אדווה קטנה במפל גדול

בחג סוכות יצאנו לקמפינג עם חברים, שלושה ימים בצפון. ביום השני טיילנו אל מפל היהודייה.
בשביל שעולה חזרה, פנתה אלי אשה צעירה, שעצרה בצל עם המשפחה.

"סליחה, את רונית כפיר, נכון?"

פעם הייתי קצת נבוכה מהשאלה הזו. ההמשך בדרך כלל היה משהו כמו "איך אהבתי לשמוע אותך ברדיו". אחר כך זה הפך ל"אני קוראת את הבלוג שלך".

איך אדווה קטנה גורמת למפל גדול

לאחרונה, הפניה הזו משמחת אותי יותר ויותר. כי אני סקרנית לשמוע מה יהיה ההמשך. הפעם הופתעתי יותר מאי פעם.
– "כן" עניתי בציפיה.

-"קראתי ראיון איתך ב"לאשה" ובזכות מה שאמרת שם הגשתי בקשה לקבל עבודה שחשבתי שאני לא מספיק טובה בשבילה. התקבלתי"*.
*(אני לא זוכרת את הנוסח המדוייק).

שמחה גואה. התגובה המיידית שלי היתה "היי פייב" ענק לאוויר, "כיף" של הצלחה וכוח.

וואו. לגלות את הכוח שיש למילים או לרעיונות שלי, כשהן אפילו לא נאמרות ישירות אלא נכתבות בירחון (שמבטיח חיי נצח, עכשיו אני מבינה..). בעזרת ציטוט של מחקר כל כך פשוט, להצליח לשנות את האופן בו אשה אחת תופסת את עצמה, לשנות לה משהו מהותי בחיים.

אז כמה מסקנות מהמפגש הזה – לעצמי ולכן:

  • כמה כח יש בהכרת תודה. אם מישהו תרם לכם משהו, גרם לשינוי, ריגש, נגע, הזיז – ספרו לה. ספרו לו. (ספרו לי!) זה ממלא מצברים, דוחף קדימה, מרגש וחשוב. זה אולי נראה שאנחנו יודעות ויודעים את זה, אבל זה כח שאין לזלזל בו. המשוב הזה הוא נתינה בפני עצמה. הכרת תודה אינה גילוי חולשה אלא עוצמה גדולה.
  • אדווה קטנה יכולה ליהפך לגל גדול – גם אם נראה לך שהרעיון שלך קטן, או שכולם בטח יודעים אותו, אין לך מושג לאן הוא יכול להגיע ואיזה שינוי הוא יכול לחולל. כשאת משתפת גילוי שלך, הבנה שגרמה לך לשינוי קטן, את מייצרת אדוות קטנות. אין לדעת לאן אלו יגיעו ובמי ייגעו. כמו למשל ההחלטה לפרסם את הפוסט הזה, הקטן. מכסימום – לא יתחולל כל שינוי פרט לעצם הניסוח שלך לעצמך.
  • גם לחזרה יש חשיבות – גם אם קראת מיליון פעם את הסטטיסטיקה שנשים לוקות בביקורתיות יתר כלפי עצמן, שאנחנו ניגשות למשרה רק אם אנחנו מתאימות ל -100% מהדרישות, שמספיק להזכיר לנו שאנחנו נשים כדי להחליש אותנו במצבים מסוימים – תמיד טוב להזכיר את זה מדי פעם – לעצמך ולאחרות. לא כל דבר שאת אומרת, מפרסמת או כותבת צריך להיות מקורי. למעשה, מרבית מה שאנחנו כותבות אינו מקורי, אלא חזרה כזו או אחרת על רעיונות של אחרים, או עריכה שלהם.
  • עכשיו הוא תמיד הרגע – אל תפספסי הזדמנויות. כשאת רוצה לעשות משהו שמרגיש לך נכון (כמו להציע עצמך למשרה מסוימת) חשוב ללמוד להשתיק את הקולות בראש (אני לא מספיק טובה, אין לי סיכוי, אני לא באמת יודעת איך..) ולעשות. חלק מהקולות האלו הם הבניה והתניה תרבותית ומגדרית. חלק מהקולות הם תירוצים (אין לי זמן, אין לי כסף, זה לא יצליח) ורובם הגדול הם הפחד שלנו שמדבר. זה בדיוק הסימן שיש כאן משהו ששווה ללכת עליו. עכשיו. (בקרוב פוסט על כמה תובנות שלי לגבי הפחדים שלנו).

