גמור אך לא מושלם! עריכה מהירה של אלבום תמונות מודפס
פחות מעשרה ימים אחרי שחזרנו מהחופשה המושלמת שלנו באיטליה נחת בביתנו אלבום תמונות מודפס ויפהפה!
זו הפעם הראשונה שאני מדפיסה אלבום תמונות דרך אפליקציה באינטרנט. ערכתי בירור קצר וממש לא מקיף בין חברי הפייסבוק שלי, בחרתי אפליקציה, העליתי תמונות, סידרתי, הזמנתי, שילמתי לא מעט כסף ועוד טונה מכס והאלבום הגיע אלי תוך שבוע.
נשמע פשוט, נכון? ובכן, זה באמת היה פשוט. ואם את במקרה תוהה למה זה טוב – אז הנה
לדפדף זה כיף – יתרונות של אלבום תמונות מודפס
אף אחד לא באמת מסתכל בתמונות בתיקיות במחשב, אלא אם שולפים משם תמונה לאירוע זה או אחר.
כשהאלבום הגמור מונח על השולחן בסלון, ממש כיף לחלוק את החוויות ולשתף עם חברים, שכנים או משפחה.
סוף סוף אנחנו יכולים לקחת את האלבום ולהראות לסבא וסבתא, או לדודים שומרי השבת שלנו שתמיד מפספסים את האלבומים בפייסבוק.
וזה באמת סוג אחר של חויה, להחזיק עותק ממשי של משהו ביד ולדפדף.
אני רוצה לחלוק כמה תובנות קטנות, שאולי יעזרו גם לכן ליישם את זה באירועים הבאים.
JUST DO IT
זן המנטרה, שאני מתאמצת ליישם כבר כמה חודשים:
כל מי שאני מכירה, כמעט, מגדירה עצמה כ"פרפקציוניסטית". המצחיק הוא שהתרגום למילה הזו הוא "מושלם". אם יש משהו שמפריע לנו להשלים פרויקטים – זו השאיפה שלנו ל"שלמות". אם אשב ואחפור לעצמי אילו תמונות אני רוצה שייכנסו לאלבום, מה הזווית המתאימה ביותר בה הן ישבו זו לצד זו, במה לבחור, על מה לוותר, כיצד אשווה בין כל האפליקציות הקיימות בשוק, מה ייצא לי הכי משתלם, כמה זמן זה ייקח? זה פשוט לא יקרה, לא אצלי לפחות.
במהלך הדיון שפתחתי בפייסבוק לא מעט חברות שלי התוודו שהן מנסות כבר שנים להשלים אלבומים, החל בבת מצווה וכלה באלבום חתונה, שלבסוף (בעידוד הפוסט שלי!) היה מוכן ליום הנישואין ה-14.
כך שמראש – אנא, וותרו על השלמות. אם החלטת שאת רוצה לקבץ את זכרונות החופשה (או כל אירוע אחר) באלבום מודפס – פשוט עשי את זה.
איך בוחרים?
לפני שאתייחס לבחירת התמונות, שהיא המכשול הגדול ביותר עבור רוב המתלבטות, עוד חלק קשה הוא בחירת הממשק. זו אינה כתבה שיווקית, לא עשיתי סקר מקיף או עקיף, פשוט שאלתי את חברות וחברי הפייסבוק שלי להמלצותיהם, ומיד טבעתי. בארץ יש המון אתרים שמאפשרים להרכיב אלבום תמונות מודפס אונליין או על ידי התקנת תוכנה. החל מלופה, איבוק, זומה, פיקאבוק, מיי אלבום ועוד המון, כולם הוזכרו. כמעצבת, שמבינה את החשיבות של עיצוב ליצירת חווית משתמש טובה ונוחה, ולא רק ליצירת סביבת עבודה אסטית, ממש קשה לי לעבוד עם ממשקים מכוערים, עמוסים, או לא עדכניים. לצערי רוב אלו שדגמתי היו כאלו, ופשוט הרתיעו אותי.
הדבר האחרון שהתחשק לי הוא לצפות בסרטוני הדרכה (של 8 דקות?!) או ללמוד תוכנה חדשה, או אפילו לעשות שימוש בתוכנה שנראה שצריך ללמוד אותה, גם אם לא. בגלל זה היה לי כזה כיף לבנות אתר תוך שלוש שעות עם WIX – הם מבינים את השפה הויזואלית האינטואיטיבית של היום, ולא נראים כמו משהו שנבנה על דוס.
יש אתרים כה מכוערים ועמוסים, שאפילו צילום מסך מהם לא התחשק לי להכניס לבלוג שלי. הממשק של פיקאבוק נראה טוב ונוח יחסית, התמונות נטענו מהר, אבל הגריד המקורי שהם מציעים (אני אוהבת שמחליטים בשבילי, זה עושה את החיים קלים יותר! את ההחלטות מהירות יותר!) משתנה כשמזיזים בו תמונות.
