנים). אם המוח קולט אפילו טיפת אור הוא מפסיק לשחרר מלטונין, וכך העיניים לא באמת נחות בלילה. אם התריסים לא עושים את העבודה אני ממליצה על וילונות החשכה טובים. אני גם ממליצה לכבות את אור הלילה אחרי שהילדים נרדמים, או לא להרגיל אותם בכלל לאור קרוב, אלא במסדרון או בשירותים, ואז לסגור את הדלת.

תבדקו באיזה אופן זה משפיע לא רק על משך השינה שלכם או של הילדים, אלא על האיכות שלה. אזהרה: זה קצת ממכר. אחרי שתתרגלו לישון בחשיכה מוחלטת, יהיה לכם קשה יותר להירדם בתנאי תאורה פחות טובים כמו תריסי פלסטיק מתפרקים…

עיצוב תאורה והרדמת ילדים רונית כפיר

גם אור המחשב הכחול מפריע לנו לייצר מלטונין. את האורות אנחנו אולי מכבים, אבל המסכים נשארים דולקים לנו בפרצוף שעות אל תוך הלילה. ממליצה להתקין את f.lux שמשנה את תאורת המסך משעת השקיעה. בהתחלה זה נראה נורררראאאאא כתום, אבל אחרי כמה ימים כבר לא תוכלו לשאת את האור הכחול הבוהק הרגיל של המסך שלכם. ויש מצב שזה יעזור לעיניים ולגוף שלכם להירדם טוב יותר. שיהיה ברור: אני בעד לצאת מהמשרד כשיורד החושך. זה בעיקר נחמד בחורף!

אם יש לכם המון גופי תאורה בבית, ועד עכשיו חוויתם את כולם דולקים יחד, נסו הערב לכבות כמעט את כולם. ללמוד את האלומה שכל אחד עושה, את האור שהוא מפיץ, ולשאול את עצמכם – כמה אור אני באמת צריכה? איזה סוג אור הכי יתאים לפעילות שלי עכשיו? מה האור הזה גורם לי להרגיש? יאללה, כיבוי אורות.

לילה טוב!

צילומים מקוריים: אסף פינצ'וק, גלית דויטש, טל סיון-צפורין, שי אפשטיין. עיבוד צילומים: שירלי פלדה, סטודיו ניילון.

תאורה שינה של ילדים רונית כפיר
תאורה ממוקדת בפינת עבודה ומעל שולחן אוכל בדירה בתל אביב. צילום: גלית דויטש
להמשך קריאהכיבוי אורות – הרדמת ילדים ועיצוב תאורה