    המפגש הזה שימח אותי כל כך, שהחלטתי לכתוב עליו. מי יודעת, אולי האדוות יתרחבו. ביקשתי מהאשה ביהודייה שתשלח לי את זה בכתב, אולי כדי להוכיח לעצמי שזה באמת קרה. בינתיים לא קיבלתי מסר, אבל אולי הוא יגיע בעקבות הפוסט הזה, ואולי מספיק לכתוב אותו כאן כדי להזכיר לעצמי כמה חשוב להמשיך לשתף את התובנות הקטנות שלי, האדוות שלי, וכמה ממלאת התחושה של השינוי הרך, ההדרגתי שהן מחוללות.

איך אדווה קטנה גורמת למפל גדול

לפוסט הזה יש 40 תגובות

  1. רונית, איזה פוסט נפלא! אני כל כך מסכימה איתך לגבי החשיבות של הכרת תודה, זה ממלא בכל כך הרבה אנרגיה את שני הצדדים! הפוסט שלך מעורר השראה וחשיבה, יש לי תחושה שאחזור לקרוא אותו עוד מספר פעמים 🙂 תודה לנעמה אורבך על הקישור לבלוג שלך, מתחילה לעקוב בשמחה.

    1. רונית כפיר

      תודה ליאת על התגובה – הכרת התודה לנעמה הדדית לחלוטין! שמחה שהגעת 🙂

  2. שיר

    רונית אני מתרגשת בשבילך.מניסיון מפל היהודיה אוצר בחובו הרבה הפתעות,השראות וחלומות שמתגשמים.בעניין הכרת הטוב..השבוע ילדתי תינוקת בלידה מופלאה וזריזה(כן יש דבר כזה.לידה אצלי זה שיא של עוצמה וכח נשי שאין כמותו בשומדבר אחר ) אחרי יומיים חיפשתי ומצאתי את המיילדת המדהימה שלי ברשת וכתבתי לה מילים מהלב של תודה עצומה.היא התרגשה עד דמעות ,הפליא אותי כשהיא כתבה שכמעט אין יולדות שפונות אליה ומודות לה.ושהמילים שלי הזכירו לה למה היא בחרה במקצוע הזה. כמה פשוט וחשוב להכיר טוב ולהודות.חוצמזה אני מחכה בקוצר רוח לכל פוסט שלך.בשבילי הכתיבה שלך היא הגאונות שבפשטות.

    1. רונית כפיר

      וואו, שיר תודה! ומזל טוב!!
      קודם כל – ברור לי שיש לידות מופלאות וזריזות! כזו היתה הלידה השניה שלי, שהיא שיא בפני עצמו.
      שנית – איזה יופי שכתבת. זה בדיוק זה! לפעמים הדברים הקטנים נראים לנו מיותרים. אנחנו אומרות לעצמנו – נה, בטח כותבים לה כל הזמן, אני אעשה את זה יום אחד, ושוכחות.
      והנה אנחנו מגלות איזו משמעות יש לזה בעולם. אז לא להפסיק! ותודה, בדיוק השניה העליתי פוסט על הורות, אחד מתוך שלושה (נראה לי) שמחכים אצלי חודשים. ניסיתי לפשט כמה שיותר – נתראה שם?
      שתהיה התחלה נהדרת.

  3. נעמה אורבך

    איזה מפגש מרגש! אני כל כך שמחה בשבילך שהיתה לך "הוכחה" במציאות לטוב ולכוח שאת מוסיפה לעולם הזה. תודה!

    1. רונית כפיר

      תודה רבה נעמה, בדיוק קראתי על זה היום בראיון עם שמעון אזולאי:
      ""משמעות היא לעולם משהו שמחוץ לך. משמעות זה העקבות שלך בעולם. זו הדרך הסמויה להתגבר על המוות, לעקבות שלי יש סיכוי להדהד בעולם אחרי מותי. הביטוי הכי עמוק של משמעות הוא שיתוף, כי ככה העקבות שלי מהדהדים בעולם. תראי איך אמרת לי על קרלו שטרנגר כמה שיתופים היו לראיון שלך איתו. כשאני משתף אותך זו המחמאה הכי גדולה, כשאני משתף עקבות שלך זה הביטוי העמוק ביותר למשמעות."

  4. סיגל בן נון

    טוב, אז גם לי יש וידוי…
    ובסופו תודה גדולה.