וככה נראה הממשק של Montage בהם בחרתי (בהמלצתה של אסתי רותם ידידיה). הכי מעט כפתורים, הכי פשוט ונוח.
כמה דברים שכדאי לשים אליהם לב, אולי: מחיר – שימו לב אם יש מחיר התחלתי וכמה עולה עוד עמוד. ברוב האתרים יש מבצעים. אם אתם נוהגים להדפיס הרבה אלבומים – חשוב. אם מדובר באלבום מאירוע יחיד או חשוב – זה שווה סכום גדול יותר בעיני. האלבום, בכריכה קשה ומרשימה עלה לי 100 דולר עבור 66 עמודים, לא כולל משלוח. שימו לב לאיכות הנייר, סוג סידור העמודים (האלבום שלי שטוח, יש רבים שמציעים זאת) סוג הכריכה. בחוויית העריכה – כיצד מעלים תמונות וגם, האם ניתן לשתף עוד אנשים בתהליך העריכה או במוצר המוגמר.
גבולות עוזרים ליצירתיות
זוכרות את הפוסט שכתבתי על הסדנא על חשיבה יצירתית, עם המסקנה הנהדרת של ניצן ויסברג? אז גם כאן זה עובד: מבחינתי, ככל שיהיו לי פחות כלים ויותר טמפלייטים מוכנים מראש – כך האלבום יבוצע מהר יותר.
באתר של Montage, מעלים כמות של תמונות מסוימות לכפולת עמודים, והם מציעים לך כמה אפשרויות סידור, אפילו בלי להראות לך אותן קודם – בכפתור change layout (בתוך כל אחת אפשר להזיז את התמונה אנכית או אופקית). הנה למשל העמוד של ורונה, בו 4 תמונות וטקסט:
אפשר לחזור אחורה, ולהזיז את התמונות בין המסגרות השונות בעמוד (בלי שהגריד זז או משתנה). ערכתי כל עמוד תוך דקה גג.
מחקי את המיותר!
אבל ההברקה, שהכי עזרה לי ליישם ולסיים את כל זה בזמן היתה אחת: עריכת התמונות בזמן אמת. חזרתי לארץ מטיול של 7 ימים פוטוגניים, כשבנייד שלי כ-200 תמונות. וזהו.
צילמתי מעט בכל יום: כמה קליקים בכל מקום חדש או פעילות חדשה. כן, הכל יפהפה, אבל אני מעדיפה לטייל ולהיות מאשר לצלם בלי סוף. בסוף כל יום בחרתי 5-6 תמונות והעליתי לאלבום בפייסבוק, ובכך בחרתי את היפות ביותר והטובות ביותר. בחרתי כמובן גם את אלו, שתהיה להן עבורינו משמעות מאותו היום (המכונית בה נסענו והחדר שלנו בכפר הנופש לא היו יפים במיוחד אבל תועדו לשם החוויה). את היתר מחקתי. ככה, מיד, בלי חרטות. ביקשתם מעובר אורח לצלם את כולכם צילום משפחתי? יצאו 4 תמונות של כולם, אבל אחת ממש טובה? השאירו רק אחת. במצלמות רבות אפשר לסמן בכוכב את המועדפים ולשמור באלבום נפרד. כדאי.
בטיסה חזרה לארץ, מחקתי עוד קצת מהתמונות המיותרות, וכשהגעתי לשלב העלאת התמונות לאלבום המקוון, קיבלתי כמעט 100% מתוך מה שרציתי שבאמת יהיה בו. כך יצא שהחלק הקשה ביותר של הבאת אלבום לדפוס – העריכה, הפך פשוט למדי. מתוקף עבודתי כממעצבת פנים, אני מלווה אנשים רבים בבחירות של פריטים רבים. היכולת לבחור או להחליט מהר היא שילוב של הבנה שאין אמת אחת (כך שבעצם אין טעויות) וההבנה שבכל בחירה תמיד יהיה ויתור על דברים אחרים, וזה לא נורא. בסופו של דבר יצא, שתמונה אחת שממש רציתי נשכחה בחוץ. אם ארצה מאד מזכרת מודפסת ממנה, אדפיס אותה בנפרד.
כמה עצות לארגון אלבום
באתר של Artifact Uprising יש כמה טיפים פשוטים ונחמדים לארגון אלבום (ובבלוג שלהם יש מדי פעם עצות לצילום!)
מעט זה הרבה. בחיי. אל תעמיסו. את הצילומים הכי יפים שמרו לעמוד גדול או לכפולה מרשימה. אל תעמיסו יותר מדי צילומים בעמוד (לטעמי גג 6 בעמוד, חברותי הצלמות בטח יגידו 2..). השאירו כמה עמודים של תמונה אחת או שתיים. אם חשוב לכם לשמור על סדר כרונולוגי (של טיול או של אירוע) סדרו את האלבום לפי זמנים, אבל אפשר גם נושאים, מרקמים או צבעים. הערך של האלבום אינו רק קיבוץ תמונות והדפסה שלהן – הוא יהיה יפה יותר ונעים לעין אם יעבור גם מבחן אסתטי.