    נתת לי את האומץ לומר לא לעבודה..
    מצאתי את עצמי טובעת בעבודה, קוצרת את הפירות של יותר מעשר שנים של שירות ללקוחות ומפחדת לומר שאין לי זמן לעוד עבודה כשבפועל השירות שלי מתחיל להדפק והוא זה שהביא אותי עד הלום..

    באחת ההרצאות שלך (נדמה לי בשניה) אמרת משהו, לדעתי במאמר מוסגר, על זה שאפשר לומר "אני לא לוקחת עוד עבודה בשלושה חודשים הבאים". ועשיתי זאת!
    סירבתי לשני לקוחות שכבר היתה הצעת מחיר בידם, אך התמהמהו בהחלטה לעבוד איתי ובינתיים באמת התמלא לי הזמן, עד אפס מקום. ממש.

    הכי מרגש? לקוחה אחת אמרה שהיא תמתין!

    1. רונית כפיר

      אויש סיגל, זה נהדר לשמוע.
      זה פחד לא פשוט להתגבר עליו, מה יקרה אם אגיד לא. וזה בהחלט להקשיב לעצמך ולצרכים שלך, ובסופו של דבר להיטיב עם העסק שלך ועם הלקוחות שלך.
      כמו כל שינוי אחר – גם זה הופך פשוט יותר ככל שמתאמנים (לי כבר ממש קשה להגיד כן!).
      תודה ששיתפת אותי. 🙂

  5. Ruhama

    רונית היקרה עצם הבחירה שלך לשתף במחשבותיך ,מגיעה לך תודה. חישבי על כל אלה שלא מעיזים . תודה לך שבכל פעם שאת משתפת פוסט , מאמר כל משפט שאת מגיבה , את פותחת עולם פותחת פתח לקוראים / לעוקבים אחריך . תודה שאת משתפת תודה שאת חולקת , תודה!
    רוחמה

  6. מיכל

    אין כמו לשמוע מילה טובה ועוד באמצע מסלול הליכה, ולהבין ששינית למישהי את דרך החשיבה.
    חייבת להוסיף על כל מה שכתבו כאן לפני שגם אותי חידדת ודייקת. בזכותך אני עומדת איתנה יותר מאחורי המחירים שהעליתי(גם בזכותך). אני בוחרת את לקוחותי בקפידה ובאופן כללי מרגישה שהביטחון שבו אני מתנהלת עכשיו מוביל אלי לקוחות איכותיים יותר. הגבולות שלי עם הלקוחות ברורים יותר לי ולהם ובאופן כללי הנתיב שלי ברור יותר.
    פידבק הוא דבר כל כך חשוב! וכשהבנתי זאת הוספתי בסיום כל פרויקט, אחרי הצילומים שאלון מפורט ללקוחות שבו אני מבינה איך הם ראו את התהליך בעיניהם. אני לומדת מזה המון!

    1. רונית כפיר

      זה נהדר שאת מבקשת פידבק מהלקוחות יקירתי! תודה

  7. דפנה

    נהדרת! השראה.

  8. שרון

    נפלא! איזה כיף לדעתי שמילים או מעשים שלנו מהווים מקור להשראה. אני מזדהה כל כך. נשיקות מפריז

    1. רונית כפיר

      תודה. זה באמת מרגש. תוהה אם אצלך ההשראה מתערבבת עם הייט-מייל של "מה עשית לי?!??!"
      נשיקות חזרה

  9. סיון ליבנה חכים

    וואי וואי רונה מאיפה מתחילים?
    איזה פוסט מרגש. כל כך לא מובן מאליו. בטוחה שיש עוד שפע של נשים כאלו ברחבי הארץ.
    יש לי כל כך הרבה מה לומר.
    קודם כל, אני בטוחה שאת יודעת כבר מה אני חושבת עלייך ועל כמה אני אוהבת ומעריכה את הגישה שלך. כמה היא מחוללת שינויים בחיים. עבורי בכל אופן.
    בכל זאת גרופית שהיתה ב3 הרצאות ודייט אחד על אחד. אמרתי לך שאת צריכה להרצות בted, נכון?
    אם זה לא ברור מהמיילים, מההתכתבויות שלנו ומהפגשים שלנו בהם תמיד חיכיתי לסיום ההרצאות לבוא לתת לך חיבוק ולהגיד לך כמה את נפלאה אז הנה שוב…באהבה גדולה…
    גברת רונית כפיר את חלוצה. את מדהימה ואני מאוהבת.
    ההרצאות שלך הפכו את עולמי. בחיי. ולא רק בתחום העיצוב. הגישה הזו של ה"מלא נעים לי לנעים מאוד" תופסת בכל כך הרבה מובנים בחיים. השפעת עלי עסקית, על התמחורים שלי ובעיקר על האופן בו אני תופסת ומעריכה את עצמי והתרומה שלי כמעצבת. הגבולות שלי עם לקוחותי מאוד ברורים היום.
    מרגישה שחידדת אותי. הבנתי מה אני יותר אוהבת לעשות ומה פחות. ברגע שהגבולות והעשיה שלנו יותר מדויקים עבורנו העבודה נעשית עם תשוקה חזקה ובאהבה גדולה. מה שאומר שגם אני וגם לקוחותי נהנים יותר ומאושרים מהתוצאות.
    נפלאה שאת
    חיבוק
    סיון

    1. רונית כפיר

      חחחח נראה לי שפחות או יותר כיסית הכל, סיון 🙂
      שמחה להפיץ את האושר!

  10. כוחו של רעיון. כוחה של מילה. של מילים. של תמיכה. גם אם היא באה ממקום לא צפוי. כוחו של מפגש. של שיתוף. של חלוקת שלל. במובן של ידע. של נסיון. של פרספקטיבה. סיפור מקסים. כמה כוח את מחלקת שם במרחב הלא נודע. ❤

    1. רונית כפיר

      ולכן חשיבותה של תגובה, ושל תודה. כל תשובה כזו לכל תנועה, מרחיבה אותה ומגדילה אותה, והכי כיף לקחת חלק במשהו כזה. (מנסיון של מגיבה כפייתית)

  11. נעם רוזנבלט אלדן

    מהממת שלי,
    אין עלייך בענק! את בהחלט מקור לימוד והשראה לרבות,
    כמובן שגם לי, הכל נראה אחרת מאז שנכנסת לחיי.
    אוהבת אותך.

  12. לימור

    הי רונית, רוצה לספר לך שבזכותך הגשתי מועמדות למשרה שבחיים לא הייתי מגישה לפני והכי גרוע
    , גם לא יכולתי לדמיין את עצמי מקבלת אותה. הגשת המועמדות כללה הכנת עבודה בצילום, ידע בעיצוב וכתיבה (באנגלית!). אמנם לא התקבלתי אבל הרגשתי כל כך טוב ומסופקת!
    אז זאת האדווה הקטנה שלי. תודה רבה לך!

    1. רונית כפיר

      אויש זה נהדר לשמוע. צמרמורות אושר.
      לא יכול להיות אומץ בלי פחד. וכשאנחנו נכנעות לפחדים של עצמנו זו תחושת תבוסה, שגם אם היא לא דרמטית, היא מצטברת לאכזבה וכובד. איזה יופי שהצלחת לדמיין את עצמך עושה משהו חדש! כמה טוב לצאת מאזור הנוחות שלנו ולגלות דברים חדשים על העולם ועל עצמנו.
      אל תפסיקי לדמיין את עצמך!

  13. ליאת ר.

    איזה כיף לקבל כזה פידבק, והוא בהחלט מגיע לך. אני חושבת שהקבוצה שהקמת וההרצאות שאת מעבירה שינו ועוד ישנו את האופן שבו דברים מתנהלים. אני יכולה לומר לך שגם אצלי באופן אישי חל שינוי בדרך החשיבה והתפיסה העצמית מאז נחשפתי להרצאות שלך ובעיקר לאחר פגישת הייעוץ האישית.
    את עושה דברים חשובים, אל תפסיקי ☺

  14. תמר

    מדפיסה . ותולה מול העיינים בפינת העבודה ,

    כל פעם מחדש לקרוא , להתמלא , ולהיזדקף !

    תודה , רונית .

    1. רונית כפיר

      חחח… גרמת גם לי להזדקף! לפתוח את החזה, לנשום עמוק ולחייך רחב. תודה!