אם התמונות גדולות מספיק, אפשר לעשות בעמוד אחד קלוז-אפ על פרט מתמונה, לצד התמונה המלאה.
בצילומים של אנשים – וודאו שאין פדיחות בדמות "ניצבים" ברקע, שבפורמט מודפס עלולים למשוך את תשומת הלב, מבלי שהבחנתם בכך קודם. בתוכנות עריכה רבות אפשר לטשטש רקע במקרים כאלו, אם ממש חייבים.
אל תחששו לחתוך פריימים (והשתדלו ליישר קווי אופק) – כולל לעשות זום רציני לחלק מהתמונות.
אני תמיד מעדיפה רקע נקי – שחור או לבן. אלבומים רבים מציעים להשתמש בצילום בתור רקע לשאר הצילומים, אבל זה אפקט מיושן משנות השמונים. אפשר לוותר.
כיתוב – אם את רוצה לתעד שמות ורגעים, אלבומים רבים מציעים תוספת טקסט (בממשקים רבים אפשר גם להשתמש בפונטים החינמיים של גוגל בעברית, למרות שאישית לא הצלחתי..). עוד אפשרות היא להוסיף כיתוב בכתב יד על גבי התמונות. אישית זה נשמע לי מפחיד – ומה אם ייצא לא מוצלח ויהרוס אלבום מושלם? אבל לאלבומי ילדות ולא ספרי מופת – זו הצעה נחמדה.
בארץ או בחו"ל?
טוב אלבום יקר ביד משמונה בחינם, בראש. בגלל שזה האלבום המודפס הראשון שעיצבתי, העדפתי לשלם הרבה על נוחות, שהתבטאה במהירות עריכה. לא רק הממשק של Montage, אלא גם האתר שלהם ואפילו המיילים שלהם היו מעוצבים ויפהפיים. כשהאלבום הגיע (תוך שבוע!) הוא גם היה ארוז בשלמות, והמכתב המצורף היה מעוצב אף הוא לכדי שלמות. התעלפתי גם מהאתר של Artifact Uprising היקר יותר (המלצתה של שלי גרוס), והזמנתי מהם לוח שנה מקסים, אבל חייבת לומר שהחבילה היתה פחות מרגשת.
הפער בעיצוב האתרים וחווית המשתמש בארץ ובחו"ל קצת עצוב בעיני. בעיקר כשזה עסק אינטרנטי שעושה רושם שהולך לא רע. תראו למשל כמה פשוט עיצבו כאן את הדגמת הגדלים השונים של האלבומים (כי מי באמת יודע להעריך כמה זה 25X25 ס"מ? אפילו אני לא)
וכך נראה המייל שבישר לי שהחבילה בדרך
מכס בשיטת "מצליח"
אם אתם מדפיסים בחו"ל, קחו בחשבון שחבילה שעלותה מעל 75$ (כולל משלוח!) תחוייב במכס, ואתם עלולים למצוא עצמכם, כמוני, משלמים 290 שקלים דמי שחרור מהמכס, בדיקות שקר-כלשהו לחברות השילוח, שמחליטות על תעריפים וגובות מה שבא להן.
טיפ אישי: אם לא מדובר בתרופות מצילות חיים, אל תחששו לסרב לקבל את החבילה. יש מצב שכמה ימים אחר כך היא תנחת על סף דלתכם בחינם. ידידתי אסתי סירבה לקבל את החבילה בשל המכס הגבוה, כתבה למונטאג', הם הדפיסו לה את האלבום מחדש ללא חיוב, ושלחו לחבר באמריקה, ששלח לה לארץ בשליש מחיר. אז אם מדובר בחבילה יקרה, אולי עדיף למצוא דרכים זולות יותר לשלוח אותה לארץ. ואולי פשוט חברות בארץ ישפרו את הממשקים שלהן ואת איכות ההדפסה.
ועוד הפתעה נעימה לסיום: בהזדמנות הזו למדתי גם מה זה 'פורזץ' – "נייר הבִּטנה המצויר ומודבק לכפולה הפותחת הראשונה (וכמוה גם לאחרונה) של ספר עם כריכה קשה" (לקוח מהאתר של בצלאל) – באלבום כריכה פנימית שמורכבת מכל התמונות שבו, באפור.
אם אנחנו כבר בהמלצות אישיות, אז את צילומי המסך בפוסט הזה עשיתי בעזרת התוכנה המעולה Greenshot , שממש הקלה על חיי, אותה הכיר לי ידידי היקר דן. לנצח אסירת תודה!!
מקווה לדגום בקרוב את צילומי בר המצווה של הבן שלי (עלי להספיק לפני בת המצווה של הבת שלי!) ולדווח איך ייצא! אשמח לשמוע את ההצעות שלכם לעריכה מוצלחת של אלבומים, ולשמוע על ממשקים שווים וחוויות טובות!