  15. Karen Bayer

    קודם כל חייבת בעצמי לומר לך שאני מאוד אוהבת את הרעיונות שלך, את הבלוג שלך ואת שתי ההרצאות שלך. בתור מי שיצאה לעצמאות בכדי להגשים את עצמה, אני יכולה לגלות לך שאת מאוד עוזרת לי. אפילו השבוע (דווקא ברגע פחות מוצלח שלי), כשהגבת לפוסט שכתבתי וגרמת לי לחשוב מחדש על האדווה שאני יצרתי. האמת, שבפעם הזו, פתאום פישלתי ושילחתי אל העולם פוסט שכשקראתי אותי בקול רם, בטון הדיבור שלי, נשמע לי שנון ומצחיק. כשקראתי את התגובות שרובן היו דווקא טובות וחלקן, נגיד, פחות (וביניהן שלך), הבנתי שהוא בכלל התפרש כפוסט נוקב ומעליב. מיד אחרי שהבנתי את המשמעות של הפוסט, הסרתי אותו.

    כמה כח יש למילה הכתובה שלנו וכמה אחריות נחה על כתיפנו כשאנחנו משלחות את הרעיונות שלנו לעולם. זה מאוד נעים כשהרעיונות שלנו עוזרים למישהו… אבל יכול להיות מאוד קשה כשאנחנו פוגעות במישהו.

    אני רוצה לומר לך תודה על הכל. על כל מה שאת מלמדת, על ההשראה שאת מהווה עבורי ובמיוחד על התגובה שלך השבוע, שגרמה לי להבין שלמילים שלי יש משמעות ושהאחריות שלי היא גם לוודא שהכתוב מועבר בצורה מכבדת ולא פוגענית. זה חשוב לזכור לא פחות.

    1. רונית כפיר

      תודה קרן!
      אני מאד מקווה שלא מחקת את הפוסט ההוא. הוא היה חכם וחשוב וגם שנון ומצחיק. ברגע שאנחנו מודעות למשמעות ולפרשנות של מילים, אנחנו יכולות לבחור אותן בצורה מדויקת יותר.
      אני מאחלת לעצמי (וגם לך) שתמיד נהיה מוקפות אנשים שיתנו לנו פידבק כן ונדיב, גם ברגעים בהם צריך להתיישר, להתכופף ולהזדקף מחדש.

      1. Karen Bayer

        לא מחקתי… העברתי לדראפט ואני רוצה לשכתב אותו ולהזדקף 🙂
        3>

        1. רונית כפיר

          אם כך, נהדר. ואם תרצי לשלוח לי פסקה לתגובה אישית – את מוזמנת מאד.

  16. טליה

    פוסט "כמה קטן – ככה חשוב".
    תיזכרת אותי בכמה דברים משמעותיים.
    תודה!

    1. רונית כפיר

      תודה לך, מקווה בקרוב לערוך תרגול דומה בקבוצה. תבואי!

  17. שירה גנני

    מרגש, זה אף פעם לא מפסיק להפתיע כשרעיון שלך משפר את חייו של מישהו אחר. אני חושבת שזו החוזקה הכי גדולה שלך- את מאמינה בעצמך ומדבקת באמונה הזאת. מנהיגה אמיתית.

  18. רעות

    הי רונית,
    פוסט מעניין ומעורר מחשבה.
    בהשראתך -בין השאר- פתחתי בלוג קטן וחביב שכרגע עוד בתחילת הדרך אבל עוד צפוי לגדולות.
    אז תודה (:
    חג שמח!

    1. רונית כפיר

      תודה! ואיזה כיף, אהבתי את האנרגיה,
      ויכול להיות שבקרוב אכתוב על לכתוב.. 🙂

כתיבת תגובה

רוצה לרכוש את ההרצאות שלי?

הירשמו לעדכונים
על פוסטים חדשים בבלוג

פוסטים לוהטים

טקס חוזה גבולות בלוג רונית כפיר נעים מאוד

טקס, חוזה, גבולות

הטקסים שאנחנו עושות עם הלקוחות שלנו משמעותיים יותר ממה שנדמה. הם מסמלים את הגבולות ואת ההסכמה של הצדדים להיכנס למערכת יחסים עסקית. על "טקסים עסקיים"

לפוסט המלא »
אמסטרדם רונית כפיר בלוג

הוי אמסטרדם

גדלו הילדים. את המהפך של החופש הגדול מעול לחופש הרגשנו כבר לפני שנים. אז החלטנו להנות מכך שאפשר לקפוץ לחוצלארץ לסופשבוע, כמעט בלי לתכנן מראש, ושזה

לפוסט המלא »

פוסטים אחרונים

הנושאים הכי חמים לפי

בינתיים, באינסטגרם שלי:

אני רוצה עדכון
על פוסטים חדשים בבלוג

פוסטים לוהטים

פוסטים אחרונים

הנושאים הכי חמים

בינתיים, באינסטגרם שלי: